זהר.נט חדשות כרמיאל
מה גורם לנו להימשך לאדם מסוים? מהי אסטרטגיית החיזור היעילה ביותר? כיצד לנחש את פוטנציאל הבגידה אצל בן או בת הזוג ? כדי למצוא תשובות לשאלות אלה (ונוספות), ביררנו מה למדע המודרני יש להציע, ולא תאמינו מה גילינו…
מהו הנושא שמעסיק את בני האדם יותר מכל דבר אחר? כסף? שאיפות מקצועיות? ספורט? פוליטיקה? לא ולא. אתם בטח כבר מנחשים: הנושא שבאמת – באמת מעניין את רובנו הוא… סקס. בעצם, מדובר בשני נושאים, די קרובים אחד לשני: אהבה וסקס. הבעיה היא שעם כל המידע שעומד לרשותנו, אנחנו, בני האדם, עדיין לא ממש מבינים איך הסיפור הזה עובד. כלומר, לא כיצד עושים סקס, כאן כביכול הכל ברור. אך כאשר אנו נאלצים להתמודד עם שאלות מורכבות בתחום הרומנטיקה, העניינים מסתבכים.
סיפור על שלושה מחזרים
לכל אחד משלושת הגיבורים שמככבים בסיפור הזה, יש אסטרטגיית חיזור משלו:
הראשון שביניהם משתייך לקבוצת "הציידים" – הוא מאוהב באתגר. מדובר במחזר כריזמטי ושרמנטי, מה שנקרא – אמן החיזור. הוא לעולם לא מסתפק באפשרויות זמינות וקלות, מקפץ בין מערכות היחסים אחת לשנייה ותמיד נמצא בחיפוש אחר הריגוש הבא.
הגיבור השני מאמין שהדשא של השכן תמיד ירוק יותר. לכן, החלום שלו היא להשיג בת זוג ששייכת למישהו אחר. בדרך אל המטרה, כל האמצעים כשרים.
הגיבור השלישי משדר נאמנות, טוב לב, רצון להשקיע. הוא מטפח מערכת יחסים ודואג שבת הזוג תישאר אתו לתמיד. מבחינתו, לחיפוש אחר הזוגיות יש מטרה אחת בלבד: להקים משפחה ולבנות קן חמים ונעים עבורה.
והנה הפרט מפתיע: הגיבורים שלנו אינם בני אנוש אלא.. לטאות, מסוג מכותמי צד. את אסטרטגיית החיזור של הלטאות האלה אפשר לזהות על פי צבע של צווארם, ולכן, הלטאות הרומנטיות הפכו לנושא של מחקר מדעי שלם. החוקרים רצו לדעת לאיזה בין שלושת הטיפוסים יש סיכויים גדולים יותר להשיג את מושא תשוקתם. ומה דעתכם? יש לכם ניחוש איזו לטאה תנצח בתחרות החיזור?
את התשובה נגלה לכם בהמשך הכתבה ובינתיים נכיר לכם דמויות חדשות: נברנים – מכרסמים קטנים המתחלקים לתת סוגים – נברני ההרים ונברני הערבה. ההבדל הביולוגי היחיד בין שני סוגי הנברנים הינו האורך של גן מסוים, המכונה "גן המונוגמיה". כן – כן , בדיוק כך. המחקר שנעשה באוניברסיטת פלורידה בדק את הנברנים משני הסוגים ומצא כי נברני הערבה, בעלי הגן הארוך, נשארים נאמנים לבנות הזוג ונברני ההרים, בעלי הגרסה הקצרה של אותו הגן, נוטים לבגידות ואינם בונים מערכות יחסים.
האם הגודל קובע?
המחקר הכה גלים בעולם המדע ובעקבותיו החליטו המדענים מאוניברסיטה השוודית לברר האם גם אצל בני האדם הגודל (של גן המונוגמיה) קובע. במחקר השוודי השתתפו 500 גברים, לכל אחד מהם נערכה בדיקת DNA מקיפה, תוך כדי תשאול ומעקב אחר התנהגותם הרומנטית. התוצאות אמנם לא היו לגמרי חד משמעיות, כמו במקרה של נברנים (בכל זאת, בני האדם טיפה יותר מורכבים), אך גם כאן התקבלו תוצאות שמחזקות את התאוריה: בני הזוג עם גן מונוגמיה ארוך יותר נטו להיות נאמנים יותר ומשקיענים יותר במערכת היחסים.
אז מה עושים עם המידע החיוני הזה? ובכן, ייתכן שבעתיד, לא רחוק מאוד, יהיה אפשר לבדוק את פוטנציאל הנאמנות של כל אדם באמצעות בדיקה גנטית קצרה. השאלה היא מי ירצה לעבור בדיקה מסוג זה? ומה יעשו בני הזוג של הנבדקים בעלי הגן הקצר?
דון ג'ואן או איש המשפחה הנאמן – למי נשים נמשכות יותר?
זוכרים את תחרות החיזור של לטאות מכותמות צד? הגיע הזמן להכריז על הזוכים. רק שהפעם, עם כל הכבוד ללטאות, נחשוף בפניכם נתונים שרלוונטיים לחיות מסוג אחר – בני אדם.
מה מאפיין גברים שנשים נמשכות אליהם? התשובה שיש למדע להציע, תפתיע רבים, בעיקר רבות מהקוראים. מסתבר, שנאמנות, טוב לב ויחס מכבד – התכונות ההכרחיות לבניה ותחזוקה של מערכת יחסים יציבה – אינן מהוות יתרון כלשהו עבור גבר שמנסה להשיג בת זוג. דווקא דון ז'ואן השרמנטי והמניפולטיבי, זה שמפגין דומיננטיות ומלא בביטחון עצמי, יהיה בעל הסיכוי הגבוה ביותר להצליח בתחום הרומנטי.
הסיבה לכך טמונה בדפוס אבולוציוני עתיק, המגדיר את האיכות של הזכר על פי הסיכוי שלו להפרות מספר רב ככל הניתן של נקבות, כלומר לייצר מספר גדול ביותר של צאצאים.
כל מה שנאמר עד כה נתון לוויכוח. יש שיגידו כי בני האדם אינם חיות ואינם פועלים על סמך האינסטינקט האבולוציוני הקדום. אנחנו יצורים חושבים, וברור שהבחירה שלנו בבן/בת הזוג נעשית באופן מודע. וחוץ מזה, גם גברים שלא משתייכים ליחידה מובחרת (ומתפרפרת) של זכרי אלפא, זוכים לאהבה.
ובכל זאת…
על ריחות ונוזלי הגוף (וכיצד הם קשורים לנושא הכתבה)
מה גורם לנו להתאהב באדם מסוים? ובכן, אם נשים בצד (בינתיים) הסברים פסיכולוגיים, וניצמד לפירושים מדעיים, נגלה כמה עובדות מעניינות, למשל: אנחנו נמשכים לבני אדם עם ריח גוף מסוים, ולא כי הוא נעים לנו, אלא מכוון שריח הגוף נושא בתוכו מסר גנטי מקודד.
המוח הקדמון (החלק הלא מודע של המוח) קולט את אותות שמשדר ריח הגוף של בן זוג פוטנציאלי ובודק האם קיימת התאמה הגנטית ביניהם (הסיכוי להעמיד צאצאים בריאים). אם המטען הגנטי שלהם קרוב – הסבירות להתאהבות עולה.
מדענים אחרים מצבעים על פרמטר נוסף שעשוי לקבוע במי נתאהב: גם הפרשות בלוטות הרוק, שבדומה לריח הגוף, מעבירות מידע גנטי. העברת המסר הביולוגי דרך בלוטת הרוק מתרחשת כאשר אנחנו מתנשקים. בזמן הנשיקה, המוח הקדום שלנו מזהה את המטען הגנטי שמועבר בנוזל הרוק ומחפש התאמה בהרכב הד. נ. א.
אז הכל בעצם ביולוגיה? לא יכול להיות!
לסרבני התאוריות הביולוגיות מציעים הפסיכולוגים הסברים משלהם, גם הם, כל אחד בנפרד וכולם יחד, מנסים לנבא במי נתאהב. על פי רבים מהם, מדובר בתהליכים שמתרחשים עמוק בתת מודע שלנו, בלי לעבור דרך מסננת של חשיבה רציונלית. כך, למשל, מחקרים הוכיחו שאנשים אשר חוו טראומות הילדות נוטים לחוש משיכה אחד כלפי השני.
על פי תאוריה נוספת, נשים נוטות להתאהב בגברים שמזכירים להן את דמות האב (האמתי או האידיאלי). לפי ממצאים אחרים, הניגודים נמשכים: אנחנו בוחרים בבני הזוג בעלי תכונות אופי משלימות לאלה שלנו. אם זה נכון, הרי שהאינסטינקט הלא מודע מתנגש במציאות בשטח: על פי המחקרים, דווקא זוגות בעלי תכונות אופי דומות מצליחים לתחזק מערכת יחסים יציבה.
ובשורה התחתונה: סביר להניח שהמשיכה בין בני האדם נוצרת באמצעות מיזוג של תהליכים ביולוגיים ופסיכולוגיים רבים. אולם, לצערנו, המוח החושב, זה שאחראי על ההחלטות ההגיוניות, אינו משתתף במשחק.
רוצים לדעת עוד? לכתבה על התאהבות לחצו כאן
