עליון + תחתון 2
בית / חדשות / חדשות כרמיאל / 26 שנה אחרי הטרגדיה: החברות של נעמה וליטל ערכו להן אזכרה
אזכרה נעמה וליטל דוידוביץ 2018

26 שנה אחרי הטרגדיה: החברות של נעמה וליטל ערכו להן אזכרה

מאמרים עליון 3
מאמרים עליון 1
מאמרים עליון 2

באזכרה שיזמה חברת ילדות של הבנות, נכח גם אביהן של שתי הבנות, אשר הוטבעו למוות ע״י אימן באמבטיה בשנת 1992

מאת יאנה מלניקוב

לפני 26 שנה, רעשה כל המדינה, כשטרגדיה נוראית אירעה בכרמיאל – מרינה דוידוביץ, אמא, אחות בבית חולים במקצועה, הטביעה באמבטיה את שתי בנותיה – נעמה בת השבע וחצי וליטל בת השלוש וחצי, זכרן לברכה.

נעמה וליטל היו מלאכיות עוד בחייהן, שתי אחיות עם תלתלים זהובים וחיוכים תמימים שנגדעו מוקדם מידי. מאז לצערנו שמענו יותר מידי מקרים טרגיים כאלו על אם או אב שרצחו במו ידיהם את ילדיהם, ולא מעט מאיתנו ובטח הכרמיאלים הוותיקים שבינינו, נזכרים בכל פעם כזאת בשתי המלאכיות הקטנות שהוטבעו למוות בביתן ע"י אימן. חייהן נגדעו במקום וע"י האדם שהיו אמורים להיות הכי בטוחים עבורן בעולם.

מאמרים באמצע 3
מאמרים באמצע 2
מאמרים באמצע 1

יפעת צור מכרמיאל, שהיתה חברת ילדות של הבנות והושפעה מאוד מהמקרה הטראגי, החליטה להעלות פוסט בפייסבוק בקבוצה "זכרונות ילדות כרמיאל" ולשאול אם יש אנשים שרוצים להצטרף אליה ולעלות יחד לקבריהן של הבנות ביום אזכרתן.

יפעת הופתעה מכמות התגובות שקיבלה לפוסט והתגובות שעוררה. ניכר היה שהמקרה נשאר בזיכרון הטראומטי של רבים מאיתנו. בעקבות התגובות וההיענות יצרה קשר עם בוריס האב ולראשונה, אחרי עשרים ושש שנה התקיימה אזכרה גם בחיק חברי הילדות ומכרים של הבנות. מיותר לציין שהמעמד היה מרגש ויוצא דופן. נדמה היה שלא נותרה עין יבשה בקרב הנוכחים במקום.

בין הדברים שנשאה יפעת במעמד האזכרה: "כולנו הגענו לכאן כי כשזה קרה היינו קטנים ולא הורשינו לעלות לקבר והיום, לאחר שנים, עולות הרבה מחשבות, שבעצם הנשמות שלכן ראויות שגם החברים יבקרו אתכן…״

צור סיפרה במעמד זה, כשהיא פונה אל קברי נעמה וליטל, כי כאשר ראתה שיש היענות רבה של אנשים לעלות לקבר, היא הבינה שעליה לקבל את רשותו וידיעתו של האב, בוריס. ״עם הרבה חששות ובטן מתהפכת יזמתי שיחת טלפון וגיליתי אדם מאוד חזק, אינטליגנטי, בעל רגישות יוצאת דופן, איכפתיות ורצון לעזור לנו החברים להעביר לנו מסר חשוב וכל זה עבור הנצחתכן…. רוצה לומר לכן שאתן כל הזמן במחשבותיי, מרגישה אתכן קרובות אליי, זוכרת את יופייכן. וכמו שאבא שלכן אמר לי: זיכרון זה דבר שצריך לזכור לטובה. אז החלטתי לזכור מכל האירוע הטרגי הזה רק את הטוב. את היופי שלכן את טוב הלב שלכן, את החברותיות שלכן, את הנתינה שלכן. לא כל הילדים אוהבים לשתף במשחקים ולתת מעצמם לחבר ואתן הייתן כאלו – יפות וטובות. אזכור אתכן לנצח".

לאחר האירוע הטרגי, בוריס האב הצליח לשקם את חייו. הוא נישא בשנית והקים משפחה חדשה. לאחר האזכרה בבית העלמין התכנסו לראשונה החברים ותושבי העיר שהגיעו לכבד את המעמד, ביניהן המטפלות והגננות של הבנות, לשיחה אינטימית ולהעלאת זכרונות של הבנות באחד מבתי הקפה בעיר.

קרן, בתו של בוריס מנישואיו השניים, סטודנטית יפיפיה שדומה עד כאב לאחיותיה המנוחות, סיפרה לנוכחים על אבא חם ואוהב ועל אדם חזק ופעיל. היא עצמה התוודעה לטרגדיה המשפחתית רק בבגרותה. בוריס שיתף את הנוכחים ואמר "מה שחשוב לי להגיד לכולם, שהחלטתי לדבוק בחיים. הכאב והאבדן על בנותיי תמיד ילווה אותי, אבל המסר שחשוב לי שייצא מפה הוא שמכל דבר בחיים צריך לדעת לקום ולהמשיך הלאה. אם אני הצלחתי אחרי אסון כבד כל כך להשתקם אז כל אחד יכול. צריך רק למצוא בשביל מה להמשיך לחיות ולדבוק בחיים".

אזכרה נעמה וליטל יפעת עם בוריס וקרן 1134
יפעת צור (במרכז) עם האב בוריס ובתו קרן מנישואיו השניים

מאמרים תחתון 3
מאמרים תחתון 2
מאמרים תחתון 1
שתפו

כתבה מעניינת:

פצע ילד אלימות בתי ספר 1145

עולה חדשה מאשימה: בני סובל מהתעללות פיזית ומילולית בגלל בית הספר

האם טוענת כי בנה המשולב בשנים האחרונות במסגרת חינוך מיוחד תוך ניצול היותה עולה חדשה …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עליון + תחתון 2

2 פופ אפ

SHOP NOW
close-link