זהר.נט חדשות כרמיאל
א. תלמיד חכם או מקובל?
רבים מאיתנו מתייעצים עם תלמידי חכמים גדולים לפני שעושים צעד משמעותי בחיים, וטוב ונכון לעשות כך, אבל נדמה שבתקופה האחרונה, בשנים האחרונות, נתרבתה הדרישה לקמיעות וסגולות. רבים מתדפקים על דלתותיהם של מקובלים , ולא מקובלים , לבקש ברכה וסגולה. האחד צריך לפרנסה, והאחד בעיות בתוך משפחתו, והשלישי בבעיות בריאות הוא עסוק, וכל אחד וצרותיו וקשייו. הנושא הזה הוא חשוב מכדי לדבר בו בקיצור, אבל חשוב להדגיש: תלמידי חכמים אמיתיים, ומקובלים שיש להם סמכות רוחנית אמיתית, הם בודדים. סימן ההיכר המובהק של אנשי אמת הוא היותם שונאי בצע, אינם מבקשים כסף ואינם מתעסקים בכסף, עוסקים בקודש בטהרה ובצניעות, וכך גם בחייהם הפרטיים הם צנועים, ואין להם בעולמם אלא תורה ועול הציבור בלבד. טעות עושים אלה ההולכים לאנשים שהשמועה אומרת שהם עשו נפלאות, ריפאו חולים או גילו אוצרות פרנסה. מספרים על בחור צעיר ומוכשר שהיה אומר לנשים הרות שהנולד להם יהיה בן או בת, חיש מהר התגלגלה השמועה שיש בצפון איש צעיר בעל סגולה רוחנית היודע לנבא ולקבוע את זהות הנולד, משהחלו נשים רבות להתדפק על דלתו, העלה הדבר ספקות בקרב מכיריו, לשאלתם הוא ענה שזו סטטיסטיקה פשוטה, הרי חמישים אחוז בן וחמישים אחוז בת, תוך חישוב מתמטי הוא יכול היה לומר בוודאות של שבעים וחמש אחוז את זהות הנולד… וישנם דברים חמורים עוד יותר מהתחזות ליודע עתידות, וישנם בתחומים אלה גם דברים האסורים על פי ההלכה, ולכן טוב להיזהר ולבדוק היטב לפני שהולכים לקבל ברכה.
ב. מדוע אנו נזקקים לברכת הכהנים ?
בפרשתנו אנו מוצאים מצווה הקשורה לנושאי הברכות: "וידבר ה' אל משה לאמור. דבר אל אהרון ואל בניו לאמור. כה תברכו את בני ישראל אמור להם. יברכך ה' וישמרך. יאר ה' פניו אליך ויחונך. ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום". (במדבר ו' כ"ב-כ"ז) מצוה מן התורה, על הכהנים, לברך את העם, וזו הברכה המפורסמת כ"ברכת הכהנים", שהכהנים נושאים בפני הציבור בכל יום. וצריך להתבונן בסוגיה זו: ממה נפשך: האם ברכה באה מהכהנים, האם יכולים הכהנים מעצמם לברך? ואם הקב"ה הוא המברך מדוע אינו מברך בפני עצמו, האם יש כאן סוג של תיווך חלילה? מדוע ציותה התורה את הכהנים לברך את העם, מה משמעות הברכה הזו, ומה הצורך בה? השאלה מחריפה יותר כשאנו מביטים במשמעות הברכה: וכך מסביר שם רש"י: יברכך – שירבו נכסיו, וישמרך – שלא יבואו שודדים, יאר – יתן לך הארת פנים, ויחונך – יתן לך חן. האם ברכה כזו דורשת את ברכת הכהנים דוקא? הרי הברכות כולן עוסקות בפרנסתו של אדם, האם לצורך ברכה שלא ישדדו אותו גזלנים, לכך צווה הכהן לברך את העם? ההתבוננות הזו חשובה גם עבורנו, מפני שזו כמעט המצוה היחידה שנותרה לכהנים אחר החורבן, מהי אם כן משמעות מצוה זו? ומדוע נצטוו דוקא הכהנים לברך את העם?
ג. מעמד הכהנים בתוך העם
כדי להבין את סוגיית ברכת הכהנים אנו נדרשים למעמד הכהנים בתוך ישראל: הראי"ה קוק בספר "אורות" מסביר את הצורך בכהנים: האומה הישראלית בנויה על פי הסדר הראוי והשלם שלה, יש לה מגוון כוחות גדול, כשבתוכו גנוז כל מה שיש בעולם כולו. בישראל ישנם כוחות מעשיים בכל התחומים, וכוחות רוחניים ומופשטים. כשם שהאדם זקוק גם לחלקי המעשה הגופניים שלו, כך הוא זקוק לרוחו ולמחשבותיו ולתעופת הדמיון שלו. בסדר חלוקת האומה ישנם כוחות שונים הבנויים כמגדל גדול, כדי שהמגדל יעמוד יציב, אנו זקוקים לכל שורה משורות המגדל, החל משורות הבסיס החומרי וכלה בקבוצת הרוח הלאומי של ישראל, העוסקים כל ימיהם בקודש. עם בריא נותן כבוד וערך לכל חלק מחלקיו, קומת המעשה והגוף הלאומי היא הבסיס, קומת המקדש והנבואה היא הקומה העליונה של המגדל, ובאמצע כל הקומות המורכבות מזה ומזה, לכל חלק מחלקי הבניין חשיבות מכרעת, והעדרו או ערבובו של כל חלק היא הריסת הבניין כולו. אולם התנאי ההכרחי לכך הוא הכבוד ההדדי של כל חלק לשאר חלקי הבניין, כאשר בעלי המעשה יודעים היכן טמון רוח האומה, ומתוך הערכה ושייכות הם מתחברים אל אנשי הרוח, ואנשי הרוח יודעים כי אין בסיס לרוח בלא הכוחות המעשיים הבונים יחדיו את האומה, אז האומה שלמה. חייבת להיות קומה רוחנית גדולה לאומה הישראלית, השואפת אל אלוקיה, וחייבת להיות קומה זו נפרדת מהקומות האחרות, ומכאן כל מעמד הכהונה, אבל כל זה ייתכן רק דרך ההערכה וכבוד הרוחשים בחיבה אלו לאלו. (דבריו נמצאים באורות התחיה ה').
ד. כהונה מחוברת
כדי שאכן המגדל יהיה אחוז חזק בכל חלקיו, והחלק הרוחני העליון לא יינתק מהחלק הבסיסי המעשי, קשרה התורה את הכהנים בעבודתם דוקא עם האוכלוסיה החלשה יותר, כך חייב הכהן לבוא אל המצורע ולבדוק את מצבו, ואף שהמצורע יושב מחוץ למחנה, יוצא הכהן אליו ופוגשו שם. והכהן הוא המבקר בבית שנראה בו הנגע, והוא קובע אם זו צרעת או לא. הכהן לא יושב בתוך המקדש ועוסק בהוויות רוחניות בלבד הוא מוכרח כל הזמן להיות נפגש בתדירות עם החוטאים הבאים למקדש להביא קורבן, והוא זה שבו תלויה כפרתם. הוא המתעסק עם הטמאים, הוא המסדר להם סדרי טהרה, וכל זה עושה הכהן מתוך יחס של כבוד וחיבור אמיתי עם כל חלקי העם, הרי כך גם מנוסחת ברכת הכהנים: "אשר קדשנו בקדושתו של אהרון וציוונו לברך את עמו ישראל באהבה", לא סתם ציוונו לברך, אלא לברך באהבה, לא מתוך שהכהן קדוש יוכל להתנשא על העם, אלא דווקא לאהוב ומתוך כך יברך. ובהערות הרב צבי יהודה על הסידור עולת ראיה מובא בשם אחרונים, כי כהן שיש לו שונא לא יעלה לדוכן, כי הכהן לא יכול לברך אם איננו אוהב.
ה. הכהנים מברכים ומתברכים
כדי שברכת הכהן תחול צריכים שני הצדדים להיות חוברים זה לזה, האומה צריכה לדעת שהברכה באה לה מתןך הקשר שיש לה עם העולם הרוחני והמופשט אותו מייצגים הכהנים. ובהלכות ברכת כהנים מופיע שגם הישראלים צריכים לכוון לצאת ידי חובה כשהכהנים מברכים, מתכוונים אלה מול אלה ובונים עולם משופע בברכה. הכהנים לא יתברכו אלא אם כן יברכו, הרי כך מסתיימת לה ברכת כהנים: "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם" – כלומר כשיברכו הכהנים את ישראל אני אברכם לכהנים. כדברי הגמרא: "אמר רבי יהושע בן לוי כל כהן שמברך מתברך, ושאינו מברך אינו מתברך…" (סוטה ל"ח ע"ב). ברכת הכהנים מעמידה את ישראל לפי הסדר הנכון, כולם מתברכים בזכות כולם. אולי זה מסביר את דברי חז"ל המיוחדים הנאמרים לגבי מצוה זו: "אמר רבי יהושוע בן לוי: מניין שהקב"ה מתאווה לברכת כהנים? שנאמר ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם" ומסביר שם רש"י – שהרי תלה הקב"ה את שמו בברכתם, אני אברכם, וזה תלוי בכהנים. ברכה באה לישראל דוקא מתוך נקודת אחדותם, הפירוד הוא הקללה, והברכה תבוא לנו מתוך אחדותנו, סדר האומה וסדר פרטיה. הימים בהם אנו נמצאים אנו זקוקים לברכה רבה, ונקווה שזכות מצות ברכת הכהנים תעמוד לנו לברכה וישועה.
