Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1543930073:5
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 5
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 18540
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [essb_cached_image] => Array
        (
            [0] => https://zhk.wpengine.com/wp-content/uploads/2017/09/איש-כועס-צלחת-1111.jpg
        )

    [_yoast_wpseo_opengraph-title] => Array
        (
            [0] => ראש השנה: סיוט חגיגי
        )

    [_yoast_wpseo_opengraph-description] => Array
        (
            [0] => פורטל זהר הצפון / בלוגים - אבי גיסברג
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw_text_input] => Array
        (
            [0] => ראש השנה
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => ראש השנה
        )

    [_yoast_wpseo_title] => Array
        (
            [0] => ראש השנה: סיוט חגיגי
        )

    [_yoast_wpseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => ראש השנה: סיוט חגיגי
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 68
        )

    [_yoast_wpseo_content_score] => Array
        (
            [0] => 30
        )

    [_yoast_wpseo_primary_category] => Array
        (
            [0] => 1849
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 339
        )

    [essb_pc_facebook] => Array
        (
            [0] => 2
        )

    [_wp_page_template] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [_the_champ_meta] => Array
        (
            [0] => a:5:{s:7:"sharing";i:0;s:16:"vertical_sharing";i:0;s:7:"counter";i:0;s:16:"vertical_counter";i:0;s:11:"fb_comments";i:0;}
        )

    [photographr] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_photographr] => Array
        (
            [0] => field_526e88dd85757
        )

    [journalist] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_journalist] => Array
        (
            [0] => field_526e890585758
        )

    [youtube] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_youtube] => Array
        (
            [0] => field_5309e571a1762
        )

    [youtube2] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_youtube2] => Array
        (
            [0] => field_5371dcbebf175
        )

    [rank_math_primary_category] => Array
        (
            [0] => 1849
        )

    [rank_math_title] => Array
        (
            [0] => ראש השנה: סיוט חגיגי
        )

    [rank_math_description] => Array
        (
            [0] => ראש השנה: סיוט חגיגי
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => ראש השנה
        )

    [rank_math_facebook_title] => Array
        (
            [0] => ראש השנה: סיוט חגיגי
        )

    [rank_math_facebook_description] => Array
        (
            [0] => פורטל זהר הצפון / בלוגים - אבי גיסברג
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)

ראש השנה: סיוט חגיגי

שתפו

אבי גיסברג, כדורגלן עבר במכבי חיפה, עכו ובני סכנין, השיג דאבל היסטורי עם הנוער של מכבי חיפה, אליפויות בבוגרים במדי עכו ובני סכנין, נמנה על סגל נבחרת הנערים וקפטן נבחרת ישראל צפון בגיל נערים. כיום מנהל המכללה לכדורגל כרמיאל בחסות מכבי חיפה ופרשן כדורגל, בין היתר בערוץ 2, ערוץ 1 וערוץ הספורט

מייל: [email protected]

אז ככה. שלושה ימים לפני ראש השנה הבית מתחיל להיראות כמו משחטת עופות, בכל מקום במטבח יש עופות (אגב אני אחד שלא נוגע בעוף, לא סובל עופות, נגעל מעופות), במקרר, בתנור, במחבת, עופות בכל וריאציה אפשרית. עוף בגריל, עוף בשמן, עוף במיקרו, עוף טריאקי, עוף קנטאקי, אוף נחנקתי!!! הריח של העופות רודף אחריך בכל מקום בבית, אבל לא רק בבית, גם ברחוב. העיר הופכת ללול ענק.

אבל זה עוד בסדר… בשלושת הימים הללו אתה חייב להיות מוכן נפשית ל-700 איש בערך שישאלו אותך איפה אתה עושה את החג ולשיחות של אישתך עם כל חברות הילדות שלה, על בישולים, מין תחרות סמוייה בין הנשים מי הכינה יותר ומה יותר שווה. אלו ימים שאתה מודה לאלוהים חמש פעמים ביום שנולדת גבר (!), כי אם אני הייתי צריך להכין חג, כולם היו אוכלים חביתה וטוסט בצלחות חד פעמיות.

ואז מגיע ערב החג ומה עושים בערב החג? קודם כל משתדלים לענות ל-800 הודעות של שנה טובה. אנשים שולחים שנה טובה לכל רשימת הטלפונים שלהם. לא מספיק שאין לאנשים כוח להתקשר להגיד, אין להם כבר כוח לכתוב הודעות, אנשים מעתיקים הודעות מאחרים ושולחים. אני קיבלתי הודעות בסגנון: ״משה היקר, שנה טובה לך ולמשפחתך הצלחה בעסק החדש!״ כמובן שאני לא משה ואין לי עסק. והכי מצחיקים זה החברים הערבים שלא כל כך בעניינים של החגים שלנו ושולחים הודעות בראש השנה כגון: "צום קל שנה טובה ואל תאכל הרבה מצות"…

וזה קטן עלינו בהשוואה לסיוט האמיתי… שהוא לקנות מתנות לחג. קודם כל, כל העיר פקוקה ואין חניות, אתה מוצא את עצמך גדל ברכב. יצא לי לשמוע את הדיסק הכפול של שלמה ארצי מההתחלה עד הסוף בזמן שאני נוסע לקנות מתנה ומוצא חנייה. ואז אתה מגיע ליעד המבוקש. בכל קופה 90 אנשים עומדים בתור עם פרצוף תשעה באב (במיוחד הבעלים שנגררו לשם כמוני). לוקח לך שעה להבין כמה כל דבר עולה, במיוחד אם יש לך תלושים 30% הנחה לחברי מועדון ועוד 25% הנחה, אבל אם יש לך תלושים אז רק 15% הנחה ותלוי מאיפה התלושים ו-100 ש"ח שווים 75 ש"ח… אז למה הם 100 ש"ח? ותלוי באיזה יום ותלוי ותלוי ותלוי…

ואז מתחיל המסע. אנשים קונים הכל, הכל, הכל. מישהי רצתה לקנות את הבת שלי שעמדה ליד הקופה. הגעתי למסקנה שלא משנה כמה תחפש לא משנה כמה המבחר, תמיד, תמיד, תמיד תצא עם קערת הגשה לסלט שעולה בערך כמו שעון קרטייה. לי אישית יש בארון אולי 10 קערות כאלו ולא, לצערי אני לא ממחזר מתנות. יש כאלו שכן. אני אישית קיבלתי קערת סלט ששכחו להוציא ממנו את פתק ההחלפה משנת 2001.

הסיוט הכי גדול בקניות זה הילדים. מסכנים, אתה רואה ילדים בוכים נקרעים לגזרים משיעמום בין כל הקערות הסלט ואז תמיד אתה מגיע לקופה, שם יש תמיד שני סוגי ילדים, זה שבוכה ולא מפסיק ואת ההוא שנותן ״נפיחה״, מסריח את כל התור. שני סוגי הילדים האלה זה שילוב קטלני. עכשיו הילד שהפליץ ישר הארבעה שלפניו מסתובבים אליו, הוא מרגיש כמו ב"דה ווייס".

אחרי ארבע שעות בסיוט אתה סוף סוף מגיע לקופה, אתה מגלה שמה שעלה 200 ש"ח אחרי הנחה עולה בעצם 250 ש"ח, מה שקנית ב-150 ש"ח עולה 220 ש"ח ואתה עוד מגלה, שאתה לא להיט בחשבון של אחוזים ושהתלושים שקיבלת בכלל לא מתאימים לחנות הזאת. אתה משלם מהפדיחה במזומן ונתקע עם תלושים להום סנטר ב-500 ש"ח וכדי לנצל את זה עד הסוף אתה עובר דרך הום סנטר (עוד פעם כל הסיוט) ולוקח 5 דברים שבחיים לא היית קונה… אבל מה? ניצלת את התלושים! אתה מסיים את היום עם כאבי גב, כאבי ראש, כאבי רגליים וכאב בכיס ונח לקראת הערב הגדול, ארוחת החג!

כמי שנשוי למרוקאית, אז ברור שבכל שנה יש לפחות 4 מריבות אצל מי עושים את החג. כדי לפתור את הבעיה החלטנו ששנה אצלי ושנה אצלה, אבל למרות הסידור הזה תמיד בשנה שזה אצלי יש לאישתי הסבר למה גם השנה זה צריך להיות אצלה. אז השנה זה היה אצלי כפי שסיכמנו (אחרי שבחמש השנים האחרונות זה היה אצלה). תמיד בחג יש 20 אנשים ואוכל שמספיק ל-420 אנשים, אנשים אוכלים הכללללל. עופות, בשר, דגים, קומפוט, הכל. במשפחה אשכנזית מעורבת עם מרוקאית, אוכלים חריף ומתוק מתוק וחריף… חוש הטעם כבר מתבלבל. אתה אוכל עוגת שוקולד וזה חריף לך בטירוף ותמיד אבל תמידדדדדד אבל תמידדדדדדדדד…. כשמישהי מכינה מאכל או קינוח היא חייבת להוסיף: "היום זה לא יצא לי כל כך טוב, בדרך כלל זה יוצא יותר טוב". אז תעשי את המתכון של בדרך כלל!!!

אחרי הארוחה אנשים מרגישים כמו בלוני הליום, אתה מרחף מרוב שאכלת ותמיד יבוא המשפט "אחרי החג דיאטה". כן בסדר… אתה מסיים את הערב המקסים מוקף באנשים שאתה כל כך אוהב ואתה בעצם מבין איזו זכות גדולה נפלה בחלקך לחגוג את החג הנפלא הזה. שתהיה לכולם שנה טובה

נ.ב: למכירה 11 קערות לסלט…

הודעות לקראת כיפור:

– לכל ציבור הערסים שלובשים לבן וחובשים כיפה בכיפור, הודעה על השעות שאפשר לחזור לדקור, תפורסם בהמשך.

– לכל הדוגמניות, חג כיפור שמח

כתבה מעניינת:

צילום: מדיה אלון אזולאי

אלון אזולאי בטור מלחמה: ״המזל שלנו – מלחמה משמעותית עדיין לא נפתחה מצפון״

שתפו– מוגש מטעם רשימת ״כרמיאל חדשה״ – אם אירועי ה-7 באוקטובר היו פורצים גם מצפון, …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *