עליון + תחתון 1
בית / חדשות / חברה וקהילה / כנגד כל הסיכויים
מאמרים עליון 3
מאמרים עליון 1
מאמרים עליון 2
עידן ברקן קומה התעורר אחרי שנה וחצי 2018

כנגד כל הסיכויים

מאמרים עליון 3
מאמרים עליון 1
מאמרים עליון 2

עידן ברקן מכרמיאל שירת כלוחם יחידת אגוז במלחמת לבנון השניה, שרד את קרב מארון א-ראס אך איבד חברים רבים. דווקא בטיול אחרי המלחמה נפצע אנושות בתאונה והיה שרוי במצב של קומה במשך כשנה וחצי. אחרי שהתעורר ואחרי השיקום הקשה, הוא רוצה להעביר מסר חשוב לכולם

מאת גיל דובריש

לפני כחודשיים חזר עידן ברקן (31) יליד כרמיאל, ממסע אופניים בבולגריה. זה לא היה עוד טיול רגיל – למסע הזה יצא עידן ביחד עם חבריו לקבוצת מועדון אתגרים קרית ביאליק, המיועדת למוגבלים פיזית ונפשית. ״זו הפעם השלישית שלנו בבולגריה״, הוא מספר. ״הקבוצה הזו היא הבית שלי, אנחנו נפגשים באופן קבוע פעם בשבוע ורוכבים על אופניים. הטיול בבולגריה היה שופרא דשופרא, 6 ימים של שכרון חושים״.

אם לפני כעשר שנים הייתם מספרים לעידן שהוא ייצא לרכיבה על אופניים בחו״ל, הוא לא היה מאמין לכם. מה לו ולאופניים באותה תקופה? במחשבה שניה, הוא בכלל לא היה מגיב לדבריכם. לא צוחק, לא מגחך, לא אומר כלום. כי בדיוק לפני 10 שנים הוא היה שרוי בתרדמת (קומה) ארוכה ומצבו הוגדר וגטטיבי. היום, אחרי תהליך שיקום ממושך הוא מצליח לתפקד באופן עצמאי למדי, אך הפגיעה הקשה עדיין ניכרת בכל האספקטים בחיי היום-יום כולל הדיבור האיטי והקשה לעיתים להבנה.

מאמרים באמצע 3
מאמרים באמצע 1

 

איבד חברים במלחמה

הילדות של ברקן הייתה רגילה, הוא למד בבית הספר היסודי האיריסים ובהמשך סיים בהצלחה את הלימודים באורט כרמים. בנובמבר 2004 התגייס עידן לצה״ל עם פרופיל 97 ושובץ כלוחם ביחידת אגוז. כשנה וחצי לאחר מכן, בקיץ 2006, פרצה מלחמת לבנון השניה.

עידן ברקן טיול באפריקה 2008
עידן ברקן מבקר בכפר מקומי בעת הטיול באפריקה

״הייתי מעבר לגבול במשך כל זמן המלחמה״ מספר עידן. ״נלחמתי בקרב מרון א-ראס, חמישה מחבריי נהרגו באותו קרב. במשך כשישה שבועות רצופים השתתפנו בקרבות, יצאנו להלוויות של החברים וחזרנו פנימה ללבנון, למעשה לא הייתה לנו בכלל הפסקה. בבית בכרמיאל היו ההורים שלי, אחי הגדול שיצא גם הוא לשירות מילואים בזמן המלחמה ואחות קטנה, הם דאגו לי מאוד, מה גם שבכל התקופה הזו לא הייתי איתם בקשר, בגלל הנסיבות. גם לא היו אז טלפונים סלולריים זמינים כמו שיש היום. הצלחתי לדבר איתם רק פעם אחת. ניסיתי להרגיע אותם, לא בטוח שהצלחתי. בזמן המלחמה דאגתי דווקא להם יותר מאשר לעצמי, לדעתי היה מסוכן יותר להיות אזרח בעורף מאשר חייל בחזית, בגלל כל הטילים והקטיושות שנורו על כרמיאל״.

– אתה יכול לתאר את התחושה שלך באותם ימים, איך מצליחים להתגבר על הפחד ולהיכנס לתוך האש?

״באמת שבתקופה ההיא לא פחדתי, הייתי ׳מורעל״ הוא צוחק. ״כל מה שרצינו זה לחתור למגע ולפגוע במחבלים. אני והחברים שלי הרגשנו שאנחנו מגינים על המדינה, שאנחנו התחנה האחרונה מול החיזבאללה. נכון שבהפוגות, כשחזרנו לארץ כדי לקבור את החברים ולהשתתף בהלוויות שלהם, זה גרם פתאום למחשבות שניות, אבל כשאתה חוזר ללבנון אתה שוכח מיד מהכל ונכנס ישר למצב קרב. כשהודיעו לנו על סיום המלחמה ועל חזרתנו הביתה, הייתה נשימת רווחה גדולה מאוד״.

חברים טובים של עידן נהרגו בקרבות, חלקם נפצעו, אבל הוא יצא בריא ושלם מהמלחמה. ״ניצלתי בנס כמה וכמה פעמים, כדורים שרקו מסביבי, פגזים נחתו לידי, אבל יצאתי בלי פגע״ הוא אומר. ״נפשית, אני די בטוח שנפגעתי, אי אפשר לצאת נקי ממקום כזה, מדובר בטראומה שנשארת איתך לכל החיים״.

 

תאונה קשה במדבר

עידן המשיך לשרת ביחידת אגוז והשתחרר בסוף שנת 2007. כארבעה חודשים אחרי השחרור יצא לטיול באפריקה כדי לנקות את הראש. התכנון היה כזה: כמה שבועות ראשונים בדרום אפריקה ביחד עם ההורים ואחותו, ואחרי כן להמשיך עם ובן הדוד שלו בטיול ג׳יפים לכל אורכה של היבשת השחורה. ״אני ובן הדוד שלי תיכננו לעשות מסע חוצה אפריקה, מהדרום ועד למצרים בצפון ומשם לחזור ארצה דרך סיני״ הוא אומר. ״טיול של כמה חודשים, לא הקצינו תאריכים, זרמנו קדימה״.

עידן ברקן טיול באפריקה 2008
עידן בג׳יפ שבו נפצע אנושות, כמה ימים לפני התאונה

דף הפייסבוק של עידן מלא בתמונות מאותה תקופה. נופים מרהיבים, בעלי חיים, כפרים, ילידים מקומיים. דרום אפריקה, בוטסואנה, זימבאבווה, נמיביה. התמונות האחרונות שצילם והעלה הן מתאריך 18.3.2008. חמישה ימים אחרי כן אירע האסון.

זה היה ה-23 במרץ, בערך שלושה שבועות מתחילת הטיול. עידן ובן דודו הגיעו לנמיביה. הוריו ואחותו כבר שבו ארצה לפני כן. ״זו היתה שעת עליית השחר, משהו כמו 4 וחצי – 5 בבוקר. נסעתי עם בן הדוד שלי בג׳יפ כדי לחפש בעל חיים שנקרא פנגולין, שנראה כמו ארמדילו קטן. היינו במדבר קלהארי, זה מישור ענק ללא סוף, אין כבישים, רק דרכי עפר. נסענו משהו כמו 150 קמ״ש, פלוס מינוס. נרדמתי במושב הנוסע. ואז פתאום… האוטו התהפך המון פעמים״.

– מה אתה זוכר מהתאונה?

״אני לא זוכר כלום, סיפרו לי שסבלתי מפגיעה מוחית קשה, הייתי בהכרה מינימלית, נלכדתי בכסא שלי בתוך הרכב במשך 23 שעות. בן הדוד שלי הצליח להיחלץ עם פגיעה קלה, הוא ניסה לצאת ולקרוא לעזרה, אבל זה מדבר ענק ושומם, בקושי עוברים שם בני אדם. הוא עשה סיבובים ברדיוס של קילומטר מסביב לג׳יפ, כדי שלא יתרחק יותר מדי ולא יאבד בטעות את הדרך. בינתיים עברה חבורה של מקומיים ושדדה אותנו. לקחו כל מה שאפשר והשאירו אותנו למות שם״.

רק למחרת בבוקר, כמעט יממה שלמה אחרי התאונה, חלף במקום רכב של תיירים מגרמניה. הם הזעיקו עזרה. ״אחרי זמן מה הגיע למקום רכב של עזרה ראשונה. אפילו לא אמבולנס, רק רכב פשוט. כשהגענו לבית החולים איבדתי לגמרי את ההכרה״.

– יצא לך לדבר עם בן הדוד שלך על המקרה, לשאול אותו מה קרה בדיוק בתאונה ואיך?

״לא דיברתי איתו מעולם על התאונה. אנחנו שומרים על קשר – הוא מתגורר בחו״ל, אבל מעולם לא העלינו את הנושא לשיחה. אני לא רוצה לדעת על זה דבר, שמתי את האירוע מאחוריי״.

 

הזיכרון נמחק

כשהתעורר ברקן מהתרדמת, התאריך כבר היה ספטמבר 2009. הוא גילה כי היה שרוי במצב של צמח במשך כשנה וחצי. הרופאים בבית החולים בנמיביה איבחנו פגיעת ראש קשה ומצבו הוגדר אנוש כשהובא לשם. תחילה היה מאושפז במחלקת טיפול נמרץ כשסכנה מוחשית נשקפת לחייו. אחרי 11 ימים הוא הוטס לארץ כשהוא מונשם ומורדם ואושפז בבית החולים תל השומר. בגלל מצבו הווגטטיבי (צמח) הועבר בהמשך למחלקה למחוסרי הכרה בבית לוינשטיין ומאוחר יותר הועבר לבית אבות במעיליא, כדי שיהיה קרוב למשפחה בכרמיאל.

– אתה זוכר משהו מהתקופה שבה היית צמח, היית מודע לדיבורים מסביבך, לצלילים?

״כשהייתי בקומה שמעתי הרבה מוזיקה – בדיעבד סיפרו לי שהשמיעו לי שירים. אני בטוח ששמעתי אנשים מדברים לידי, אבל לא באמת זוכר. זה לא כמו בסרטים שאתה מתעורר פתאום מהתרדמת ופוקח עיניים, אלא תהליך הדרגתי ואיטי, בהתחלה לא הבנתי מה קורה איתי, ביום הראשון הזזתי את הראש חצי מילימטר, למחרת קצת יותר – בכל יום התקדמות קטנה.

– זכרת את התאונה כשהתעוררת מהקומה?

עידן ברקן טיול באפריקה 2008
עידן חוזר הביתה אחרי תהליך השיקום

״בשלב ההוא, כל הזיכרון שהיה לי מגיל 17 בערך והלאה – נמחק. בהתחלה בכלל חשבתי שאני תלמיד בכיתה י״ב ויש לי בגרויות. לא זכרתי את המלחמה והחברים שאבדו, לא את המסע לאפריקה ולא את התאונה. כשהמשפחה סיפרה לי מה קרה, לא הבנתי מה בכלל רוצים ממני. בתקופת ההחלמה ביקרו אותי חברים מהיחידה, בכלל לא הכרתי אותם ולא זיהיתי, ביקשתי שיספרו לי מחדש כל מה שקרה. הזיכרון חזר אלי עם השנים, בצורה של פלשבקים – כמו בסרטים, לפעמים מישהו מספר לי משהו ואז אני נזכר. היום לדעתי, אפשר לומר שחזר אליי כל הזיכרון״.

– איך התמודדה המשפחה עם המצב הרפואי המורכב הזה?

״המשפחה לא עזבה ולמעשה לא עוזבת אותי מאז. למרות המצב, ההורים והאחים שלי שמרו על אופטימיות רבה, הם אמרו שהאמינו כי זה רק עניין של זמן עד שאתעורר״.

 

המסר של עידן

רמת התפקוד של עידן אחרי ההתעוררות מהקומה, הייתה אפסית. הוא לא ידע לדבר, לקרוא או לכתוב. בימים הראשונים תיקשר עם כולם באמצעות העיניים. ״למרות שהזיכרון חזר, עדיין יש ׳חור׳ מהימים שאחרי ההתעוררות – זו תקופה שממנה אני לא זוכר כלום. עברתי תהליך שיקום ממושך מאוד, למדתי לעשות הכל מהתחלה, ממש כמו תינוק, לדבר, לקרוא, לכתוב״.

– איך אתה מתפקד היום, 9 וחצי שנים אחרי שהתעוררת?

״אני גר בנהריה, בדירה עם שותפים מקבוצת כיוונים. אני הולך בעצמי, מתנייד בהליכון, רוכב על אופניים – הצטרפתי לקבוצה של רוכבי אופניים, תחום שבעבר לא אהבתי בכלל, אבל בעקבות השיקום, הכיר לי חבר טוב את התחום ונדלקתי מיד. אני לומד במכללה בעכו תואר כללי לפסיכולוגיה, סוציולוגיה וחינוך. מבקר פעם בשבוע את ההורים בכרמיאל״.

– זה נדיר שמישהו במצב של צמח מתעורר אחרי תקופה ארוכה כזו?

״אני תמיד צוחק על כך שזכיתי במדליית הארד העולמית. יש מישהי שהייתה בקומה והתעוררה אחרי 20 שנה, יש עוד אדם שהתעורר אחרי 13 שנים ויש אותי – במקום השלישי – שהתעורר אחרי שנה וחצי. מדליית ארד…״

– איך התאונה ההיא והקומה שינו את השקפת העולם שלך?

״אני שמח ממה שהשגתי בהתחשב בנקודת המוצא שלי. נראה לי שהמסלול שעשיתי כלל המון תחנות בחיים, כולל השירות הצבאי שלי. אני לא חושב שהייתי שורד את התאונה אם לא היה לי אופי של לוחם. אני מאמין שיש לי תפקיד בחיים, אני רוצה לספר לאנשים שמוכנים לשמוע ולהשפיע עליהם, המסר שלי הוא שכל צרה שיש לך היא זמנית וכל משבר הוא זמני – וגם זה יעבור. אין מכשול שאי אפשר להתגבר עליו. אני עורך הרצאות בשם ׳מקומה לקימה׳ בפני קבוצות בכל אזור הצפון. בהרצאותיי אני מספר קצת על השירות הצבאי שלי שעיצב את האישיות שלי, ואז אני עובר לספר על הטיול, התאונה, על השיקום ועל ימינו אנו. מי שמעוניין, מוזמן ליצור איתי קשר בוואטסאפ, במספר 052-7248889״.

מהו צמח

צמח או מצב וגטטיבי הוא תיאור של מצב רפואי שנגרם מנזק מוחי כבד ומתמשך.
ברפואה מוגדר מצב של חולה וגטטיבי בחומרה שבין תרדמת לבין מצב הכרה מינימלי. בארבעת השבועות הראשונים המצב מכונה "מצב וגטטיבי", לאחר ארבעה שבועות משתנה ההגדרה ל"מצב וגטטיבי מתמשך", ואם גם לאחר שנה המצב לא משתפר ההגדרה מתחלפת ל"מצב וגטטיבי קבוע". אלה הן הגדרות סטטיסטיות בלבד – קיימים מקרים נדירים שבהם חולים התאוששו מכל אחד מהשלבים ולעיתים אף החלימו באופן מלא.
המצב הרפואי של צמח מתאפיין בהיעדר תגובה לגירויים חיצוניים, אך בניגוד למצב של תרדמת, החולה עשוי לעיתים לפקוח את עיניו ולהפגין מחזור של שינה וערות. בנוסף, חולים במצב של צמח נצפו מבצעים פעולות של חיוך, בליעה, דמיעה או אנחה. החולים מוזנים באמצעות זונדה.
במצב וגטטיבי גזע המוח מתפקד לפחות באופן חלקי, לכן התעוררו בעיות מוסריות ומשפטיות בכל הקשור להמתת חסד במקרים שבהם ברור שהחולה לא יתעורר לעולם.

 

מאמרים תחתון 2
מאמרים תחתון 1
שתפו

כתבה מעניינת:

משמרת מחאה אלימות נגד נשים עירייה 2018-12-04

ראש העיר כרמיאל: קורא לממשלה להוביל תוכנית לאומית בנושא האלימות נגד נשים

למעלה מ-150 נשים וגברים נטלו חלק במשמרת מחאה שנערכה בעיריית כרמיאל על רקע העלייה באלימות …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עליון + תחתון 1

3 פופ אפ

SHOP NOW
close-link