Array
(
    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 1
        )

    [slide_template] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [post_views_count] => Array
        (
            [0] => 2113
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => הרגש האוקייני
        )

    [_yoast_wpseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => הרגש האוקייני,הטור האישי של רון שפירא
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 85
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 2932
        )

    [rank_math_description] => Array
        (
            [0] => הרגש האוקייני,הטור האישי של רון שפירא
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => הרגש האוקייני
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)
בספרו “תרבות בלא נחת” (1930) כתב פרויד על רגש מסוים וחזק שהוא על גבול האשליה, משהו פתאומי אשר גורם לאדם לתחושה עילאית של שלמות: “....הרגשה המציפה אותנו כאשר אנו מלאי פליאה על הכול מבינים שקיים משהו נצחי או לפחות חסר גבולות כמו האוקיאנוס, ולאיזה רגע של חסד אנו חשים שהכול בדיוק כפי שצריך להיות ...”.

הרגש האוקייני

23/07/14 Uncategorized 2,932 צפיות

שתפו

רבות עסקו וכתבו על כוח הרצון, שינוי באורחות החיים ויכולת ההתמדה של המין האנושי. כל אלו הם תוצר של ‘ניצוץ’ שגורם לנו להתחבר באחת.

בספרו “תרבות בלא נחת” (1930) כתב פרויד על רגש מסוים וחזק שהוא על גבול האשליה, משהו פתאומי אשר גורם לאדם לתחושה עילאית של שלמות: “….הרגשה המציפה אותנו כאשר אנו מלאי פליאה על הכול מבינים שקיים משהו נצחי או לפחות חסר גבולות כמו האוקיאנוס, ולאיזה רגע של חסד אנו חשים שהכול בדיוק כפי שצריך להיות …”.

פרויד התכוון לרגש של פליאה שקשור למקור האמונה הדתית, אך בעיני זה יכול  להיות: גילוי של כל דבר שיש בו כדי לגרום לנו להתלהבות אדירה בליווי של פרצי הורמונים ושאר אנדורפינים. קחו למשל הפעילות הגופנית והתנועה. ‘רגש אוקייאני’ יכלו לצוץ בריצות הבוקר על שפת הים, בגלישות גלים בשקיעה, בעת הזעה עם בקבוק המים המינראלים ביד, השחייה באגם, הרכיבה במכתש הגדול, שיעור היוגה, עליות מתח, רק תבחרו.

במצבים של מתח, קליפת המוח הקדם-מצחית מכבה את עצמה, אנו שקועים בעולם מוגבל של דאגה, עולם חסר חוויות, כבוי, או אם תרצו: המוח שלנו משותק. תפילה, או פעילות גופנית, יוצרים מצב של שלווה פנימית מוחלטת ויציבות רגשית. ככל שנחווה מצב זה יותר, כך יסתגל המוח שלנו לחוויה זו. היציבות הרגשית שלנו תלך ותשתפר.זאת הסיבה שאנו נשאבים בחזרה, תמיד, אל תפילת השבת בבית הכנסת. זאת הסיבה שאנו חוזרים לרוץ כמעט מדי ערב. כל אלה מרכיבים אצלנו בראש ובגוף מצב מושלם. זה מרגיע ומעצים תמיד את התחושה העילאית שלנו, זה חיבור הנפש והגוף וקוראים לזה, רגש אוקייני.

ואם לפרויד קשה לנו להתחבר אזי הרמב”ם דיבר עוד הרבה קודם על האמונה ועל הפעילות הגופנית. אז כמו שהבנתם, אני החסיד של שניהם, אין כאן סתירה. תפילה יש בה כדי לגרום לחוויה פנימית נפלאה, רכיבה בעת שקיעה יש בה כדי לגרום לחוויה פיזית מוגברת על פני נוף מהמם. שניהם יחד יכולים לגרום למה שקראנו הרגש האוקייני. עם שניהם נוכל להגיע לחוויה עילאית כפולה ומכופלת!  נסו ותיווכחו.

שבת שלום, רון

כתבה מעניינת:

שתיין צילום אילוסטרציה: Pixabay

קמצן, מתלהב או חבר אמת: איזה סוג של שתיין אתה?

שתפוכמו חבר אמת, אלכוהול תמיד נמצא שם: כשעצוב, כששמח, במסיבה הכי שווה ובאירוע המרגש ביותר. …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

זהר הצפון פרסום בע"מ טל:04-9587111 04-9905344 04-9981444 רחוב הגליל 2 ת.ד 473 כרמיאל 21614
© כל הזכויות שמורות 2024