ראש השנה מאחורינו, סוכות נגמר, והגיע הרגע שכולם דיברו עליו: אחרי החגים. זה גם הרגע שבו חלק גדול מההחלטות של תחילת השנה כבר התפרקו. החדשות הטובות הן שזה צפוי, שזה ניתן לתיקון, ושהמחקר על הרגלים אומר בדיוק מה לעשות עכשיו.
למה החלטות נשברות דווקא אחרי החגים
המוטיבציה של דף חדש דועכת מהר
חוקרים מבית הספר וורטון מצאו ב-2014 שאנשים נוטים להתחיל יעדים חדשים דווקא אחרי ציוני זמן: תחילת שנה, חודש, שבוע, יום הולדת או חג. הם קראו לזה "אפקט ההתחלה החדשה". הבעיה היא שהאפקט הזה נותן דחיפה להתחלה, לא להתמדה. כשהתחושה של דף חדש נעלמת, נשאר רק מה שבנינו בפועל.
ההחלטה גדולה מדי ואין לה צעד ראשון
"להתחיל להתאמן" או "להשקיע יותר בזוגיות" הן כיוונים, לא פעולות. כשאין פעולה קטנה וברורה שאפשר לעשות מחר בבוקר, ההחלטה נשארת משפט.
אפקט הכול או כלום
פספסנו יום אחד, ומשם הדרך קצרה ל"נתחיל מחדש ביום ראשון". מחקר מאוחר יותר של אותה קבוצת חוקרים מצא שעצם הציפייה לתאריך התחלה קרוב יכולה להוריד את המאמץ עכשיו. התאריך שאמור להניע אותנו הופך לתירוץ לדחות.
כמה זמן באמת לוקח לבנות הרגל
לא 21 יום. במחקר של פיליפה לאלי מאוניברסיטת UCL, 96 משתתפים בחרו הרגל בריאותי פשוט וחזרו עליו כל יום במשך 12 שבועות. אצל מי שההרגל הפך אצלו לאוטומטי, זה לקח בממוצע 66 ימים, בטווח של 18 עד 254 ימים. הרגלים מורכבים יותר, כמו פעילות גופנית, לקחו יותר זמן.
שתי מסקנות חשובות יוצאות מהמחקר:
- מי שהתחיל בראש השנה נמצא עכשיו באמצע הדרך, לא בסוף שלה. זה נורמלי שזה עדיין דורש מאמץ.
- פספוס של יום בודד לא פגע בבניית ההרגל. מה שפוגע בו הוא להפסיק לגמרי.
5 צעדים להחזיר החלטה למסלול
1. לכווץ את ההחלטה
במקום "להתאמן שלוש פעמים בשבוע", להתחיל בהליכה של 15 דקות בשעה קבועה. צעד קטן שקורה שווה יותר מצעד גדול שנדחה.
2. לכתוב תוכנית "אם… אז…"
למשל: "אם הגעתי הביתה מהעבודה, אז אני נועל נעליים ויוצא להליכה לפני שאני מתיישב". תוכנית שמגדירה מראש מתי ואיפה חוסכת את ההתלבטות היומית, וההתלבטות היא המקום שבו רוב ההחלטות נופלות.
3. לחבר להרגל שכבר קיים
קפה של בוקר, נסיעה לעבודה, השכבת הילדים. פעולה חדשה שנצמדת לפעולה קבועה מקבלת תזכורת טבעית בלי להסתמך על כוח רצון.
4. לתכנן את המעידה מראש
להחליט כבר עכשיו מה עושים ביום שלא יהיה זמן או כוח. גרסת מינימום של ההרגל, למשל 5 דקות במקום 15, שומרת על הרצף.
5. למדוד התמדה, לא שלמות
סימון פשוט בלוח שנה על כל יום שבו ההרגל קרה. את הספירה מתחילים מהיום, ולא מאפסים אותה אחרי יום שהתפספס.
מתי כדאי להיעזר במאמן אישי
כשאותה החלטה נשברת שנה אחרי שנה, הבעיה בדרך כלל בדפוס ולא במוטיבציה. אימון אישי עוזר לזהות את הנקודה שבה הדפוס חוזר, ולבנות תוכנית שמתאימה לחיים האמיתיים של המתאמן.
"רוב האנשים שמגיעים אליי לא חסרי כוח רצון", אומר ניר זר, מאמן אישי, זוגי ועסקי מוסמך (ICCM) המתמחה בשינוי הרגלים. "הם פשוט נשארו עם משפט במקום תוכנית. ברגע שהמטרה נהיית צעדים קטנים עם מועדים, השינוי מתחיל להיראות כבר אחרי כמה מפגשים."
מי שרוצה מסגרת קבועה עם מישהו שעוקב אחרי ההתקדמות יכול לבדוק תהליך של ליווי אישי לשינוי הרגלים, שמתחיל בשיחת היכרות ובהגדרת מטרה אחת ברורה.
אימון אישי מתמקד בכאן ועכשיו ובפעולה. מי שמתמודד עם דיכאון, חרדה מתמשכת או קושי לתפקד צריך קודם כל פסיכולוג או רופא.
שאלות נפוצות
האם אחרי החגים זה באמת זמן טוב להתחיל?
כן, בתנאי שמתחילים באמת. סוף החגים הוא ציון זמן שמגביר מוטיבציה. מה שכדאי להימנע ממנו הוא לדחות שוב לתאריך הבא.
מה עושים אחרי שבוע שבו לא עמדתי בכלום?
חוזרים מחר לגרסת המינימום של ההרגל, בלי לפצות על מה שפספסתם. פספוס נקודתי לא מוחק את מה שכבר נבנה.
מה ההבדל בין מאמן אישי לפסיכולוג?
מאמן עובד על מטרות, הרגלים ותוכנית פעולה. פסיכולוג מטפל במצוקה נפשית ובהפרעות. אם לא ברור מה מתאים, שיחת היכרות עם איש מקצוע יכולה לעזור להחליט.