חולת קורונה מכרמיאל: מרגישה טוב, להישמע להנחיות

בבית החולים זיו בצפת מאושפזת בימים האחרונים חולה מספר 192 בקורונה, יעל נחמד, בת 30 מכרמיאל. היא הגיעה לבית החולים ביום שבת שעבר, 14.3. מצבה קל. בשיחה איתנו היא מבקשת מהציבור: לא לזלזל בהנחיות משרד הבריאות, תישארו בבית

מאת גיל דובריש

יעל נחמד, בת 30 מכרמיאל, חולת קורונה מספר 192, מאושפזת במחלקת התפרצות לחולי קורונה במרכז הרפואי זיו בצפת מאז יום שבת שעבר, ה-14.3. בשיחה עם פורטל זהר.נט היא מספרת כי מצבה טוב וכי היא ממתינה לבדיקות נוספות בתקווה להשתחרר הביתה בימים הקרובים.

יעל, בעלה וחברים שבו לפני כשבועיים מחופשת סקי בבולגריה. באותו לילה חשה ברע וסבלה מחום, שיעול, כאבי שרירים וחולשה כללית. "התעוררתי ולא הרגשתי טוב, אם כי חשוב לי להדגיש שהשיעול ליווה אותי עוד לפני כן, במשך כול החורף" מספרת יעל. "התקשרתי למד"א באמצע הלילה ונאמר לי להיכנס מיד לבידוד עד שיגיע צוות רפואי כדי לבצע בדיקת קורונה. חיכיתי ארבעה ימים עד שהגיעו כדי לבצע את הבדיקה, ביום שישי, ולמחרת קיבלתי את התשובה – שהייתה חיובית. כמה דקות אחרי שהתקבלה התשובה התקשרו אלי ואמרו לי שבקרוב יגיע אמבולנס כדי לאסוף אותי לבית החולים. התארגנתי במהירות והגעתי למחלקת התפרצות הקורונה בצפת".

הייתם בבידוד בית בארבעת הימים שבהם המתנת לבדיקה?

"אני לא יצאתי מהבית, התייעצנו עם משרד הבריאות לגבי בעלי והילדים, ונאמר לנו שעליהם להמשיך בשגרת החיים ואין צורך שגם הם יכנסו לבידוד – כול עוד אני לא מאובחנת. לצערי לא הבנו את הנושא באותו זמן, בכלל הייתי סקפטית כי חשבתי שהצטננתי בזמן חופשת הסקי ושאין לי קורונה. הייתי עם חברים ובעלי, מה הסיכוי שאהיה היחידה מכול החבורה שנדבקה במחלה? מאז שחזרתי הייתי בבידוד בית אבל זה לא פשוט עם שני הילדים הקטנים, בני 3 ו-שנה ו-8 חודשים. לבשתי מסיכה על הפנים והשתמשתי בהרבה אלכוג'ל, אבל היה מגע והייתה קירבה איתם. בעלי ואבא שלי עזרו לי מאוד בימים האלה. שלחתי את הילדים לגן באותם ימים בהתאם להנחיות של משרד הבריאות. כמובן שחששתי מכך שהילדים שהו בגן בקרבת ילדים אחרים, אבל זו הייתה ההנחיה שקיבלנו – להמשיך בשגרה, למרות שהסברתי למד"א ולמשרד הבריאות שיש לי תסמינים של קורונה ושבעלי והילדים מסתובבים חופשי".

איך הרגשת באותו רגע כשבישרו לך שהתשובה של הבדיקה חיובית?

"זה לא היה דרמטי במיוחד. ישר הודעתי לכול המשפחה והחברים שהייתי איתם במגע. כשחזרנו מבולגריה עברנו דרך אבא שלי כדי לאסוף את הילדים שעליהם הוא שמר ביחד עם וסבא וסבתא בזמן החופשה שלנו, הייתי שם כחצי שעה ואז נסענו הביתה – והיה חשוב לי לעדכן אותם. למרבה המזל כנראה שלא הדבקתי אף אחד, כי כולם מרגישים טוב עד כה".

את מאושפזת למעלה משבוע, תארי את התחושה השוררת בבית החולים?

"הצוות כאן מדהים, הוא עושה הכול כדי שיהיה לנו טוב ושנרגיש בנוח. אנחנו יחסית חולים מעטים, אז אני זוכה ליחס אישי. אנחנו נמצאים בחלל תת קרקעי גדול, כולם ביחד, גברים ונשים, אין לצערי חלונות ולא רואים אור יום, אבל דאגו לארגן לנו רחבה חיצונית שאליה אנחנו יכולים לצאת כדי לנשום קצת אוויר. זה סוג של בית הבראה, אני מרגישה טוב ולא זקוקה לטיפול תרופתי. עוד לפני שצוות מד"א הגיע לביצוע הבדיקה כבר עבר לי החום והתחלתי להרגיש טוב יותר. המדדים שלי תקינים ואני ממתינה לבדיקות חוזרות בתקווה שישללו את הקורונה ואוכל להשתחרר הביתה. יש כאן כמה חולים שמרגישים פחות טוב, סובלים מחום וקשיי נשימה, מקבלים טיפול כמו אקמול ואופטלגין. מה שהטריד אותי מאוד הוא שנלחמנו על ביצוע הבדיקות לבעלי והילדים, בהתחלה לא אישרו את הבדיקות ואחר כך חיכינו חמישה ימים לקבלת התשובות – רק הבוקר התבשרתי לשמחתי שהתשובות שלהם שליליות ושהם בריאים".

גם זה יעניין אתכם בפורטל זהר.נט:

• המבוגרים יזכו לעדיפות במרכולים

• כך נראית מפת בידודי הבית

• מכר סמים בשיטת טייק אווי

• הצעירים הכרמיאלים שחזרו מדרום אמריקה

• מחטאים את העיר

• מי זכאי לחל״ת ומה צריך לעשות?

• קבלו רעיונות להעביר את הזמן עם הילדים

– כשטסתם לבולגריה כבר התפרצה הקורונה בארץ ובעולם, מדוע לא חשבתם על ביטול החופשה?

"טסנו ב-4.3, הקורונה היתה בשלבי ההתחלה. המצב הסלים בעודנו בחו"ל… תיכננו את החופשה הזו הרבה זמן והזמנו אותה בחורף שעבר. התייעצנו עם עצמנו ועם חברינו והגענו למסקנה שלא כדאי לבטל את החופשה כי בולגריה הייתה מחוץ למפת הקורונה באותם ימים. רק כשהיינו שם דווח על 4 מקרים ראשונים. לא חששנו מהידבקות במחלה, בדיעבד היה צריך לחשוש. אני מודה שהיינו קצת שאננים – לא זילזלנו בנושא אבל לא חשבנו שזה יקרה לנו. לא שמתי מסיכה במטוס, לא חיטאתי מושבים ולא הייתי בהיסטריה למרות שראיתי אנשים מסביבי שעושים את הדברים האלה. זה נראה לי מוגזם. צריך להבהיר משהו: הקורונה אצלי הרגישה כמו שפעת רגילה, לא משהו נורא בכלל, אבל אי אפשר לדעת איך אנשים אחרים יחוו את זה ולכן אסור לזלזל – לא בבידוד הבית ולא בנגיף. אנשים צריכים להיזהר מפני הידבקות ובמיוחד מי שנמצא בקבוצות סיכון, זה עניין של חיים ומוות".

יעל מדגישה כי הממשלה חייבת להקצות משאבים בלתי מוגבלים למערכת הבריאות על מנת שזו תוכל לפעול בצורה הטובה ביותר. "אני מבינה שמערכת הבריאות עובדת קשה ואני יודעת שעובדים מסביב לשעון. אני לא מותחת ביקורת ולא מפקפקת באנשי הרפואה שעושים את העבודה – אבל לא יתכן שהממשלה יוצרת פניקה כזו בציבור, שהיא לגיטימית וזה מה שצריך לעשות, אבל לא מגבה את המערכת כדי להאט את קצב ההדבקה ולשטח את העקומה. לא יתכן שמצד אחד יוצרים פניקה המונית ומצד שני לא נותנים מענה הולם והמערכת לא עומדת בעומס. יש להוסיף עוד בדיקות מעבדה ולקצר זמני המתנה. כמו שזה מתנהל כרגע זה מחדל והמצב רק הולך ומחמיר".

מה המסר שלך לכולנו בעקבות החוויה הלא נעימה הזו?

"אני מבינה שאנשים מסתובבים בחוץ כאילו זו חופשה, חשוב לי להבהיר שאני אומנם חוויתי את הקורונה בקלות, אבל אסור להקל ראש בנגיף. אני הקלתי ראש ואמרתי לי זה לא יקרה, אבל זה יכול לקרות לכול אחד. לא להמעיט בהנחיות ובחשיבות של המשמעת העצמית. ברור שאם הייתי יודעת שיש לי קורונה לא הייתי שולחת את הילדים לגן, אני מתחרטת על כך ששלחתי אותם לגן, אין לי משהו טוב להגיד. אם הייתי יכולה – הייתי מחזירה את הגלגל לאחור, לצערי זה קרה כי פעלנו לפי ההנחיות שניתנו לנו".

יעל, מה אפשר לאחל לך?

"בתקווה שיצאו בדיקות שליליות ואוכל לחזור הביתה לבעל ולילדים שלא ראיתי כבר יותר משבוע. אני שמחה שלא הדבקתי אנשים אחרים ושזה ישאר כך. שלא יקרו עוד מקרים, מבקשת שאנשים יקשיבו להנחיות ויפעלו לפיהן. אני לא רוצה ליצור פניקה ואין צורך להיכנס להיסטריה, חייבים להיזהר – גם האנשים שנמצאים בקבוצות סיכון וגם מי שלא. המחלה יכולה להיות קלה ופשוטה אבל גם להיות נוראית. רוצה שכולם ישמרו על עצמם ועל אופטימיות".