זהר.נט חדשות כרמיאל
בני נוער מכרמיאל ומשגב התארחו בגרמניה ונפגשו עם בני נוער מקומיים ליצירת דיאלוג יחודי. “עכשיו אנחנו מבינים יותר איך השואה יכלה לקרות” סיפרו הצעירים מישראל אחרי המפגש
מערכת זהר הצפון
אחת השאלות הגדולות של השואה, היא כיצד הפכו אזרחים גרמנים רגילים מן השורה, בעלי משפחות, רופאים, מהנדסים, מורים, נהגי מוניות ועובדי ניקיון, למפלצות צמאות דם ששירתו את המכונה הנאצית. משלחת של בני נוער מכרמיאל וממשגב חזרה לאחרונה ממסע בן שמונה ימים בגרמניה, ועם תובנות חדשות לגבי איך השואה באמת יכלה לקרות. “זו הייתה חוויה שונה“, הם סיכמו לאחר שובם. “עכשיו אנו מבינים יותר איך השואה יכלה לקרות… גרמניה מחפה על מעשיה ליהודים בשואה דרך קבלת הפליטים היום“… היו מסרים נוספים ששמענו מהצעירים הישראלים.
המסע לגרמניה הוא חלק ראשון מתוכנית חדשנית וראשונה מסוגה בכרמיאל, שמטרתה דיאלוג בין בני נוער נוצרים בגרמניה ובני נוער יהודים מישראל, שבסיסה הבנת וקבלת השונה אל מול הפערים התרבותיים. החלק השני יתקיים בחודש יוני שבו יתארחו בני הנוער הגרמנים אצל חבריהם הצעירים מכרמיאל וממשגב.
הנסיעה אורגנה ע”י הקהילה ליהדות מתקדמת “ידיד נפש” בכרמיאל בהנהגת הרב גדי רביב ובסיועו של תומר הופמן, שלו ניסיון רב שנים בהובלת משלחות נוער. השותפים הגרמנים היו בית הספר התיכון במרסבורג בשיתוף הכנסייה הפרוטסטנטית הנוצרית וממשלת גרמניה. החיבור נוצר ע”י מכון דיאלוג המפגיש מזה עשרים שנה נוער ישראלי וגרמני.
התוכנית כללה שלושה ימים בברלין במרכזה עמדו סיורים וטקסים באנדרטה לחללי השואה, הכרת ההיסטוריה של יהדות ברלין, ביקור בפרלמנט הגרמני (הבונדסטאג) ופגישה עם חבר פרלמנט גרמני וקבלת שבת בבית הכנסת הרפורמי בברלין, כאשר בסיומו של כל ביקור ומפגש נעשה תהליך של עיבוד והתאמה לימינו אנו.
החלק השני של המסע לגרמניה וגולת הכותרת שלו, היה אירוח משפחתי במשך חמישה ימים אצל משפחות גרמניות נוצריות, כאשר גם כאן נושא השואה והזיכרון של הילדים הגרמנים, שבני משפחתם היו חלק מגרמניה בתקופת השואה, היה במרכז העניינים. בני הנוער השתתפו בסיורים והיכרות עם שתי הערים, מרסבורג ולייפציג על האתרים התיירותיים וההיסטוריים שבהן, ביקרו בבתי הספר הגרמנים והעברת שיעורים על ישראל ע”י הרב גדי רביב ותומר הופמן, שיחות עם ההורים הגרמנים ובילוי זמן חופשי (כולל מסע שופינג) עם המארחים.
ההחלטה של בני הנוער (והוריהם!) לצאת לאירופה, בתקופה הזאת, ולהתארח לבד, אצל משפחות ובני נוער שלא הכירו, לא הייתה פשוטה אבל זה בדיוק מה שהפך את הנסיעה המשותפת מחוויה קבוצתית לאישית, ו”הטיול” הפך ל”מסע”.
במסגרת המסע, ביקרו בני הנוער מכרמיאל ומשגב במוזיאון הנקרא “הטופוגרפיה של הטרור”. תומר הופמן, ממארגני המשלחת, מסביר כי “המילה טרור בגרמניה, לא מתייחסת לטרור הבינלאומי של ימינו אלא למעשי השלטון הנאצי ושיטות ההפחדה כלפי האזרחים הגרמנים באותה תקופה. במוזיאון הציגו בצורה אותנטית את הדרך השיטתית שבה הפכו אזרחים מן השורה לברגים במכונה הנאצית”.
לדברי הופמן, “החינוך שאנחנו מקבלים, היום כמו אז, הוא לציית לחוקים ולמערכת. כאשר השלטון פונה אליך, מציג קבוצה של אנשים ומגדיר אותם כאוייבי העם, אתה מתחיל לשנוא את הקבוצה הזו. כשנוקטים בשיטות הפחדה ואומרים כי אוייבי העם רוצים להשתלט על המדינה ולחסל אותך ובני משפחתך, אתה תרצה להגן על ילדיך ותהיה מסוגל לבצע למען המטרה הזו גם מעשים נוראיים”.
במהלך אחת השיחות ישבו בני הנוער הישראלים ותהו כיצד יכול לקרות דבר כזה במדינה מתוקנת כמו ישראל של ימינו. המנחים הציגו בפניהם מאמר על תנועת שוברים שתיקה. “העניין של הפיכת קבוצת אנשים לאוייבים שלך, על מנת שתשנא אותם, הוא קל ופשוט מאוד, גם בימינו” מסביר תומר הופמן בהקבלה לימינו. “כשאתה מגדיר מישהו כאוייב העם, קל מאוד לצאת מולו. כשאתה עושה את החשבון, אתה מתחיל להבין את הנסיבות שהובילו מיליוני גרמנים לשרת את המכונה הנאצית מתוך תחושת אימה ופחד”.
הצעירים מכרמיאל ומשגב התרשמו כי גם בני דורם, שהם דור רביעי לשואה, עסוקים בהלקאה עצמית עקב מעשי הנאצים. “הנטל הזה, עדיין רובץ על כתפיו של כל גרמני, צעיר כמבוגר” מספר הופמן. “נפגשנו עם יותר מ-100 בני נוער גרמנים, שאלנו את כולם היכן הם רואים את עצמם בעוד כעשר שנים, אני לא מגזים – כ-80% מהם ענו שאינם רוצים להמשיך ולחיות בגרמניה כי אינם רוצים להמשיך ולשאת בנטל בשל כל מה שחושבים עליהם ואומרים עליהם עקב היותם גרמנים. זה היה מוזר מאוד, כי גרמניה אינה מדינה שמהגרים ממנה, אלא להפך, מהגרים אליה, יש לה כלכלה חזקה, היא אחת המדינות החזקות והעשירות בעולם ולכאורה אין שום סיבה לעזוב אותה. הופתענו לגלות שבתוכנית הלימודים הממלכתית של גרמניה, החל מכיתה ט’ כל תלמיד מחוייב לפגוש ניצולי שואה יהודים או גרמנים שעבדו עבור המערכת הנאצית וכיום מכים על חטא. זה חלק אינטגרלי מהלימודים שם”.
