זהר.נט חדשות כרמיאל
מקרה בודד או תופעה? תושב העיר שבתו המאומצת קיבלה קנסות חנייה לפני 4 שנים ו-6 שנים, ולא ידע עליהם דבר לטענתו, נאלץ לשלם את החוב על מנת למנוע את עיקול הרכוש. “כמה תושבים בכרמיאל עוד שילמו אלפי שקלים מעל ומעבר לקנסות המקוריים?” הוא תוהה. העירייה: רשות החנייה פעלה על-פי החוק, המתלונן יכול להגיע לרשות החנייה ולבדוק אם הכל נעשה כדין
דנה (שם בדוי) תושבת כרמיאל בת 25, שקיבלה שני דוחות חנייה, האחד בשנת 2008 והשני ב-2010, כל אחד מהם על סך 100 ש”ח, וטוענת שלא ידעה דבר על קיומם, גילתה לפני כשלושה שבועות שמעקלים הגיעו עם צו עיקול מינהלי אל ביתה של אמה הביולוגית, איתה איננה חיה מאז היותה בת 13, כדי לעקל את רכושה. לעזרתם נחלץ אביה המאמץ של הבת, אשר שילם בסופו של דבר 2800 שקלים, ריבית פיגורים והצמדה, להזכירכם, בגין שני קנסות על סך 100 ש”ח כל אחד. הבנתם? ועכשיו לסיפור בהרחבה.
ב-14.10.14, חול המועד סוכות, קיבל תושב כרמיאל – האב המאמץ, קריאה טלפונית בהולה, על כך ששני מעקלים שבידיהם שני צווי עיקול על שם בתו המאומצת דנה, הגיעו לדירתה של האם הביולוגית. לתושב נמסר כי המעקלים דורשים לקחת את המטלטלין של האם הביולוגית. מדובר היה בצווי עיקול מינהליים עליהם חתמה גזברית העירייה.
המעקלים כבר ביקשו לעקל חפצים מהדירה מבלי שהאשה יודעת כלל על קנסות חנייה וגם לא על צווי עיקול. רק לאחר בדיקה טלפונית התברר כי צווי העיקול היו רשומים על שם בתה הביולוגית דנה שמזה שנים רבות אינה חיה עימה וכי כתובתה של דנה הייתה בכלל ברחוב אחר בכרמיאל. שני הקנסות על סך 100 ש”ח כל אחד, הוטלו בשנת 2008 ובשנת 2010 ולטענת אביה המאמץ של דנה – זה התושב שקיבל את השיחה הבהולה, “אין שום סיכוי שהיא רשומה בכתובת של האמא הביולוגית, בשום מצב ובשום זמן”.
מדוע אם כך הגיעו בכלל המעקלים לביתה של האמא הביולוגית כשלא הבת, לא אמה הביולוגית ולא הוריה המאמצים קיבלו ולו התראה אחת על קיומם של הקנסות, שואל התושב. אתם עדיין איתנו? יש המשך…
כששאל התושב (שמו שמור במערכת) על איזה סכום מדובר, כמעט התעלף. הסכום המקורי של הקנס עמד על 100 (מאה) ש”ח. כך גם הקנס השני. אבל הסכום שנדרשו לשלם באותו רגע, כלומר 6 שנים ו-4 שנים לאחר שלטענת המעקלים ניתנו הדוחות, עמד על כ-1523 ש”ח וכ-1277 שקלים בהתאמה. הנה כך, שני קנסות של 100 ש”ח כל אחד, הפכו לכ-2800 ש”ח.
התושב, המום מהסכום שנדרשו לשלם מיד או שיעקלו את חפציה של האשה, התקשר מיד למ”מ ראש העיר, רינה גרינברג, שביקשה ממנו להתקשר לאותו עו”ד שכבר איננו גובה מטעם רשות החנייה, אך ממשיך לעסוק בטיפול בתיקי חנייה שנותרו במשרדו.
התושב התקשר לעורך הדין וביקש לדחות את התשלום עד לאחר החגים. לדברי התושב, הוא היה מוכן לשלם את הסכום המקורי על אף שלא הודו באף עובדה.
התושב שוחח עם עורך הדין וביקש לשלם את הסכום המקורי. עורך הדין סירב בטענה שלא נמצא בכרמיאל והתעקש כי האשה תשלם 2800 ש”ח מיד או שמטלטליה יעוקלו. לאחר שיחה הסכים עורך הדין שהאשה (האם הביולוגית) תפרוס את הסכום המלא של 2800 ש”ח ל-18 תשלומים.
שואל התושב: “מעבר לבעיות מהותיות בהתנהלות של העוסקים במלאכת האכיפה, כיצד יתכן שבמדינת ישראל, מטילים קנס ב-2008 בסך 100 ש”ח וב-2014 דורשים סכום הגבוה באלפי אחוזים מהסכום המקורי? וזאת בנוסף לעובדה שבעלת הקנס או מי מקרוביה לא היו מודעים בכלל לקיומם של הדוחות, או הקנסות? איך זה יתכן? כמה כסף נטל עורך הדין לכיסו כשההוצאה לפועל גובה מקסימום 25 אחוזים?” (יצויין כאן מדובר בעיקול מינהלי שלא דרך ההוצאה לפועל).
לתושב התברר בינתיים שקיימים עוד 5 דוחות על-שמה של בתו המאומצת, שגם עליהם לא ידוע לאיש. בסופו של דבר הוא שילם 2800 ש”ח מיד, כדי למנוע את העיקול אבל, טוען בזעם: “זו תוספת לא הגיונית, מטורפת ואין בדעתי לעבור על כך בשתיקה. כמה תושבים בכרמיאל עוד שילמו אלפי שקלים מעל ומעבר לקנסות המקוריים”? תוהה התושב, שפנה למ”מ ראש העיר ועתה פונה לבית המשפט ואפילו שוקל לפנות למשטרה.
בתגובה מסר ראש לשכת ראש העיר, כרמי שלום: “אינני מבין מדוע תלונה מעין זו מגיעה לעיתון שהרי יכול המתלונן בכל עת, להגיע למשרדי רשות החניה, כמו גם לעו”ד המטפל בנושא ולבדוק את השתלשלות הדברים על סמך המסמכים הקיימים, ובאם נעשה הכל כדין. לגופו של עניין מבדיקה (אמנם לא יסודית) עולה כי רשות החניה פעלה על פי החוק”.
