Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1449664179:5
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 5
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 11831
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => אריק זאבי
        )

    [_yoast_wpseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => בריאות וכושר / רון שפירא
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 61
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 458
        )

    [essb_cached_image] => Array
        (
            [0] => https://zhk.wpengine.com/wp-content/uploads/2015/12/אריק-זאבי-1021.jpg
        )

    [rank_math_description] => Array
        (
            [0] => בריאות וכושר / רון שפירא
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => אריק זאבי
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)

רעשי רקע

שתפו

בכל בוקר עת פקח את עיניו. הוא ספר את הדקות, חיכה. הוא חיכה לאימון הג’ודו היומי שלו בכיליון עיניים. עוד בטרם התעורר קרה שחלם בשנתו על הפגישה עם המדריך בן השש עשרה, רמז, שלימד אותו ג’ודו. בכל יום בשעה ארבע אחר הצהריים הוא פסע אל המקלט השכונתי בשכונת פרדס כץ כדי להתאמן ביחד עם קבוצת הפועל בני ברק. המדריך הצעיר רמז היה מגיע שעה קודם על מנת לפנות ולנקות את שאריות המזרקים וכלי העישון שהיו פזורים סביב המקלט.

האימונים היו בריחה ממצוקה והיוו עבורו פגישה עם עולם חדש של גבולות, צייתנות והישמעות להוראות. הוא למד בשקיקה. כאחד בקבוצת השווים שכה אהב, עם התלבושת הלבנה והחגורה הירוקה. אף אחד מבאי החוג לא יכול היה לנבא את ההישג שעתיד להתרחש בעוד מספר שנים – זכייתו במדליה אולימפית. נהפוך הוא, כשהיה בן אחת עשרה הוא ביקש להירשם לתחרות הראשונה שלו: ‘המתנסיאדה’. המאמנים בקבוצה דחו את בקשתו בתואנה כי אין לו מספיק כישרון. כך גם קרה לו בגיל 13 עת ניסה לגשת לאליפות המחוז. “אתה תיכשל, אל תעז להירשם” לחשו לו.

והכול שייך להיסטוריה: בגיל 21 הוא השתתף עם נבחרת ישראל באליפות אירופה לנוער וזכה בזהב. בגיל  23 הוא כבר השתתף באולימפיאדת סידני וזכה  במקום החמישי בגלל טעות שיפוט חמורה שחיסלה את הזכייה שלו במדליה ואת קריירת השיפוט של אותו שופט. חרף המכה האנושה שספג הוא לא ויתר וזכה כעבור ארבע שנים  במדליה אולימפית באתונה. חלומו התגשם!

זהו סיפורו של אריק זאבי הג’ודוקה הישראלי שנפל וקם ושוב נפל וקם. דרך מאמן שלא האמין בו ועד שופט אולימפי מתעלל שגזל את מדלייתו בסידני. מכירים? מכירים את רעשי הרקע הללו? תשאלו את הגב’ ג’יי קיי רולינג שכתבה את ספרה ‘הארי פוטר’. אמרו לה: “גרוע!” כל הוצאות הספרים דחו אותה. והיא הלכה לבד, כתבה שבעה ספרים שתורגמו לשישים וחמש שפות ושלשלה לכיסה 450 מיליון דולרים.

רעשי רקע הם רעשים סתמיים שמפריעים לנו בדרך להגשמת החלום. ביום שלישי האחרון כשהמתאמן שלי עלה על המשקל, המחוג הראה עוד קילו פחות. היה זה האות ‘לחגיגות’ ציון עשרת הקילוגרמים הראשונים שהשיל. רק שכחתי לציין כי אותו לקוח נכנס שלושה חודשים קודם לכן עם תחושה כבדה של חוסר אמונה עצמית ביכולת שלו לרזות, חבר אחד אמר לו: ‘עזוב חבל לך על הזמן’. רעשי רקע – כבר אמרנו?

שבת שלום! שלכם, רון

כתבה מעניינת:

שתיין צילום אילוסטרציה: Pixabay

קמצן, מתלהב או חבר אמת: איזה סוג של שתיין אתה?

שתפוכמו חבר אמת, אלכוהול תמיד נמצא שם: כשעצוב, כששמח, במסיבה הכי שווה ובאירוע המרגש ביותר. …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *