בית / חדשות / פלילים ומשפט / רומן במקום העבודה – ומה דינה של תלונת שווא?
רומן זוג אילוסטרציה pixabay
צילום אילוסטרציה: pixabay

רומן במקום העבודה – ומה דינה של תלונת שווא?

שתפו

באדיבות נוימרק, בכר, דריקר מן, קונינסקי – חברת עורכי דין, נוטריון וגישור

רחוב הגליל 2 כרמיאל, טלפון: 04-6760078

נוימרק בכר דריקר-מן קונינסקי עורכי דין נוטריון גישור כרמיאל

 

בניגוד למה שמקובל לחשוב, לא רק יחסי מרות ישירים בין מנהל ישיר לבין עובדת יחשבו ליחסי מרות, אלא כל מצב שבו בעל המרות נמצא בעמדת כוח משמעותית יותר בארגון ביחס לעובד. בבחינה של המקרה, ילקחו בחשבון שיקולים כמו ותק בארגון, ניסיון מקצועי, מיקום בהיררכיה, פערי גילאים וכדומה. ההיגיון העומד מאחורי ההגדרה הרחבה, נובע מההנחה, לפיה הסיבה להסכמה ליחסים עם בעל המרות, נובעת מהחשש להשפעת בעל המרות על עתיד הכפוף לו במקום העבודה, על תנאי העסקתו או על אופן התקדמותו בארגון.

ומה עם יחסים אשר נעשו בהסכמת העובדת?

בתי הדין עצמם קבעו כי מטרת החוק למניעת הטרדה מינית במקום העבודה איננה לאסור על יחסים חופשיים בין בגירים, אלא להתערב כאשר מדובר ביחסים של מרות ביחסי העבודה. מסקירת פסקי הדין שניתנו לאורך השנים, ניתן להבין כיצד מפרש בית הדין לעבודה את החוק.

ככל שיש יחסי מרות בין ממונה לבין עובד, הנחת המוצא היא שהממונה ניצל את מעמדו ביחס לעובד אשר נענה ליחסים עמו, אך ורק בשל מעמדו בארגון. במצב דברים זה, יהיה על בעל המרות להפריך את החזקה הזו ולהוכיח כי הכל בהסכמה ואין זה פשוט.

ומה לגבי תלונת שווא?

לצערינו קיימים מקרים של ניצול החוק לרעה כאשר יחסים בהסכמה עולים על שרטון… ומכאן עלולה להגיע גם תלונת שווא, תביעת שווא וטלנובלה אחת גדולה.

במקרה כזה, לדוגמא – בית המשפט דחה תביעה של עובדת שניהלה רומן עם ממונה עליה, וקבע שלמרות שהתקיימו יחסי מרות בין העובדת למנהל, היחסים בינהם היו בהסכמה, והעובדת שיקרה בעדותה והגישה את התביעה במטרה לנקום במנהלה לאחר סיום הרומן ובכך העובדת חויבה לשלם למנהל 10,000 ש"ח בגין הוצאות המשפט.

קיראו עוד בנושאים משפטיים:

התובעת ניהלה יחסים רומנטית עם בכיר, שהיה ממונה עליה. לאחר סיום מערכת היחסים הגישה התובעת תלונה במקום העבודה כנגד המנהל, בה טענה להתנכלות, ליחס בלתי מקצועי ובלתי הולם תוך התעלמות מוחלטת מצדו כלפיה.

תוך כדי בירור במקום העבודה, התברר לתובעת שמערכת היחסים הרומנטית שהיתה בינה לבין המנהל עשויה להתפרש כהטרדה מינית בשל יחסי המרות בינהם. התובעת מצידה מיהרה להגיש תלונה במשטרה על הטרדה מינית, וניצול יחסי מרות.

יחד עם זאת לאחר חקירה ובדיקה כנדרש, התיק נסגר על ידי פרקליטות המחוז. התובעת לא עצרה והגישה תביעה לבית הדין לעבודה בטענה כי בין היתר, המנהל ניצל את מעמדו כדי להטריד אותה מינית ולכפות עליה לקיים יחסי מין בניגוד לרצונה״.

לאחר ניהול עיקש, נפסק כי התובעת לא הצליחה להוכיח שהרומן בין השניים נוהל בניגוד לרצונה, וכי היא "אימצה" את קו התביעה במטרה להתנכל ולפגוע במנהל.

עוד קבע בית המשפט ״שמערכת יחסים בהסכמה בין הצדדים אינה מנוגדת לחוק למניעת הטרדה מינית, וכי מלבד יחסי המרות יש צורך בהוכחה שהיחסים הרומנטים התקיימו בניגוד לרצונו של הצד הכפוף למרות״.

בית המשפט פסק שעל התובעת לשלם למנהל את הוצאות המשפט, ופסק סכום גבוה יחסית במטרה להרתיע מפני הגשת תביעות סרק של מי שניהלו מערכות יחסים רומנטיות בהסכמה עם הממונים עליהם.

(ס”ע 1319-07)

מה חובות המעסיק?

למעסיק יש חובות שונות המוטלות עליו מכוח החוק והתקנות. למשל, עליו למנות ממונה על מניעת הטרדה מינית בארגון, לאמץ ולפרסם תקנון למניעת הטרדה מינית ולבצע בירור בכל מקרה בו מוגשת תלונה על הטרדה מינית, לבצע פעולות מניעתיות כמו הדרכות לעובדים ולמנהלים אחת לתקופה וכדומה. מעסיק שלא יעמוד בחובותיו, עשוי להיות חשוף לתביעה.

כתבה מעניינת:

אישה בהריון צילום אילוסטרציה pixabay

בגלל הקורונה: האם ניתן לפטר או להוציא לחל"ת עובדת בהריון?

שתפובאדיבות נוימרק, בכר, דריקר מן, קונינסקי – חברת עורכי דין, נוטריון וגישור רחוב הגליל 2 …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.