זהר.נט חדשות כרמיאל
יואב קוסן מנהל ביה”ס אורט כרמים בראיון מיוחד לרגל פתיחת שנת הלימודים, השביעית שלו בתפקיד. על החדשנות בשילוב למידה בסמארטפונים, על כיתת נחשון היוקרתית ועל חזון בית הספר שבו הנושא החברתי חשוב לא פחות מההישגים בבגרויות
מאת גיל דובריש
פתיחת שנת הלימודים החדשה היא רגע שמצליח לרגש בכל פעם מחדש. תשאלו את יואב קוסן, המתחיל את שנת הלימודים השביעית שלו בתפקיד מנהל ביה”ס אורט כרמים, שבו לומדים 1365 תלמידים. “אני בהחלט מתרגש, יש משהו חגיגי ומיוחד בפתיחת שנת לימודים” הוא אומר. “זה לא משהו שחולף עם הזמן, אלא משהו מוטמע. באמת אירוע חגיגי שבו התלמידים חוזרים לספסל הלימודים והסגל חוזר ללמד. ההתרגשות נובעת מהתחדשויות, אנחנו מאוד מרועננים”.
איזה שינוי מוביל ביה”ס?
רק ביום רביעי שעבר, נבחר ביה”ס אורט כרמים לאחד מבתי הספר המובילים בתעודות הבגרות האיכותיות ברשת אורט הארצית. 22 בתי ספר נבחרו לקבל את התואר המכובד הזה, מתוך למעלה מ-200 בתי ספר בסך הכל. אם תרצו, זה העשירון העליון של רשת אורט ישראל. “זו הייתה גאווה מאוד גדולה” מספר יואב קוסן. “השתתפנו בטקס פתיחת שנה”ל של רשת אורט ביחד עם כל מנהלי בתי הספר. היה באמת לכבוד לעיר כרמיאל ששני בתי הספר של הרשת צויינו ברשימה זו של תעודות הבגרות האיכותיות. אנחנו מדורגים במקום ה-15 ברשת הארצית והראשון בכרמיאל. מדובר בשילוב של תעודות הבגרות של תלמידי 5 יחידות מתמטיקה, פיזיקה, אנגלית ומקצוע טכנולוגי מבוסס מדע”.
עד כמה מעריכים ברשת אורט ישראל את ביה”ס כרמים, אפשר ללמוד גם מכך שביה”ס נבחר לאחד מתוך שמונה בלבד ברחבי הארץ, להיות “בית ספר מוביל שינוי”. במקרה של כרמים, הוא נבחר להיות בית ספר מוביל להוראה בסמארטפון. כן, שמעתם טוב.
– יואב למה הכוונה, למידה בסמארטפון? התלמידים עושים שיעורים באייפון, בין שיחה בוואטסאפ לעיון באינסטגרם?
“אנחנו כמו כל בתי הספר, התחלנו להתמודד עם נושא הסמארטפונים בקרב תלמידים. ערכנו בשנה”ל שעברה סקר ומצאנו ש-88% מכלל תלמידי בית הספר, מגיעים עם סמארטפונים ללימודים, כלומר 9 מכל 10 תלמידים. חשבנו מה אנחנו יכולים לעשות עם נתון שכזה. היות שאנחנו בית ספר שמפתח פדגוגיה מקוונת, החלטנו ליזום את הפיכתו את הסמארטפון ממטרד אמיתי לכלי לימודי ממדרגה ראשונה. מעתה, הוא אורח אצלנו בשיעור, כמו ספר או כמו מחברת. כשאנחנו מדברים על הוראה באמצעות סמארטפון אנחנו מדברים על ארבע רגליים – רגל אחת זו מידענות, כלומר לדעת, ללמוד דברים חדשים. רגל שניה היא שיתופיות, כלומר עבודת צוות.רגל שלישית היא משחקנות, כי שיעור צריך להיות מעורר עניין והרגל הרביעית היא הערכה – איך מעריכים תוצרים. את ארבע הרגליים האלה קשרנו בחזון ביה”ס, מתוך ראיהי כיצד מחזקים באמצעות הסמארטפון את התחום החברתי, רגשי, לימודי, חזותי וסביבתי”.
– כיצד ניתן לשלב את הסמארטפונים בלימודים, האם תאפשרו לתלמידים שימוש חופשי במכשירים?
“זה לא רק להנחות את התלמידים ‘תוציאו סמארטפון ותחפשו משהו בגוגל‘, אלא לבדוק אילו אורחות חיים מפתחים סביב העניין. אנחנו מנהלים במסגרת דיוני הצוות, שיחות על מה מותר ומה אסור בעבודה עם סמארטפון ומה ראוי ומה לא ראוי. בעיקרון, המכשיר צריך להיות כבוי ומאוחסן בתיק בתחילת השיעור. המורים מנחים את התלמידים לשלוף את המכשירים מהתיק. התעוררו כמובן שאלות רבות כי זה תחום חדש לגמרי. למשל, ציפינו שנתקרב לעולם התלמידים. ביקשנו לעשות רפלקסיה על שיעור כלשהו באמצעות צילום סרטון וידיאו בן 15 שניות בסמארטפון. להפתעתנו גילינו שבלא מעט מקרים המסר של התלמידים היה ‘עצור אדוני המורה, זה העולם שלנו, אל תיכנס אליו, אנחנו לא חברים בקבוצות. אתה, המורה, תלמד ותמשיך לתקשר איתנו באמצעים הישנים’. העניין הזה עלה גם בקבוצות מיקוד. אז יש צורך להפחית חששות ולקבוע גבולות, מתי מדברים עם המורה ועל השיעור, מה סגנון הדיבור המותר, אלה דברים שעלו בשנה שעברה ואני מניח שיצוצו נושאים נוספים”.
לומדים בסמארטפון
על פי תוכנית העבודה מחוייבים מורים באורט כרמים לקיים שישה שיעורים בסמארטפון במהלך השנה. איך עושים זאת?
יואב קוסן מספר כי בשנה האחרונה עובר צוות המורים הכשרה מיוחדת בתחום. “התחלנו בכך בשנה שעברה באמצעות מטמיע מקצועי מטעם רשת אורט. בנוסף יצא כל הצוות, ליומיים הכשרה בשדה בוקר. במהלך השנתיים הקרובות נמשיך ונבנה מסלולי הכשרה למורים וכבר בשנה הבאה נפתח בכרמים מסלולי השתלמות כחלק מהפיכתו של ביה”ס למרכז הפצת ידע בתחום. ההכשרה בשדה בוקר לא נבחרה בכדי, זה מקום של חזון, לראות, לשנות, להטמיע, להאמין, אין מקום יותר טוב להתחיל חזון בארץ מאשר צריף בן גוריון. זה מקום של השראה, כביכול מדבר שומם, אבל דווקא שם מתחילים לנבוט הרעיונות הגדולים ביותר”.
– תן לי דוגמה מעשית לשיעור בסמארטפון.
“בוא ניקח לדוגמא שיעור חינוך גופני. הילדים יורידו אפליקציה חינמית שבה נמדדים נושאים כמו מרחק ריצה, דופק, יש אפליקציות של תזונה.תאר לך מצב שבו התלמידים יתבקשו ע”י המורה לעשות שיעורי בית, ללכת או לרוץ שני קילומטרים ולבצע שיתוף של התוצאות. או שיעור היסטוריה, למשל. נניח שהמורה רוצה לתת שיעורי בית על עיקרי משנתו של א.ד גורדון, בשיעור רגיל תלמיד יכתוב במחברת והמורה למחרת יבקש ממנו לקרוא או יקח מחברות לבדיקה. בשיעור אצלנו המורה יקבל קטעי וידאו ויוכל להקרין את הקטעים בכיתה או לשתף בקבוצה, לדון בזה והקטע יישמר בתיקייה מיוחדת להמשך השנה. מחשב לכל תלמיד הופך לסמארטפון לכל תלמיד. זה יכול להיות מתאים לכל מקצוע”.
– מה קורה עם התלמידים שאין להם סמארטפונים, מסיבות כאלה ואחרות?
“בנושא הסוציו-אקונונמי מחובתו של ביה”ס להסתכל מערכתית ואנחנו ערוכים לכך. אם לתלמידים אין סמארטפון, ביה”ס עשוי לרכוש סמארטפונים עבורם לשימוש בביה”ס בלבד, או לחשוב על עבודה צוותית עם תלמידים שיש להם מכשירים. לתלמידים שאין להם מכשיר מתקדם מסיבה אידיאולוגית, כלומר אם אדם מתנגד עקרונית לעניין, זה יהיה נושא מצויין להעלות לדיון בקרב התלמידים. לא נכריח אף אחד”.
– איך נושא הסמראטפונים משתלב עם החזון הבית ספרי שלך?
“לבית הספר יש חזון שהורכב ע”י סגל ביה”ס ומחולק לארבעה פרקים: הישגי, חברתי-ערכי, התפתחותי-רגשי וחזותי-סביבתי. ישב סגל ביה”ס ובעצם הגדיר מה הציפיות מעצמו באינטראקציות שלו עם התלמידים. הלימוד בסמארטפון הוא בהחלט חלק מהחזון”.
מזבח ציוני הבגרות
– איך משתלב החזון הבית-ספרי עם העשייה בבית הספר?
“החזון הבית ספרי הוא לקחת את ארבעת התחומים האלה: הישגי, חברתי-ערכי, התפתחותי-רגשי וחזותי-סביבתי והחוכמה והיחודיות שלו היא לשלב אותו בכל העשייה הבית ספרית. קח למשל את מבנה הכיתות והמסלולים. תגלה שיש לנו מצד אחד 8 כיתות PDD שהן כיתות חינוך מיוחד ומצד שני תמצא כיתות נחשון שהוא מסלול חדש, וכן הצטיינות מדעית טכנולוגית וכיתות מחוננים. גם אלה וגם אלה, הן כיתות יחודיות בכל מחוז הצפון. אנחנו מלמדים את התלמידים בביה”ס לחיות ולקבל את האחר. אני בטוח שאם זה היה תלוי בתלמידי אורט כרמים, הם לא היו מורידים ילד אוטיסט ממטוס רק בגלל שהוא בכה. כמו כן, חדר המורים שלנו הוא כמו בבואה של החברה הישראלית. יש לנו מורים חדשים וותיקים, עולים וילידי הארץ, יהודים וערבים, ואני ממש מחפש לקבל לשורותינו מורים אתיופי. התלמיד והקהילה כאן חווים את החברה הישראלית כולה”.
– שאלתי אותך לגבי החזון ואתה התמקדת בנושא הקהילתי והחברתי, לא בציונים ובהישגים הלימודיים.
“כי החזון שלנו הוא לא רק בתכנים הלימודיים, הוא חברתי לא פחות מלימודי והישגי. אני חושב שהתוצאה המרכזית מתבטאת באקלים הבית-ספרי ובשאלונים שהתלמידים ממלאים בנושא. באורט כרמים יש רכז מניעה אחד בלבד, המשמעות היא שהצוות לא רואה צורך ברכז מניעה נוסף. תלמידים בכרמים חשים שרואים אותם, מסתכלים עליהם, מאפשרים להם לעשות, הם חשים מספיק בטוחים. התלמידים מתחילים בכיתה ז’ ומסיימים בכיתה י”ב, מבלי לעזוב למסגרות אחרות. במקביל אנחנו קולטים תלמידים חדשים לכל אורך הדרך. הדבר החשוב לנו ביותר, הוא להסתכל על ביה”ס כמוסד חינוכי כולל ולא רק לדבוק במזבח ציוני הבגרות, שאגב, אנחנו מגלים בו שיפור. החוכמה היא איך לעשות זאת. עובדה היא שאחוזי הבגרות שלנו בשיפור מתמיד ולא נושרים אצלנו תלמידים, אבל ישנם מדדים נוספים, כמו אחוזי הגיוס הגבוהים מאוד, אחוזי הקצונה שהולכים וגדלים משנה לשנה, שיעור העתודאים הגבוה. אני מדבר על בנים ובנות כאחד. כמובן שזה מגיע גם מהחינוך שמקבלים בבית אבל גם לביה”ס יש השפעה לא קטנה על כך”.
מגדלים מנהיגות חברתית
חידוש נוסף שיחל לפעול השנה בביה”ס הוא מסלול נחשון. ישנם 35 בתי ספר בארץ שבהן פועלת התוכנית, כרמים הוא ביה”ס הצפוני ביותר מתוכם. התוכנית מלווה ע”י יוצאת יחידת תלפיות, שהיא יחידת המחקר המובחרת של צה”ל. יואב: “פתחנו מסלול חדש בכיתה ז’ שנקראת מסד נחשון וכיתת י’ חדשה שנקראת נחשון. אלה כיתות צומחות. השם נלקח מהמקורות שלנו, בקצרה, בעת צרה וצורך למנהיגות קפץ נחשון ולקח על עצמו להוביל את הדרך. וזו המטרה של הכיתה. נכנסים אליה בתהליכי מיון. זו כיתה סלקטיבית. הבסיס הוא הוא מצויינות לימודית וחשוב מכך המצויינות החברתית. אלה ילדים שעברו ראיונות ונדרשו להוכיח עשייה כלשהי ומובילות חברתית. לקחנו אותם וקיבצנו אותם בכיתה אחת, כל כיתה כזו צריכה להיות הקטר של השכבה שלה. היו תלמידים ראויים רבים שביקשו להצטרף ומתוכם נבחרה נבחרת משובחת”.
– במקביל אני מבין שיוקם בקמפוס כרמים בית ספר תיכון לאוטיסטים, ראשון מסוגו בגליל.
“זה יהיה בית ספר עם סמל מוסד נפרד ועם מנהל משלו. אני בטוח שנמצא את הדרך להוות השראה לתלמידי כרמים וגם לתלמידי ביה”ס האוטיסטי, ולהעצים אותם מבחינה חברתית. זה גם חלק מהחזון שלנו בביה”ס. שמחנו מאוד והשתבחנו, כדי להרחיב את עצמנו בכל גווני האוכלוסיה. גם בעבר וגם בהווה, ידענו לקלוט עולים ואוכלוסיות שונות של תלמידים עם מאפיינים שונים. השילוב, ההכלה וההצמחה הם חלק אינטגרלי מחזון בית הספר”.
– אחרי שש שנים בתפקיד, אתה מרוצה ממה שאתה רואה בבית הספר?
“הדבר הכי משמעותי בעיניי זו הדרך ואנחנו הולכים אחריה מספר שנים. כמעט בכל עקומה אנחנו בשיפור. בגרויות, גיוס, תעודות בגרות איכותיות, הנשירה בירידה, ואני חושב שתו התקן למצויינות ארגונית שקיבלנו מהאיחוד האירופי C2E מעיד על המחוייבות שלנו. אני מאוד שמח על הדרך הזו, כי לא משנה איפה נמצאים כרגע, תמיד נרצה להשתפר. יש פה תרבות ארגונית שמגיעה מלמטה למעלה, הסגל פועל בתהליכי עבודה מסודרים ועושה שימוש בשיטות שונות, תוך כדי בחינה עצמית. יש לנו כל הזמן שאיפה לשפר ולצעוד קדימה. אני מרגיש שיש לי פה בית ספר מוביל, שמעורר השראה מבחינה מקצועית, פועל מתוך היצירתיות העצמית שלו, מתוך חדשנות, ושם דגש על יחסים עמוקים עם תלמידים, סינרגיה צוותית ועצמאות של העובדים. בעוד מספר שנים לא רב, כשתבוא ותשאל ‘למה כל משלחות המורים האלה מגיעות לאורט כרמים מהארץ ומחו”ל, אני אוכל לומר לך שהם באים ללמוד מהדרך, ללמוד איך להוביל התקדמות ושיפור, להבין איך הצוות הפך למוביל זה חדשנות פדגוגית. על זה קיבלנו הכרה”.
– חלק מהפירות אתה קוצר כבר עכשיו, אני מבין שזכית השנה בפרס “מנהל ראוי להערכה”?
“רשת אורט מוצאת לנכון להביע הערכה למנהלים ראויים להערכה. השנה נפל בחלקי, זו פעם שניה בתוך שש שנים, לקבל את פרס מנהל ראוי להערכה. אני אומר את הדברים האלה כי הדרך של ביה”ס היא להיות ראוי להערכה. אנחנו מסתכלים על עצמנו מכוסד חינוכי כולל שמקיף את כל העשייה הבית ספרית. נכון שאולי אני קיבלתי את הפרס, אבל זה מבטא את העשייה הבית ספרית ורוח הצוות, ממנהל ביה”ס ועד לכל אחד ואחד מהעובדים. אני כל הזמן לומד מפה ומועצם מפה ואני מכליל גם את הקהילה וועד ההורים”.
– מסר לסיום, לרגל השנה החדשה, לתלמידים, למורים וכל התושבים?
“שתהיה שנה שיש בה הרבה שמחת חיים, למדנות ודרך ארץ. שנה טובה!
