Array
(
    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 1
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 5954
        )

    [slide_template] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => מקטמנדו ועד פוקרה
        )

    [_yoast_wpseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => מקטמנדו ועד פוקרה
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 80
        )

    [post_views_count] => Array
        (
            [0] => 1567
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 601
        )

    [essb_cached_image] => Array
        (
            [0] => https://zhk.wpengine.com/wp-content/uploads/2014/10/-----------------.jpg
        )

    [rank_math_description] => Array
        (
            [0] => מקטמנדו ועד פוקרה
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => מקטמנדו ועד פוקרה
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)
מקטמנדו ועד פוקרה
מקטמנדו ועד פוקרה

מקטמנדו ועד פוקרה

שתפו

כשהגעתי לנפאל בגפי לטיול ספונטני לפני 4 שנים בדיוק בתקופה הזו של השנה, חודש אוקטובר – חג סוכות מיד שקעתי בהלם תרבות למשך מספר ימים בעיר הבירה קטמנדו. למרות טיוליי הרבים ברחבי העולם משהו באווירה של העיר הוביל אותי למקומות אפלים, חשוכים ומאד מדכאים. העוני ברחובות, הילדים הרזים, הריחות, הטקסים, הפרצופים, אפילו השפה ומקומות הלינה, האוכל, הכל כמעט גרם לי להסתגר ולרצות לברוח משם. כמעט ושמתי פעמיי בחזרה לשדה התעופה הדל והקטן בעיר כדי להמריא בחזרה אל מחוזות מערביים יותר ובעיקר כדי לשוב הביתה.

מי שהציל אותי במובן מסוים היה בחור צעיר העונה לשם עופר, כבן 26, סטודנט בטכניון שהיכרתי בנחיתה בקטמנדו שהגיע לעשות את טרק האנפורנה היוצא מהעיירה פוקרה ולשוב ללימודיו בארץ. צעיר ממני בכמה וכמה שנים טובות וחזק ממני בהרבה מובנים בסיטואציה הנוכחית. גם הוא כמוני הגיע לזמן קצר בלבד למקום. הוא קלט את מצבי ופשוט לא נתן לי ליפול וגרם לי תוך ימים ספורים להסתגל למקום הכל כך שונה ומאיים ואפילו להתחיל להנות מהטיול. תאילנד שקרובה מאד גיאוגרפית לנפאל אבל כל כך שונה במהותה, נראתה לי פתאום שיא המערב לעומת קטמנדו.

אחרי מספר ימים עלינו על אוטובוס ונסענו שעות רבות מקטמנדו לעיירה פוקרה שנראית הרבה יותר ידידותית ומקבלת. גם המסעדות, מקומות הלינה, האנשים בה נראו לי הרבה יותר ידידותיים והרגשתי ששבתי לעצמי. אבל את עיקר התודה על המאבק בקשיי ההסתגלות שלי אני חייבת לעופר שליווה אותי עד לפוקרה. שם שהינו מספר ימים כשהוא מתארגן לטרק האנפורנה ואני מסייעת לו ברכישת הציוד, למידת השטח וקבלת הטיפים החשובים לפני העלייה לטרק הארוך בן 3 שבועות. אני לא הרגשתי בנויה לטרקים הללו ונשארתי בעיירה הנעימה ומסבירת הפנים עוד מספר ימים בגפי. מאוחר יותר טסתי בחזרה לקטמנדו במשהו שדומה למטוס ובו מקומות ל-8 נוסעים. בחזרה קטמנדו כבר נראתה לי הרבה יותר ידידותית ופחות מאיימת. במהלך השבוע בו שהיתי לבדי בפוקרה עוד היה לי קשר מינימלי עם עופר באמצעות הודעות טקסט כשהוא מעפיל לגבהים במהלך המסע שלו. היו בי תחושות דאגה שלא יאונה לו כל רע שם למעלה.

השבוע חזרו אליי המראות והתחושות כפליים כששמעתי על אסון האנפורנה והישראלים שנהרגו במפולת השלגים הנוראית, על הנעדרים ועל סיפורי הגבורה של הניצולים. חודש אוקטובר הוא חודש מומלץ מאד לטרק האנפורנה. גם כששהיתי בפוקרה והתארגנתי ביחד עם חברי לטרק יצא לי לפגוש מגוון של אנשים שתכננו להעפיל אל הפסגות, אנשים מאד אחראיים, איכותיים, אוהבי טבע ונופים, במגוון גילאים וסטטוסים, החל מבודדים ועד למשפחות עם ילדים, וכלה באנשים מבוגרים.

ואני שואלת את עצמי כבר כמה ימים – מדוע קורים אסונות כאלה. הרי אותם טיילים סקרנים באמת פעלו במלוא האחריות כשיצאו בעונה זו של השנה לטרק המדהים, באחד האיזורים המדהימים שיצא לי להגיע אליהם. מדובר בנופי בראשית מדהימים, במגוון צבעים, נהרות, אגמים, פסגות ועוצמות טבע בלתי רגילות. אולי בעצם איננו אחראים לגורלנו, מייסר מאד! וכפי שנכתב כבר – מוות בגן עדן.

שירלי גורן

דוא”ל [email protected]

כתבה מעניינת:

שתיין צילום אילוסטרציה: Pixabay

קמצן, מתלהב או חבר אמת: איזה סוג של שתיין אתה?

שתפוכמו חבר אמת, אלכוהול תמיד נמצא שם: כשעצוב, כששמח, במסיבה הכי שווה ובאירוע המרגש ביותר. …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *