Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1549966230:5
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 5
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 20246
        )

    [_wp_page_template] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [_adinserter_block_exceptions] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_ning_settings] => Array
        (
            [0] => a:1:{s:9:"allow_ads";s:1:"1";}
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [_the_champ_meta] => Array
        (
            [0] => a:5:{s:7:"sharing";i:0;s:16:"vertical_sharing";i:0;s:7:"counter";i:0;s:16:"vertical_counter";i:0;s:11:"fb_comments";i:0;}
        )

    [_yoast_wpseo_opengraph-title] => Array
        (
            [0] => פרשת תצווה: פורים קטן| פורטל זהר הצפון | כנסו לפרשת השבוע
        )

    [_yoast_wpseo_opengraph-description] => Array
        (
            [0] => פרשת השבוע | הרב יעקב ידיד
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => פרשת תצווה
        )

    [_yoast_wpseo_title] => Array
        (
            [0] => %%title%% %%page%% %%sep%% %%sitename%% פרשת תצווה: פורים קטן
        )

    [_yoast_wpseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => בס"דאדר א' ואדר ב'לוח השנה העברי כפי שאנו מכירים אותו, כשהתאריכים בו ידועים מראש הוא דבר חדש, יחסית. במסורת ישראל קביעת החגים והמועדים נעשית על פי הלבנה
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 77
        )

    [_yoast_wpseo_content_score] => Array
        (
            [0] => 30
        )

    [photographr] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_photographr] => Array
        (
            [0] => field_526e88dd85757
        )

    [journalist] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_journalist] => Array
        (
            [0] => field_526e890585758
        )

    [youtube] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_youtube] => Array
        (
            [0] => field_5309e571a1762
        )

    [youtube2] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_youtube2] => Array
        (
            [0] => field_5371dcbebf175
        )

    [_yoast_wpseo_primary_category] => Array
        (
            [0] => 324
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 342
        )

    [rank_math_primary_category] => Array
        (
            [0] => 324
        )

    [rank_math_title] => Array
        (
            [0] => %title% %page% %sep% %sitename% פרשת תצווה: פורים קטן
        )

    [rank_math_description] => Array
        (
            [0] => בס"דאדר א' ואדר ב'לוח השנה העברי כפי שאנו מכירים אותו, כשהתאריכים בו ידועים מראש הוא דבר חדש, יחסית. במסורת ישראל קביעת החגים והמועדים נעשית על פי הלבנה
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => פרשת תצווה
        )

    [rank_math_facebook_title] => Array
        (
            [0] => פרשת תצווה: פורים קטן| פורטל זהר הצפון | כנסו לפרשת השבוע
        )

    [rank_math_facebook_description] => Array
        (
            [0] => פרשת השבוע | הרב יעקב ידיד
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)
פרשת השבוע פרשה מעודכן 2018

פרשת תצווה: פורים קטן

שתפו

בס"ד

אדר א' ואדר ב'

לוח השנה העברי כפי שאנו מכירים אותו, כשהתאריכים בו ידועים מראש הוא דבר חדש, יחסית. במסורת ישראל קביעת החגים והמועדים נעשית על פי הלבנה, כשהירח חוזר ומתחדש אחרי שנעלם מעימנו לקראת סוף החודש, מייד כשהירח מתחיל קובעים בית הדין שזהו ראש חודש. כלומר בעצם מבחינת יסוד ההלכה היהודית, הימים והחגים מתהווים בהתאם ללבנה, ולכן לא ניתן לדעת מתי יחול חג כלשהו מראש. כך צריך להיות. אבל כשראה הלל הזקן שהעם מתפזר לגלויותיו, ומתוך החשש הגדול שתתפצל האומה למועדים ותאריכים שונים, קבע את לוח השנה הקרוב לזמן הלבנה, כמעט באופן מדוייק, ומאז אנו מסתובבים עם לוח שנה עברי, ואיתו אכן ניתן לתכנן שנים מראש, מתי יחול ליל הסדר בשנת תשפ"ט – כלומר בעוד עשר שנים. לוח השנה העברי טומן בחובו סודות גדולים, על שבט יששכר אומר הכתוב: "ומבני יששכר יודעי בינה לעיתים" (דברי הימים א' י"ב, ל"ג), כדי לקבוע עיתים, לקבוע את חגי ישראל צריך בינה מיוחדת, יש חודש מלא של שלושים יום, ויש חודש חסר של עשרים ותשעה יום, וההבחנה והחלוקה ביניהם משמעותית, וגם מבחינה פנימית – סתרי תורה – יש יחידי סגולה המבינים לעומק וזוכים לכוון מתי יהיה נכון להתחיל את חודש כסליו ולסיים את חשוון.

פסח דוקא באביב

חידוש גדול נוסף יש בלוח העברי, שאינו מצוי בלוחות אחרים. ישנם שנים בהם יש שנים עשר חודשים בשנה, ויש שנים בהם יש שלושה עשר חודשים בשנה. הסיבה לכך טמונה באחת ממצות התורה: "שמור את חודש האביב ועשית פסח לה' אלוקך כי בחודש האביב הוציאך ה' אלוקך ממצרים לילה". זו מצות לשמר את חודש ניסן שבו חל חג הפסח תמיד יחול באביב. כדי שמצוה זו תתקיים, ולא יקרה לה מה שקורה לחגים בדתות אחרות הנודדים מחורף לקיץ ולהיפך, מוסיפים אחת לכמה שנים חודש נוסף לחורף,"חודש העיבור". תקנת חכמים מסיבות שונות היא לעבר דווקא את חודש אדר הסמוך לניסן, וכך אנו מקבלים השנה חודש אדר ראשון וחודש אדר שני. ביסודה של תקנת חודש העיבור היא החלטה של בית דין מיוחד של גדולי ישראל, שהם מחליטים לקראת חודש ניסן אם לעבר את השנה או לא, אולם כפי שראינו כבר קודם, הלוח אותו תיקן הלל הזקן עונה גם לשאלה זו, ולפי הלוח יודעים אנו מתי תחול שנה מעוברת. "סוד העיבור" מלמד אותנו על קדושת הזמנים של ישראל, הזמן אינו עניין טכני שצריך להתחשב בו, הזמן הוא היסוד עליו מתגלית חכמת האומה הישראלית, לקבוע חודשים ולעבר שנים.

מה עם פורים?

אם היתה זו שנה רגילה, הרי השבוע היה חל חג הפורים, אולם כאמור השנה היא שנה מעוברת, ואנחנו בחודש אדר ראשון ולנו נשאר "פורים קטן" – זהו כינויו של הפורים בחודש אשר ראשון. למעשה אין חוגגים אותו כחג פורים, לא מתחפשים, אין קריאת מגילה ומתנות לאביונים, אבל נהגו חלק מהקהילות להרבות בו קצת בסעודה (רמ"א או"ח תרצ"ו ,א') ואין אומרים בו תחנון. יש בו שמחה יותר מיום חול רגיל, אך בוודאי פחות מפורים, ולכן הוקבע שמו ל"פורים קטן". בפורים קטן טמון סוד גדול: הגמרא בירושלמי אומרת: "אותה השנה היתה מעוברת" – כלומר השנה בה אירע נס פורים עצמו היתה שנה מעוברת, כמו השנה הזאת. ומתי קרה נס פורים? נחלקו בכך השיטות: בעל "קרבן העדה" אומר שהיה זה באדר שני, ולכן אנו חוגגים את פורים באדר שני. אולם רבים וביניהם הרב ראי"ה קוק זצ"ל לומד שנס הפורים היה באדר ראשון. אם כן פורים קטן טומן בחובו את כל הפורים, אלא שבגלל הסמיכות לניסן נחגוג את הפורים באדר שני. רבי צדוק הכהן מלובלין בספר לקוטי מאמרים, מבאר לנו יסוד חשוב במעלת פורים קטן. אמנם החג עצמו על כל השמחה שבו, היין והמשתה הגדולים נחגגים רק באדר שני, ואין לאדר ראשון כמעט כלום מכך. אבל אדר ראשון הוא חודש הפוטנציאל, חודש היכולות הטמונות שעדיין לא נחשפו. הוא החודש המגן על אותם שנראה לנו כאילו כבר אין להם מקום אצלינו, מי שכבר נטתה רגלו מדרך ישראל. הוא נכנס תחת כנפי השכינה באדר א'. כמו שפורים עצמו שהיה באדר א', נשאר רק כיסוד ה"בכח" שלו, כך היסוד הרוחני הטמון בנשמת כל אחד ואחד בישראל נמצא כרגע ומזהיר באדר א', לומר אני כאן.

 

פרקי אבות

"רבי אומר: איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם? כל שהיא תפארת לעושה ותפארת לו מן האדם" (אבות פרק ב' משנה א'). המשנה באבות מעמידה בפנינו חידוש גדול: אמנם חשוב שדרך החיים שלנו תהיה תפארת לנו, כלומר שאנחנו נאמין בה ונחשוב שהיא הדרך הנכונה והטובה על פי הבנתנו את הצו האלוקי. אבל חשוב שהיא תהיה גם: "תפארת לו מן האדם" – כלומר שהציבור יחשוב שהיא הדרך הטובה בעיני ה' ובעיני אדם. היה מקום לחשוב שבעצם לא אכפת לי מה הציבור חושב, העיקר האמת שלי. והנה מתברר ש"קול המון כקול שד-י", ודעת הציבור משמעותית. יש איזו בריאות פשוטה בהלך המחשבה האנושי, שיודע להבחין בטבעיות בין ראוי ולא ראוי, ולכן גם אנשי הדעת צריכים להתחשב בהלך הרוח ההמוני.

 

אקטואליה מזוית יהודית

הלב של כולנו עם הנערה אורי אנסבכר הי"ד, בת השרות הלאומי שנאנסה ונרצחה באכזריות בידי מחבל אכזרי ושפל. אורי כך אנו למדים היתה אישיות מיוחדת הן בשאיפותיה והן בטוב הלב שביטאה אותו היטב בעשייתה בעין יעל. להלן מכתבו של שר החקלאות המופקד על השירות הלאומי: "במהלך הימים האחרונים ליבנו שותת דם מהאסון הנורא שפקד את חברתנו האהובה אורי אנסבכר. צעירה מלאת טוב לב שכל רצונה היה לסייע לאנשים הזקוקים לעזרתה, לקהילה, למדינה ולחברה. אורי האהובה שלנו, בכל יום טיפלה בקבוצות של נערים עם קשיים מכל מיני סוגים, שוחחה איתם, סייעה להם להתגבר על הקושי עם המון שמחה, לב מזהב, חיוך מלא אהבה ומסירות אין קץ. כמה קושי יש בהתנדבות שכזו, כמה מסירות, כמה כוחות נפשיים צריכה נערה שכזו.עשיה זו נגדעה באחת, על ידי רוצח שפל שרצח אותה בדקירות סכין שפילחו את הלב של כולנו משפחת אנסבכר היקרה, מדינה שלימה ובתוכה כלל מתנדבי השירות הלאומי, מרכינים ראש, מתאבלים יחד עמכם ומשתתפים בצערכם העמוק. נצח ישראל לא ישקר", אויבנו לא יוכלו לנו, אל מול החוסן והרוח הגדולה של הנוער הישראלי, שאורי אנסבכר הי"ד הייתה חלק בלתי נפרד ממנו, זכרה לא ימוש מאיתנו לעד.

 

אורות השבוע

"מי שאור האמונה האלוקית מתגלה עליו בטהרתו הוא אוהב את כל הבריות כולם בלי שום שיור כלל, וכל מעינו הוא בעליתם ותיקונם, והדרכים של תיקונם נעשים מלאים מוסר ויושר לפי רוב הופעת האמונה שבלבו" (מידות הראיה , אמונה)

כתבה מעניינת:

פרשת השבוע פרשה מעודכן 2018

פרשת תרומה: עומדים מול ארון הקודש ביראה

שתפובס"ד במרכזו של כל בית כנסת, עומד ארון הקודש. בו מונחים ספרי התורה, פרוכת מכסה …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *