Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1446728228:5
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 5
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 11314
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => צו שמונה
        )

    [_yoast_wpseo_title] => Array
        (
            [0] => צו שמונה - סיפור
        )

    [_yoast_wpseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => גרושה בסטייל / אורלי דרור
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 70
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 571
        )

    [essb_cached_image] => Array
        (
            [0] => https://zhk.wpengine.com/wp-content/uploads/2015/11/צו-שמונה-סיפור-אורלי-1016.jpg
        )

    [rank_math_title] => Array
        (
            [0] => צו שמונה - סיפור
        )

    [rank_math_description] => Array
        (
            [0] => גרושה בסטייל / אורלי דרור
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => צו שמונה
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)

צו שמונה – סיפור

שתפו

אנחנו חיים כבר עשור ביחד אבל תמיד כשאני מקבל מילואים או צו 8, זו סוג של חגיגה, זו הזדמנות שלנו להתגעגע אחד לשני.

אוגוסט, שיא החום, צו 8. אני עולה לבסיס בדרום. לפני שיצאתי התקשרתי להיפרד ממך, את בעבודה.

אמרת לי לשמור לך עלי. אני אוהב שאת אומרת את זה, זה עושה לי טוב, ככה אני יודע שאת עדין אוהבת אותי.

אני מגיע לבסיס, מסמס לך ועולה לתדרך. החיילים מחכים לי, החום הורג אותי וכל מה שאני חושב זה שלא נפרדתי ממך כמו שצריך. בלילה יש לי כמה שעות לישון, אני מתקשר, את לא עונה, כנראה כבר ישנה. רק בבוקר ראיתי אותך ופתאום הגעגוע צף לי.

רגע לפני שאני נרדם אני חושב על איך היית נכנסת הבית מהעבודה, נותנת לי נשיקה חפוזה, רצה למקלחת, מתקלחת, לובשת איזה חולצה זרוקה ותחתונים ומכינה לנו משהו לאכול. מתיישבת עלי בספה ושואלת מתי אני יעשה לך ילד. עשר שנים ביחד, בכלל לא איכפת לך שאני לא מציע לך להתחתן. מבחינתך זה שולי. אני נושק לך ולוחש לך באוזן, אחרי האוכל. את מחייכת את החיוך שלך, החיוך שגללו התאהבתי בך. אם מישהו היה אומר לי שאני אתאהב בחיילת שלי, היתי צוחק לו בפרצוף. שנתיים של שירות לא אמרתי מילה, אך ביום שבאת לומר לי שלום, אני משתחררת כבר לא יכולתי. אני נזכר בנשיקה שנתתי לך ואת שאלת מה לקח לי כל  כך הרבה זמן – ואני עניתי, לא יודע. וצחקנו.

את שלי כבר עשור ופתאום יש לי דחף נורא לעשות לך ילד או ילדה. החום משגע אותי, איני חושב על הכל. פתאום את מתקשרת, מאמי אני לא מרגישה טוב, כל היום בחילות ואני כבר שעה מחוברת לאסלה. נראה לי אמא שלי תבואו מחר להיות איתי קצת.

אני שואל בייבי מה חטפת לי וירוס? את שותקת. כן מאמי.. אתה בא לשבת?

אני עוד לא יודע אני עונה. את אומרת מאמי אני אוהבת אותך, אני עונה אני יודע – גם אני אותך.

לך לישון, תחלום עלי אהוב שלי… איך אחרי עשור אני עוד אהוב שלך ומה יהיה כשיהיה לנו ילד?

כן, זה מה שעובר לי בראש. מחשבה לא פשוטה, אבל מחשבה שאני צריך ללמוד להתמודד איתה.

בכל זאת אני גודל בעשור ואנחנו כבר יחד עשור. רק שלא תעזוב אותי.פתאום אני הכי שונא שהפחד הזה תוקף אותי. אני נרדם קם בבוקר..

ככה שבוע של שיחות טלפון, הפחדים שלי, מאמי שלי ממש חולה ואני די רוצה הביתה. מודיעים לי שאני משתחרר, אני עושה לה הפתעה, אומר לה שאני נשאר שבת ואני בכלל בדרך אליה. עוצר לעשות קניות, פרחים, כמו שהיא אוהבת. אני דופק בדלת ומוצא  אותה על הספה, מכוסה בשמיכה, ישנה כל כך יפה. אני נושק לה, היא פותחת עיניים ואומרת מאמי ומתחילה לבכות. אני מחבק ושואל מה קרה, למה את בוכה. והיא – לא משנה מה, אני אוהבת אותך. אני מסתכל על העיניים הרטובות שלה, נושק להן, מוציא מהכיס קופסה ואומר לה, מאמי אני אוהב אותך יותר. בואי נתחתן. ואני רוצה ילד. היא מוציאה מתחת לשמיכה ערכת הריון ואומרת לי, בייבי –  בשמחה…

זה סוף שבוע הכי מרגש שהיה לי בחיים ומי אמר שלא הכל אפשרי ויכול לקרות.

שבת שלום קוראים שלי, שבת של אהבה אין סופית…

כתבה מעניינת:

שתיין צילום אילוסטרציה: Pixabay

קמצן, מתלהב או חבר אמת: איזה סוג של שתיין אתה?

שתפוכמו חבר אמת, אלכוהול תמיד נמצא שם: כשעצוב, כששמח, במסיבה הכי שווה ובאירוע המרגש ביותר. …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *