לא נעלמתי

שתפו

יפה אשכנזי לשעבר יו״ר ויצו כרמיאל ומנהלת תעסוקה באקי״ם, טוענת כי בכרמיאל פוחדים מנשים חזקות ומונעים את התקדמותן. בראיון איתה היא מבהירה: מעולם לא ביקשתי ג׳וב לעצמי, אני בזכות עצמי

מאת גיל דובריש

במשך שנים רבות, 18 ליתר דיוק, ניהלה יפה אשכנזי (59) מכרמיאל את מרכז ויצו ואחרי כן ניהלה את נושא התעסוקה באקי״ם. כיום היא עובדת בשיקום של מתמודדי נפש מטעם משרד הבריאות, בפרויקט דיור מוגן של ההוסטל בעיר. בשנים האחרונות נדמה כי הורידה פרופיל בחיים הציבוריים. אבל בראיון איתה היא מבהירה: אני כאן, לא נעלמתי…

אשכנזי ניהלה את ויצו כרמיאל ביד רמה ובשנות התשעים הייתה יקירת העיר הצעירה ביותר שקיבלה את התואר. בתחילת הדרך בויצו פעלה מתוך משרד קטן במרכז העירה. ״יום אחד קיבלתי טלפון מויצו ישראל על תרומה כספית להקמת מועדון והורו לי לאתר בדחיפות מקום לבניית המועדון החדש. פניתי לראש העיר עדי אלדר וערכנו סיור, עד מהרה איתרנו מגרש ריק שיועד לשטח ציבורי ברחוב שריג. כל ההליכים התנהלו במהירות ותוך חודשיים ניגשתי לויצו עם תוכניות מסודרות. הודות לסיוע הרב מראש העיר הקמנו תוך שנה ומספר חודשים את מרכז ויצו״.

יפה אשכנזי. לא מחפשת ג׳ובים

יפה מספרת כי ״בתקופתי ויצו עסק במגוון רחב של פעילויות קהילתיות, נשפים גדולים בחגים, קידום מעמד האישה – הגעתי אף לכנסת בדיונים בנושא הטרדה מינית, חלוקת סלי מזון למשפחות נזקקות בשיתוף בנק המזון ועמותת לתת – סייענו למשפחות רבות, חלקן הופנו ע״י העירייה והרווחה. כמו כן הקמתי לשכה משפטית שהעניקה ייעוץ משפטי חינם לנשים בענייני אישות, יזמתי את פתיחת מחסן הביגודית והבאתי למקום בגדים של יצרנים ידועים למכירה במחיר סמלי. מה שיפה הוא שהכל התנהל בהתנדבות, מתוך רצון לעשות למען הקהילה. קיבלתי רק מימון הוצאות רכב, הסידור הזה התאים לי כי כך התאפשר לי להקדיש זמן לגידול בנותיי. עזבתי אחרי שסיימתי את תקופת כהונתי, כי הרגשתי שמיציתי ועלי לפתוח דף חדש״.

אשכנזי מספרת כי באותה תקופה פנו אליה נציגים של בנק המזון העולמי וארגון גשרים למען השלום, שהוקם ע״י נוצרים אוהבי ישראל וביקשו להקים שלוחה בכרמיאל ולפתוח מחסן מזון שיסייע למשפחות במצוקה. ״הייתה לי היכרות מוקדמת עם אנשי הארגון וראיתי בפנייתם הזדמנות מצויינת לטובת כרמיאל. העליתי את הרעיון בפני עדי אלדר, שבתחילה חשש כי מדובר במסווה לפעילות מיסיונרית, אבל שיכנעתי אותו שמדובר נטו בפעילות רווחה. היום הארגון פועל בכרמיאל, מסייע בתרומות לבתי ספר, למוסדות התנדבותיים ולעמותות בכרמיאל. לפני כשנה וחצי, ארגון גשרים למען השלום אף תרם אמבולנס מאובזר למען כרמיאל. הייתי אורחת הכבוד במעמד החגיגי״.

אחרי הפרישה מויצו המשיכה יפה לאקי״ם, אגודה לקימום אנשים בעלי מוגבלויות נפשיות, שם הועסקה כמתאמת תעסוקה נתמכת ומוגנת. אשכנזי, הצליחה לדבריה להביא תרומות רבות למקום, בין השאר תנור קרמיקה בשווי אלפי דולרים, מקררים, רהיטים ועוד. ״כשגילו את היכולות שלי, קראה לי יו״ר אקי״ם כרמיאל ואמרה לי, בואי נפתח מרכז תעסוקה חדש. הקמנו את המרכז שסיפק עבודה ופעילות יום-יומית ו ל-60 בעלי מוגבלויות. סיפקנו להם עבודות באמצעות יזמים וחברות, כמו כתר, סופלקס, נקיון הגליל, ועוד מפעלים באזור כולו. במקביל דאגתי לארגן עבורם מקומות עבודה במפעלים ועסקים חיצוניים. יצרתי קשרים עם תעשיינים ובעלי עסקים רבים בעיר״.

אחרי 7 שנות עבודה במקום, עזבה אשכנזי בטונים צורמים. היא לא מרחיבה את הדיבור על הסיבות לכך אבל מוכנה לספר בקצרה, כי ״ראיתי שההתנהלות באק״ים איננה עומדת בקנה אחד עם הסטנדרטים שלי. כל ניסיונותיי לשנות את הדברים לא הצליחו. הרגשתי שאינני יכולה להשפיע שם ולא הייתה אפשרות אחרת מלבד עזיבה״.

במקביל לפרישתה מאקי״ם, ב-2013, החל קמפיין הבחירות המקומיות, אז התמודדו עדי אלדר ורינה גרינברג מול משה קונינסקי. אשכנזי, כמו שאתם מבינים, לא דופקת חשבון, החליטה לתמוך בקונינסקי ולפעול למענו – ולטענתה הייתה מודעת לאפשרות שתיאלץ לשלם מחיר על כך… ״החלטתי לרוץ ברשימה של משה קונינסקי ובעצם ׳שרפתי׳ את הקשרים עם עדי אלדר. למה עשיתי את המהלך הזה? מעולם לא ביקשתי שום דבר בשבילי, שום ג׳וב ושום סמכות. לכן מבחינתי הייתי חופשיה להחליט כרצוני, ידעתי מראש שיהיה לזה מחיר לא פשוט, ואכן כך קרה. נכנסתי לרשימה של קונינסקי ועבדתי למענו בקמפיין. למען האמת לא רציתי להיכנס למועצת העיר, כי זה היה מחייב אותי לפעול גם שם בהתנדבות, מה שעשיתי וממשיכה לעשות כל חיי״.

– אנשים שואלים אותך לאן נעלמת?
״לא נעלמתי. אני כבר 3 שנים עובדת בהוסטל כרמיאל, שבו משקמים מתמודדי נפש. התפקיד שלנו בפרויקט הדיור המוגן הוא לשלב את המתמודדים בקהילה, אם זה בעזרה במגורים, בעבודה, בבירוקרטיה מול המוסדות השונים כמו בנקים, ביטוח לאומי ועוד. זו פרנסתי כיום. אני ממשיכה לפעול בחיים הציבוריים״.

– כמי שעמדת בראש ויצו במשך שנים, מה דעתך על תופעת החשיפה של ההטרדות המיניות בארץ ובעולם?
״אני עסקתי בנושא הזה במשך שנים רבות, בעבר פחדו לדבר על הנושא, נשים ששמרו בסוד את סיפורן. השתתפתי בחקיקת החוקים נגד הטרדה מינית. אי אפשר להאשים אישה שאחרי 20 שנה מחליטה לקום ולהתלונן, אפשר להבין מאיפה זה מגיע. אישה שמגיעה למשטרה כדי להתלונן, מרגישה חוסר נוחות מכיוון שהיא נחשפת מחדש לאירוע המזעזע שהיא עברה. גם אני בעבר חוויתי הטרדות מיניות ולא מעט, במסגרת תפקידיי השונים. אני מבינה כל אישה באופן אישי, לשמחתי הייתי מספיק חזקה כדי להעביר את המסר הנכון למטרידים ולשים קץ לעניין״.
״אם הגענו לנושא חשוב כזה״, מוסיפה אשכנזי, ״כל השנים האלה חורה לי וממשיך להטריד אותי, שאין מספיק נשים חזקות בכרמיאל. לצערי הרב, אני לא רואה שום נציגה בקרב הדור הצעיר שהתפתחה למנהיגה וזה קורה כי במשך כל השנים האלה לא קידמו כאן את הנשים. לצערי גם הנשים כאן לא מפרגנות ונלחמות אחת בשניה, במקום לשתף פעולה. מדוע אין כאן יועצת למעמד האישה? כל חיי עודדתי נשים להתפתח, להתקדם, ללמוד, להיות חזקות, לעמוד על שלהן ולממש את היכולות שלהן. אני רואה חשיבות רבה למעמד האישה בשלטון המקומי״.

– היית מגדירה את עצמך כאישה חזקה?
״אני יודעת לעבוד קשה וזה סוד הקסם שלי. בחיים לא ויתרתי לעצמי ונלחמתי כדי להגיע לכל נקודה בחיי. אני מאמינה שאין דבר העומד בפני הרצון, אבל הרצון לשינוי צריך לבוא מבפנים״.

– את מתכוונת להיות פעילה גם בבחירות הקרובות?
״אני ממשיכה לתמוך גם בבחירות הקרובות במשה קונינסקי, אבל התמיכה שלי לא מובנת מאליה, היא מותנית במימוש התוכניות שהציג בפניי לפיתוח העיר ולמען הצעירים. שתיים מבנותיי, הילה בת 32, לומדת הוראה באנגלית בביה״ס גורדון בחיפה ובת-אל בת 27, לומדת תואר שני בתחום השלטון המקומי בחיפה – שתיהן וכמו כן מאות צעירים כרמיאלים שעזבו את העיר, יכולים להיות נכס אמיתי לעיר, אם רק היו מוצאים כאן מקורות תעסוקה. אני רוצה להחזיר לכאן את הצעירים, זה דור העתיד שלנו״.

כתבה מעניינת:

הקרן לידידות חלוקת צנצנת דבש צילום גיא יחיאלי

המטרה: לצמצם את תופעת הבדידות של קשישים לרגל ראש השנה

שתפוהקרן לידידות ערכה בכרמיאל מבצע מיוחד וחילקה לתושבים ערכות שמירת קשר ובהן צנצנות דבש, אותן …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.