זהר.נט חדשות כרמיאל
אבי גיסברג, כדורגלן עבר במכבי חיפה, עכו ובני סכנין, השיג דאבל היסטורי עם הנוער של מכבי חיפה, אליפויות בבוגרים במדי עכו ובני סכנין, נמנה על סגל נבחרת הנערים וקפטן נבחרת ישראל צפון בגיל נערים. כיום מנהל המכללה לכדורגל כרמיאל בחסות מכבי חיפה ופרשן כדורגל, בין היתר בערוץ 2, ערוץ 1 וערוץ הספורט. מייל: [email protected]
לצערי בזמן האחרון יצא לי לבקר יותר מדי בבתי חולים בנסיבות משפחתיות.
בית חולים בישראל… אתה יכול להגיע בריא ולצאת חולה. זה מתחיל כבר בחיפוש חנייה, שלא לדבר על העלות שלה. עוד לא הגעת לבית חולים, דלק פלוס חנייה וכבר אמרת שלום ל-100 ש״ח. היית בר מזל והשגת חנייה הגעת למיון, לא מספיק שאתה חולה/סובל, מקבלת אותך פקידה עם פרצוף של אייכמן בזמן המשפט שלו.
עברת מיון ראשוני ואתה נכנס לעולם שהזמן עצר בו מלכת. אתה מאבד ערך טוטאלי לזמן שעות על גבי שעות. אתה מחכה. אתה מרגיש כבר משפחה עם החולים שממתינים איתך. פתאום איש בלי רגל, איש בלי אוזן, אישה בלי עין ובחור עם קרסול נפוח כמו כדור, הופכים לחבורה עם מטרה אחת – שמישהו ייגש אליהם או יקרא להם. אתה פוגש שם אנשים הזויים עם דברים משונים שאתה אומר לעצמך, קיבינימט איך זה קרה להם? איך נתקעה לו הכפית באוזן? איך בחור בן 18 בלע כדור פינג פונג? איך בחורה צעירה הגיעה עם אוזן אחת כולה שרופה? מה היא ענתה לטלפון עם המגהץ? איך לבחור המסכן שצורח בחדר כמו משוגע, נתקע מטאטא בעכוז? מה הוא ניסה? איך אנשים מגיעים למצבים הללו?
ממממ… טוב לא משנה. בתוך השעות שאתה מחכה יש לך מלחמה אחת הכי
גדולה שחשובה לך יותר מכל דבר, המלחמה על אחוזי הסוללה בפלאפון, כי בלעדיו אכלת אותה, אתה חצי בן אדם. אצלי יש חוק מרפי, תמיד כשאני בבית חולים ברגע הכי לא מתאים, אני מקבל שיחה מ"קנייה טובה". שלום אבי אתה מעוניין לקנות קוצץ שיערות באף ב-50 ש״ח בלבד כולל דמי משלוח? כן… זו בדיוק השאיפה שלי כרגע, בזמן הנתון הזה, שנייה, אני מתלבט אם לקנות שניים למקרה שאחד יתקלקל לי! בום ניתוק!
בינתיים הסוללה מתה, אין מטען ואני מגיע לשלב חובה בהמתנה לקרוא כתבות במגזינים שפזורים מלפני 35 שנה. אתה מוצא את עצמך קורא כתבה על בן גוריון ופולה. או מגזיני בריאות. אתה חולה מת ובמגזינים פרסומות: "בזכות זה שאני שותה מיץ תפוזים אני בריאה ופעילה יותר מתמיד". יופי לך, מה באת לצחוק עלי? אני לא שותה מיץ תפוזים, לא פעיל ועם שפעת שגמרה אותי.
אה ויש עוד להיט להעביר זמן. טלוויזיה. הבעיה היא כזאת, בכל בית חולים, לא משנה באיזו שעה תבוא, תמיד יהיה בטלויזיה תכניות כמו "חוצה ישראל עם דוב אלבויים". עדיף לי לעבור חוקן ולא לראות ואם כבר במקרה זה יום המזל שלך, תהייה תוכנית טובה, אבל הווליום לא עובד.
כמובן שכבר נהיית רעב. זה מדהים איך שנכנסים לבית חולים נהיים רעבים וצמאים, פתאום כל דבר קטן נראה לך להיט, דברים שבחיים לא היית אוכל פתאום הם אטרקציה. אתה רואה חולה אוכל בייגלה, אתה מוכן לרצוח בשביל הבייגלה, שלא לדבר על פחית קולה.
יופי יש מכונת שתייה בקומה השנייה. פחית קולה ב-20 ש״ח ואם תרצה משהו מהמזנון התפריט של האוכל מתחיל ב-60 ש״ח על טוסט. אבל אפשר לקנות טוסט בתשלומים, למי שקשה. הכאב שלך יורד אבל הכאב בכיס עולה. מה שכן ברגע שרואים את האוכל שמביאים לחולים אז התיאבון יורד. אתה אומר לעצמך חבל שאני חולה, במחיר של מה שעברתי פה הייתי יוצא למלון סופשבוע.
לאחר שמונה שעות מקבלים אותך. וואו ההתרגשות בשיא. שולחים אותך לצילום ריאות. בית החולים נהיה ענק, השילוט לא מובן ואתה מרגיש כמו פק מן במבוך. לך תמצא את חדר הצילום. אבל מה? שרפת שעה בחיפוש. גם הבחורה של הרנטגן לא נחמדה, כאילו אתה אשם בזה שהיא כבר 16 שעות במשמרת ושמרוב קרינה שהיא ספגה אין לה כבר גבות אפילו.
אם מחליטים לאשפז אותך אתה נכנס לסוג של חידה, אף פעם לא תקבל תשובה נכונה עד מתי תאושפז. תמיד זה מחר בצהריים כנראה תשתחרר.אבל תמיד תמיד בצהריים, מגלים שיש לך איזה חיידק אז אומרים לך שמחר בטוח שתשתחרר ואז מגיע עוד מחר ועוד סבב רופאים שמתלחששים ביניהם ביוונית לדעתי, "היה לו סולוקקוס ואז הוא נדבק בקחוריקוקיס ועלה לו החום אז הוא נשאר להשגחה עד מחר לבדוק שאין לו גם פיקוקוס או ארטוקוסקוס". בינתיים מביאים לי קוסקוס ואני רואה משחק של פנאתינאייקוס. יאסו!!!
תמיד איתך בחדר יהיו שלושה סוגי אנשים, אחד עם נפיחות בלי הכרה, אחד עם נחירות בלי הכרה שעושים לך ממש קונצרט בלילה ואחד שמשבע בבוקר כל הכפר בא לבקר אותו עם בקלאוות, לבנה, חומוס ואי שליטה על הקול. צרחות בכל החדר ומזיזים את הווילון כל שתי דקות להציץ עליך. מרגיש קוף בגן חיות, רק שבמקום בננות קיבלתי בקלאוות. אין תלונות.
השכמה. המחר תשתחרר הופך מהר מאוד לחמישה ימים שבהם נשאלתי 85 פעמים איך השתן שלי וכמה אני משתין, בסוף כבר השתנתי מצחוק.
יום השחרור המיועד מגיע, כולי התרגשות בא לצאת הביתה… נראה לכם? מצאו לי סטרופטיקוקוס שזה חיידק שמחייב עוד יומיים בבית חולים! התיאבון חזר. אני יורד למטה, אוכל שווארמה ב-200 ש״ח, עוצם את העיניים וחושב איזו משפחה נפלאה מחכה לי בבית, כמה המיטה שלי בבית נוחה וכמה… באמת כמה הבריאות חשובה, הכי חשובה. כל השאר זה שטויות.
מאחל בריאות טובה לכולם!
קצת כדורגל
בשבוע שעבר קיבלנו משחק כדורגל ענק שהוא תעודת עבוד לכדורגל הישראלי, מכבי חיפה מול מכבי תל אביב. קהל אירופאי לכל דבר קיבל את השחקנים. 30 אלף איש באצטדיון אירופאי לכל דבר, אצטדיון סמי עופר והפעם לשמחת כולנו גם הכדורגל היה אירופאי, 2-2 מוצדק וחותמת ענקית יש כדורגל בישראל! בהפועל באר שבע התחילו חריקות ומכבי תל אביב עשו קולות של חוזרים לתמונה. אחרי המשחק בינהם נדע אם האליפות הוכרעה או שמכבי תל אביב חוזרת סופית לתמונה. הימור שלי מכבי תל אביב לא תנצח, מה שיסלול את הדרך לעוד אליפות דרומית ומכבי תל אביב יסתפקו בגביע שעושה הרושם שיהיה שלהם. ביורדות ההימור שלי כפר סבא ואשקלון. הפועל תל אביב תינצל ומכבי נתניה והפועל עכו יחזרו לליגת העל.
שבוע נפלא ובריאות לכולם
