בית / חדשות / חברה / ״פחדתי לספר״
אונס נערה בוכה ראשי אילוסטרציה Depositphotos
תמונת אילוסטרציה, אין קשר לכתבה. צילום: Depositphotos

״פחדתי לספר״

שתפו

נערה שהגישה תלונה במשטרת כרמיאל נגד ידיד שלה בחשד לביצוע מעשים מגונים ואונס, חושפת לראשונה את גירסתה ומספרת על הפחד המשתק, ההלם ותחושת ההשפלה בחקירת המשטרה. המסר: לא להסתיר, לספר, ולדעת למי לפנות

מאת גיל דובריש

לזהר הצפון נודע כי משטרת כרמיאל חוקרת בחודשים האחרונים תלונה נגד נער בגין אונס ובעילת קטינה תושבת העיר. הנערה אשר הגישה את התלונה ביחד עם הוריה, חושפת כאן לראשונה, באומץ רב, את התלאות וההשפלה המתמשכת שנאלצה לחוות בעקבות האירוע הקשה – ולא חוסכים בביקורת על התנהלותה של המשטרה בפרשה.

באופן טבעי, לא ניתן לפרסם את זהות המעורבים ומקום האירוע, מאחר שמדובר בבני נוער מתחת לגיל 18. חשוב לציין כי החקירה נמצאת בעיצומה והמשטרה טרם החליטה האם יש די בראיות ובגירסאות השונות שברשותה, כדי להגיש כתב אישום נגד החשוד. זו גירסתה של הנערה (אותה נכנה באות ב׳) והוריה, כפי שהיא מתארת בלשונה.

קיראו עוד בפורטל זהר.נט:

הייתי המומה

ב׳ מתחילה לספר: ״זה קרה כמה שבועות לפני החופש הגדול. השעה הייתה 4-5 אחרי הצוהריים, הייתי עם ידיד באחד הפארקים בכרמיאל. זה מישהו שאני מכירה עוד מבית הספר היסודי, ידידים ותיקים. נפגשנו ביחד פעמים רבות, חלקנו סודות. באותה תקופה היה לי חבר ולו היתה בת זוג. מאז ומתמיד היה ברור בינינו שהוא ידיד, לא מעבר לכך״.

״שוחחנו על המבחן שהיה לי באותו יום, ואז הוא החל בנגיעות שלא היו במקום. זה היה מוזר. זה קרה בעבר, אבל תמיד העברתי את זה הלאה, אבל הפעם זה נמשך. הייתי המומה. המשכנו לצעוד למקום אחר בפארק, לא דמיינתי מה שעמד לקרות. הגענו למקום שמוסתר על-ידי צמחיה, הוא תפס אותי מאחור והוריד את מכנס הטייץ שלי. החזרתי את המכנס בחזרה. הוא תפס אותי, הוריד את המכנס ולחש לי באוזן ׳תסמכי עלי׳. בעטתי בו. לא היה אף אחד בפארק באותו רגע. היה כביש שבו נסעו רכבים אבל זה היה רחוק מאוד, הנהגים לא היו שומעים אותי צועקת. התנגדתי לו, אבל הוא עשה מה שעשה עד הסוף… ואז פתאום חברה שלו התקשרה, הוא העיף אותי ממנו, ענה לה ׳היי מאמי, אני בא אלייך׳. התחלתי ללכת משם, הוא סיים את השיחה וחזר אליי, העיר הערות בוטות. הייתי המומה. אחר-כך נפגשתי עם חברים, שיחקתי בטלפון, ישבתי לבד, אמרתי לעצמי לבד ׳פאק, משהו קרה׳. ידעתי שקרה משהו אבל לא ידעתי איך להגדיר את זה״.

אונס נערה בוכה אילוסטרציה Depositphotos
תמונת אילוסטרציה, אין קשר לכתבה. צילום: Depositphotos

הוא רשם לי ׳אני מצטער׳

ב׳ ממשיכה ומתארת את התחושות הקשות: ״בלילה לא נרדמתי, למחרת, יום שישי, נשארתי במיטה, לא הלכתי לבית הספר. התחלתי לסבול מנדודי שינה. התקשיתי לישון. היו ימים שלא קמתי לבית הספר כי הייתי עייפה או שהלכתי באיחור״.

האם מוסיפה: ״שמנו לב שהיא לא רוצה ללכת לבית הספר, ייחסנו את זה לעובדה שעוד מעט נגמרת השנה ושהבת כבר חושבת על החופש הגדול״.

ב׳ מציינת: ״לא סיפרתי לאף אחד, פחדתי לספר. רק אחרי כמה ימים רשמתי הודעה לחברה, היא התקשרה אלי בבהלה וסיפרתי לה הכול. הידיד הזה עוד ניסה להתקשר אליי כדי לוודא שלא אספר. הוא רשם לי בווטאסאפ ׳אני מצטער׳, חשב כנראה שההתנצלות שלו תספיק״.

״כשבוע וחצי אחרי המקרה החלטתי לגלות לחבר שלי. בכיתי. כשהוא גילה, הסיפור התפוצץ. הוא נפגש עם הידיד הזה – ושמע ממנו שקרים וסיפורים על מתח מיני שהיה בינינו, על זה שאני יזמתי ורציתי… בדיעבד זה גרם לנו להיפרד. שבוע אחרי זה נשברתי, סיפרתי הכול לאמא. ואז יצרתי קשר עם היועצת של בית הספר, אחרי ששמעה את הסיפור היא המליצה לפנות למשטרה. ואז גם אבא שמע את הסיפור…״

הרגשתי שלא מאמינים לי

ב׳ ממשיכה לספר: ״פנינו לתחנת המשטרה בכרמיאל והגשתי תלונה, זה היה בלילה. חזרנו הביתה מאוחר מאוד, אחרי כשעתיים של תשאול על-ידי חוקרת. למחרת חזרתי לתחנה, לצורך חקירה. היו שני חוקרי נוער גברים, ישבתי בערך 5 שעות בתחנה. אבא ישב מחוץ למשרד. בשלב מסויים היו שאלות חודרניות וכנראה שזה הביך את החוקרים אז הם צירפו חוקרת, איתה הרגשתי יותר בנוח כמובן. כעבור שלושה ימים חזרתי לחקירה נוספת שנמשכה כמה שעות. באתי עם אבא ליחידת הנוער״.

״ישבתי בתחנה… חקרו אותי שוב, שאלו אותי שאלות קשות מאוד, הרגשתי שלא מאמינים לי. חשבתי שאני נמצאת במקום הכי בטוח בשבילי, במשטרה, אבל במקום שיבינו אותי, הרגשתי שאונסים שוב ושוב. הם שאלו למשל איך הרגשתי בזמן שזה קרה, איך זה קרה, באיזו יד הוא השתמש לפעולה כזו או כזו, הייתה לי תחושה שמנסים להוציא אותי שקרנית״.

בשלב הזה האב מתערב ומספר: ״ביחידת הנוער בתחנת כרמיאל יש חדר המתנה ו-4 חדרי חקירה, המשטרה זימנה באותו זמן לחקירה גם את החשוד, ללא ידיעתנו. החוקר בשלב מסויים לחץ על בתי לקיים עימות מול החשוד, לא הסכמתי. עמדתי ליד הדלת של החדר והבחנתי לפתע בנער שנחקר בתוך חדר סמוך, ממול. נפל לי הלב. זה היה רגע הזוי ונורא. ראיתי את המצב שלה, הרגשתי שהיא נאנסת מחדש בפעם השניה. ניגשתי לשוטרים ואמרתי להם ׳ברגע זה אני מפסיק את החקירה, אני מבטל את התלונה!׳ אמרתי להם ׳אתם אונסים את הבת שלי פעם נוספת, אתם גומרים לי את הילדה׳.

לדברי המשפחה, בסך הכול נמשכה החקירה כ-15 שעות בשלוש פעמים שונות, עד שהופסקה ביוזמתו של האב.

ב׳ אומרת כי ההשפלה שהחלה במעשה האונס, נמשכת עד היום, מהצד החברתי. מכיוון שלא רצתה להמשיך וללמוד באותו מוסד חינוך עם החשוד במעשה, היא עברה ללמוד בבית ספר אחר. אבל זה לא נגמר בכך. ב׳ אומרת כי ״הבנתי שאותו נער מפיץ סיפורים. חברה שלי שמעה ממנו שהכול היה בהסכמה וסיפרה לי שהיא לא מאמינה לי… הוא עוד חברים שלחו לי הודעות שהם מאמינים לגירסה שלו. מצד שני יש כמה בנות בשכבה שסיפרו לחברות שלהן כי אותו בחור ביצע בהן מעשים מגונים, אבל הן פחדו להתלונן במשטרה או לספר להורים. בחופש הגדול פרצו לאינסטגרם שלי, העלו סטורי ׳תרחמו עליי, אנסו אותי, אני מסכנה״.

אני סוף סוף מקבלת תמיכה

אביה של הנערה מספר כי ״לפני שמענישים מישהו באונס, היה לנו חשוב יותר לטפל בילדה, לדאוג לה אחרי כל מה שעברה. לא רצינו שתעבור שוב את החוויה של האונס, כמו שחוותה בעת החקירה. שלחנו אותה לטיפול פסיכולוגי, כדי להתמודד עם האונס, כדי שהיא תוכל לחזור לחיים שלה. בעקבות הפריצה לאינסטגרם של הילדה, הבנו שמתנהל כאן סיפור מתמשך שפוגע בילדה חברתית בצורה קשה מאוד. שמענו על מקום בצפת בשם בית לין, מרכז לנפגעי אלימות מינית המעסיק עובדים סוציאליים ושוטרים במדים אזרחיים המיומנים בחקירות מסוג זה. מקום שמכיל את הנושא בצורה טובה יותר. החלטנו לחדש את התלונה שביטלתי במשטרה והפעם דרך בית לין, אבל הופתענו לקבל תשובה מהמשטרה שהתיק לא נסגר – החקירה נמשכה כול הזמן הזה והתיק הועבר לידי הפרקליטות.

ב׳ מספרת כי מצבה משתפר, לאט לאט. ״אחרי קיץ נורא ואיום, אני סוף סוף מקבלת תמיכה. ממינהל הרווחה הפנו אותי לטיפול פסיכולוגי צמוד, אני במקום טוב יותר, מצליחה לעכל את מה שקרה ולדבר על זה בלי לבכות. איבדתי ׳חברים׳ במרכאות אבל הרווחתי את החברים האמיתיים שלי. מה שלא נמצא בחיים שלי לא מטריד אותי. מאז קרו לי דברים טובים, הקשר ביני לבין אמא ואבא מעולם לא היה חזק כל-כך, בעבר לא הייתי מספרת להם כולמה שקורה לי, היום אני לא מתביישת ולא מסתירה דבר. אני מבינה שמה שחשוב בחיים הוא מי שאוהב אותך ומי שתומך בך. אני יודעת שהאמת תצא לאור, יבוא יום וכולם יבינו מה קרה״.

פנינו אל המשטרה כדי לבדוק באיזה שלב נמצאת החקירה ולקבל מענה על הטענות שהושמעו. בתגובה נמסר לנו: ״מייד עם קבלת התלונה, נפתחה חקירה במשטרה והחקירה עודנה מתנהלת בימים אלו. מדובר בחקירה רגישה ומורכבת, מפאת גיל המעורבים ולכאורה מפאת החשדות, מטבע הדברים איננו מפרטים אודות חקירות מתנהלות. נציין, כי רוב עדויותיה של המתלוננת נגבו על ידי חוקרות ועל ידי חוקר ממחלק הנוער בתחנה. משטרת ישראל תמשיך לחקור את המקרה ביסודיות ולבצע את כל פעולות החקירה הנדרשות במטרה להגיע לחקר האמת״.

כתבה מעניינת:

עיריית כרמיאל ורוד חודש המועדות סרטן השד צילום רחפן שרון בראון

עירייה בוורוד

שתפוהיום (רביעי) החל מהשעה 18:00 יתקיים ברחבת העירייה האירוע המרכזי במסגרת חודש המודעות לסרטן השד …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.