השבוע דפקתי רכב. כן, ממש נכנסתי בו בעוצמה בלי כוונה תחילה וללא כוונות זדון נסתרות. שניה אחת בכביש, כיכר וסיבוב חד, אוטובוס מנתיב נגדי גונב הנתיב שלי, הרכב שלפניי בולם בלימת פתע ובצדק, אני בולמת גם כן באופן מיידי, לא שומרת מספיק מרחק מסתבר ונפגשת חזיתית בפגוש שלפניי... עד פה די ברור מה שקרה.

אורח הכבוד השבוע בכנסת היה ראש ממשלת בריטניה, קמרון. שוב זה היה מעמד מביש, צעקות, יציאת חברים, מהומה כמו בשוק. חשתי מבוכה, אני מניח שזו הייתה התחושה של אזרחים רבים, ששמעו את הנאום ברדיו.

צריך להוריד את הקובע בפני צה”ל על המבצע המוצלח. זה מבצע במרחק עצום מישראל, זה מבצע שמחזיר אותי אל מבצע אנטבה. גאווה גדולה, הלב מתרחב מהתרגשות