לא לשמור סודות

שתפו

בגיל 27 ענת גבעתי החליטה להיפרד מאיתנו לאחר התמודדות נפשית בלתי פוסקת. בימים אלה יוצאת האם טלי לשליחות בשמה עם ספר שבתה כתבה לילדים “יש לי סוד!”

מאת גיל דובריש

חמישה חודשים אחרי שענת גבעתי נפטרה, החליטו הוריה, טלי ורפי מכרמיאל, להנציח את זכרה באמצעות ספר ילדים שכתבה, יש לי סוד שמו.

ענת הייתה בת 27 במותה. בתחילת חודש מאי 2015, לאחר שנים רבות של התמודדות נפשית, כוחה של ענת לא עמד לה והיא החליטה להיפרד מאיתנו. היא השאירה אחריה אוצר בלום של שירים, סיפורים, ציורים ואיורים.

“לגדל ילד שמתמודד עם בעיות זו התמודדות יום-יומית של ההורים” מספרת טלי, אימה של ענת. “זה לא משנה אם הוא גר בבית או בדיור מוגן, המשמעות היא להיות זמין למען הילד 24 שעות ביממה, להקדיש לו את חייך. זה אומר לקבל טלפון בשעה 2 לפנות בוקר, ‘אמא, רע לי”.

בשנים האחרונות התגוררה ענת בחיפה, החלה ללמוד גרפיקה במכללת תלתן ונמנתה על הסטודנטים המצטיינים שם. היו לה חברים רבים מסביבה, אבל בתוך תוכה, ההתמודדות מעולם לא נפסקה.

“דווקא בתקופה האחרונה לפני מותה, ענת הייתה מאוד אופטימית”, מספרת טלי. היא התחילה ללמוד, קנתה פסנתר לביתה, הייתה מחוייכת לגמרי. הייתה תמיכה מלאה ממסגרות וגופים שונים. יום אחד היא הרגישה שדי, זה מספיק לה. הייתי אמורה לדבר איתה בצהריים, אבל כשלא ענתה, הבנו שקרה משהו. אני ורפי נסענו אליה לחיפה, כשהגענו לדירת המגורים שלה, מצאנו אותה, היא כבר לא הייתה בין החיים”…

טלי עוצרת לשניה, מהרהרת וממשיכה: “אני רוצה לצאת מהמקום הזה עם תחושה של אופטימיות. חשוב לי לציין כי אנחנו לא כועסים על ענת, אנחנו מכבדים את הבחירה שלה ומבינים אותה. אין לי מטען של כעס עליה. אני מאמינה שלאנשים יש את הזכות שלהם, במידה מסויימת, לעשות כרצונם. יש אנשים שכן אפשר לעזור להם אבל מפספסים אותם. אפשר להציל אנשים בסיטואציות דומות עם הכלים הנכונים, יכול להיות שאפשר היה להציל את ענת ויכול להיות שלא. השאלה היא כמה שנים אתה יכול לשאת בעול. בסופו של דבר, זו שאלה אישית ששייכת לענת. היא אמרה לי פעם ‘אל תהיי אגואיסטית’. היא זו שמחליטה, לא אני. הכאב וההתמודדות היום-יומית קיימת שלי, של רפי ושל ארבעת האחים של ענת, קיימת – אנחנו לא מתעלמים מכך”.

כאשר רפי וטלי פינו את דירתה של בתם מכל חפציה, הם גילו אוצר של ממש – יצירות רבות של שירים, סיפורים וציורים, ששמרה במגירה. “מצאנו המון חומר כתוב, לא היה לנו מושג שהיא כותבת דברים מסוג זה”, אומרת טלי. “הבנו שיש ביצירות שמצאנו מסר של התמודדות ושעלינו להעביר זאת הלאה. הדבר הראשון שבחרנו להוציא לאור הוא ספר בשם יש לי סוד, שהיא כתבה ואיירה. בחרנו לפרסם אותו כי יש לו אמירה ברורה, זה בהחלט לא רק ספר  לילדים. אני יכולה לספר לך שאני מגיעה עם הספר הזה לאנשים מבוגרים והם מגלים הזדהות רבה עם הסיפור. לכל אחד יש סודות, גם לילדים בגיל 3 וגם לאנשים מבוגרים”.

ההורים פנו אל דוריאן ביבר, גרפיקאית, כרמיאלית לשעבר וחברה טובה של ענת. דוריאן נרתמה מיד למטרה. בשלב הראשון הודפסו כ-500 עותקים, כאשר השיווק מתבצע באופן ישיר, טלפונית 0528245200 ובאמצעות דף הפייסבוק “יש לי סוד”.

יש לי סוד הספר 1029הספר מתאים לילדים בגנים ובבתי ספר. הוא מצוייד בערכה שכוללת גם קופסה, מדבקות לקישוט, צבעים ופתק שעליו אפשר לרשום את הסוד.

“לכל אחד יש סוד, לפעמים אנחנו שומרים אותו חזק בלב, והדרך היחידה להוציא היא על גבי דף”, אומרת טלי. “פעמים רבות אנחנו חוששים מתגובת האנשים סביבנו ולכן שומרים את הסוד איתנו. אבל כשאנחנו מספרים אותו אנשים לא נופלים מהכסא כמו שפחדנו והם אפילו מוכנים לעזור לנו, לתמוך, לשמוע”.

טלי רואה את עצמה כמי שנמצאת בשליחות בשם בתה. היא מקיימת סדנאות לקבוצות לגופים שונים, הן ילדים והן מבוגרים. “במסגרת הסדנאות אנחנו פותחים את עולם הסודות. לא צריך לגלות לנו שום דבר, כל משתתף מקבל את תיבת הסודות ומכניס לתוכה את הסוד האישי שלו, בתקווה שיהיה לו קל יותר לשתף אותו בעתיד, אבל אף אחד לא חייב לעשות זאת”, היא אומרת. “חשוב לי להעביר את המסר – שלא צריכים לפחד לדבר ולשתף. זה חשוב. אפשר לעזור. זו המורשת של ענת, היא השאירה את הספר הזה, כדי שידברו ולא ישמרו את הסודות בבטן”.

לדברי טלי, מדובר בצעדים הראשונים של מפעל ההנצחה לענת. “השליחות שלנו כיום היא להגיע לכמה שיותר אנשים וכמה שיותר מקומות. קהל היעד הוא עצום, בכל רחבי הארץ. בעתיד נשקול לפרסם דברים נוספים שענת כתבה”.

– מה לדעתכם הייתה אומרת לכם ענת, על מה שאתם עושים עכשיו?

“אני חושבת שענת הייתה רוצה שידברו על הדברים, לה לא היה את הכוח  לעשות זאת בעצמה, אבל היא הייתה שמחה לקבל את תיבת הסודות. אני חושבת שהיא הייתה מעודדת אותנו להמשיך. אנחנו מקבלים חיזוקים מהקהילה הגדולה של החברים של ענת, הם בעד לספר את הדברים ולא להסתיר”.

“גלה לנו מה הסוד, דן”

ביקשה אורית הגננת.

“יוקל לך אם לא תשמור 

את הדברים בבטן”

(מתוך הספר יש לי סוד)

 

כתבה מעניינת:

בוריס פודוקושיק צילום ארכיון

פרידה מבוריס פודוקשיק: "מר היאבקות", אגדה וחבר

שתפומה שעשה ותרם בוריס פודוקשיק למען ענף ההיאבקות בכרמיאל ובארץ, אף אחד לא עשה ואף …


תגובה אחת

  1. אני קורא ומתפוצץ מתסכול. למה אי אפשר לעזור להם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *