זהר.נט חדשות כרמיאל
תואר, קורס או הנדסאי? השאלה האמיתית היא מה יישאר לכם ביד בעוד שלוש שנים
בדקנו מה צריך לחפש כשבוחרים את הצעד המקצועי הראשון, ולמה במכללת אורט בראודה בונים את הדרך מהלימודים אל התעשייה כבר מהרגע הראשון
בדיקה של מסלול ההנדסאים מגלה שהשאלה החשובה אינה רק מה ללמוד, אלא איזה אופק מוסד הלימודים יודע לבנות יחד עם הסטודנט בדרכו לעולם העבודה.
אחרי הצבא קל לחשוב שהדבר החשוב ביותר הוא להתחיל לזוז….. למצוא עבודה, להירשם לקורס, אולי להתחיל תואר ולהבין תוך כדי. אבל דווקא בנקודה הזאת מתקבלת אחת ההחלטות שיש להן השפעה ארוכת טווח על החיים המקצועיים. האם חייבים ללמוד בכלל או איזה קורס מספיק, כדאי לעצור לשנתיים או שלוש ולרכוש מקצוע טכנולוגי שאפשר לבנות עליו קריירה?
בדיקה של מסלול ההנדסאים, של נתוני התעסוקה ושל מה שמציעה כיום מכללת אורט בראודה בכרמיאל מובילה למסקנה מעניינת. היתרון של המכללה אינו נמצא במגמה אחת או בקורס אחד. הוא נמצא במעטפת שנבנתה סביב הסטודנט, מהבחירה במקצוע ועד האפשרות להשתלב בתעשייה ולהמשיך אחר כך ללימודים נוספים.
למה בכלל ללמוד אם אפשר להתחיל לעבוד כבר עכשיו?
הפיתוי מובן. בגיל 20 או 21 רוצים עצמאות, משכורת וניסיון. שנתיים או שלוש של לימודים נראות לעיתים כמו דחייה של החיים עצמם.
אבל…. שוק העבודה אינו מתגמל רק את מי שנכנס אליו ראשון. הוא מתגמל גם ידע רחב, התמחות ויכולת להתקדם.
ההבדל חשוב במיוחד כאשר משווים בין לימודי מקצוע לבין קורס קצר. קורס יכול להעניק מיומנות נקודתית. הכשרת הנדסאי מהווה בסיס מקצועי רחב יותר, ידע תיאורטי ומעשי ודיפלומה ממשלתית מוכרת.
במילים פשוטות, מי שמחפש קיצור דרך צריך לשאול את עצמו איפה הוא יהיה עוד 5 שנים ו- 10 שנים עם מה שלמד.
ההמלצה שלנו היא קודם כל כן ללמוד.
שנית, העולם היום מדבר טכנולוגיה, לימודי הנדסאי במגמות המגוונות שמכללת אורט בראודה יודעת להציע זאת בחירה נכונה גם לבנות קריירה וגם להשתלב בכיוון שהעולם צועד אליו.
ואם כבר ללמוד הנדסאי, מה הופך את אורט בראודה לבחירה מועדפת?
כאן נמצא הנתון שקשה להתעלם ממנו.
בדוח מה"ט לשנת הלימודים תשפ"ה דורגה המכללה הטכנולוגית להנדסאים אורט בראודה במקום הראשון בישראל במדד שיעור המדופלמים בקרב המכללות המתוקצבות הגדולות, הכוללות יותר מעשר מגמות.
זה אינו נתון שיווקי שולי. הוא נוגע לשאלה הבסיסית ביותר שכל מועמד צריך לשאול לפני שהוא נרשםללימודים: האם המוסד שאני בוחר יודע להביא את הסטודנטים שלו עד קו הסיום?
מאחורי אחוזי הדיפלום נמצאת גם מערכת תמיכה עוטפת והמשמעות היא שהמכללה אינה מניחה שכל מי שהתקבל ללימודים יצליח באותה דרך ובאותו קצב. היא בונה סביבו מערכת שאמורה לעזור לו להישאר במסלול.
אבל מה לומדים היום? האם הידע הזה יהיה רלוונטי בעוד שלוש שנים?
זו אחת השאלות החשובות ביותר בבחירת לימודים טכנולוגיים.
הטכנולוגיה משתנה מהר יותר מתוכניות לימודים רבות. ידע שהיה רלוונטי לפני חמש שנים אינו בהכרח מספיק היום, ובוודאי לא כאשר הסטודנט אמור להיכנס לשוק העבודה בעוד שנתיים או שלוש.
באורט בראודה ניכרת מגמה של התאמת תוכניות הלימוד להתפתחויות האלה.
במסלול הנדסאי תוכנה, למשל, נלמדים כיום אבטחת מידע ויסודות הסייבר, ולצידם נוספו קורסים מתקדמים בבינה מלאכותית ובסוכני AI. המכללה מציינת גם אפשרות לפרויקט גמר או סטאז' בתעשייה.
גם במגמות אחרות משתנה התוכן בהתאם להתפתחות המקצוע.
בתחום המכונות למשל נכנס תחום האלקטרואופטיקה בהתאם לצמיחה של תחומים טכנולוגיים שבהם נדרשים אנשי מקצוע בעלי בסיס מכני ויכולת לעבוד עם מערכות מתקדמות בעיקר בתעשיות הביטחוניות ולא רק .
והדוגמה אולי המובהקת ביותר היא פתיחת מסלול הנדסאי קירור ומיזוג אוויר.
מדוע דווקא עכשיו?
מפני שהתחום עצמו משתנה. בינואר 2025 נכנס לספר החוקים חוק המסדיר את העיסוק בעבודה במערכות קירור ומיזוג אוויר וקובע משטר רישוי לעוסקים בתחום. החוק קושר בין העיסוק לבין דרישות של לימודי הנדסאי ורישוי. כלומר, נוצר כאן חיבור ישיר בין שינוי רגולטורי, צורך מקצועי ותוכנית לימודים חדשה.
התעשייה היום דורשת ראייה רחבה יותר מידע ממוקד, מה יש למכללת אורט בראודה להציע בעניין הזה ?
זו בדיוק התפיסה שמאחורי תוכנית "מנהיגות לאומית טכנולוגית" תוכנית שפותחה במכללת אורט בראודה.
הרעיון הוא להרחיב את ההכשרה מעבר לגבולות המגמה שבה בחר הסטודנט.
לצד הידע המקצועי המרכזי, הסטודנטים נחשפים לעולמות ידע טכנולוגיים משיקים, מתוך תפיסה שבוגר שיבין מערכת רחבה יהיה מסוגל להשתלב ולהתפתח בתוך ארגון בצורה טובה יותר.
לצד זאת מקדמת המכללה תוכנית להקניית מיומנויות בכלי AI מתקדמים לכלל הסטודנטים במטרה לחזק יכולת למידה עצמאית, יוזמה ושימוש בכלים טכנולוגיים חדשים.
זו נקודה משמעותית דווקא משום שהשאלה אינה רק מה הסטודנט יודע ביום שבו הוא מקבל את הדיפלומה,
השאלה היא האם הוא יודע להמשיך ללמוד גם אחרי שהוא מקבל אותה.
בנוסף הסטודנטים במכללת אורט בראודה מקבלים סדנאות הכנה לעבודה שתומכות החל משלב קורות החיים, הכנה וסימולציות לראיונות עבודה ועד הכרת מבנה גנרי של תחברה תעשייתית מתוך הבנה שכסטודנט צעיר יודע לקראת מה הוא הולך, הדרך קלה יותר וסיכויי ההצלחה גבוהים יותר.
ואז מגיע המבחן האמיתי: מה קורה כשהלימודים פוגשים את התעשייה?
לפני זמן מה הגענו לפגישה בחברה ביטחונית גדולה. כחלק מהפגישה ערכו עבורנו סיור ברצפת הייצור.
במהלך הסיור פגשנו אדם מוכר, הוא היה בוגר שלנו.
כמה שנים קודם לכן הוא הגיע למכללה כדי להירשם ללימודי הנדסאי אלקטרוניקה אחרי שניסה להתקבל לאקדמיה והתמודד כמה פעמים עם מבחן הפסיכומטרי. כשהגיע למכללת אורט בראודה הוא לא הגיע בתחושת ניצחון, הוא הגיע כבוי, אחרי כמה ניסיונות שלא צלחו.
הוא היה סטודנט בסדר. לא סיפור של "ילד פלא" ולא מי שסומן מראש כמצטיין.
הוא סיים את הלימודים והתקבל מיד לעבודה בחברה שנמצאת כיום בחזית הטכנולוגיה הביטחונית בישראל.
שם פגשנו אותו.
הפעם הוא עמד על רצפת הייצור כמנהל. הוא היה מחויך, בטוח בעצמו, ניהל צוות של כשלושים עובדים, וחלק מהאנשים שעבדו תחתיו היו מבוגרים ממנו.
לא היה צריך הסבר ארוך.
לחיצת היד והמפגש אתו סיפרו את הסיפור.
הבחור שהגיע אלינו אחרי כמה ניסיונות שלא צלחו, הפך למנהל צוות בתעשייה הביטחונית.
וזה אולי אחד הדברים שקשה למדוד בנתונים.
לא רק אם הסטודנט קיבל דיפלומה.
אלא מה הדיפלומה אפשרה לו להיות.
אגב בשיחה אחרי הבנו שגם מבחינת שכר, נגדיר זאת כך, אין תלונות…
ומה אם הסטודנט רוצה יותר מהמקצוע הראשון שלו, להמשיך ללמוד למשל?
גם כאן הבחירה אינה חייבת להיות סופית.
אחד היתרונות של המסלול במכללת אורט בראודה הוא האפשרות להמשיך ממנו למסלולי השכלה נוספים. בוגרי הנדסאים יכולים להשתלב בתוכניות המשך לתארים אקדמיים, בכפוף לתנאי הקבלה של התוכנית והמוסד האקדמי.
המכללה פועלת גם ליצירת אפשרויות המשך לעולם ההוראה, כחלק מהתפיסה שהשכלה טכנולוגית אינה חייבת להיות נקודת הסיום אלא יכולה להיות שלב ראשון במסלול מקצועי ארוך יותר.
אלו הם יתרונות יחודיים למכללת אורט בראודה ביחס למכללות אחרות ללימודי הנדסאים וזו נקודה שראוי להכניס למשוואה כבר בגיל 20.
לא חייבים לדעת עכשיו מה תהיה התפקיד האחרון בקריירה.
צריך לבחור התחלה שלא סוגרת דלתות.
ומה עם החיים עצמם בתקופת הלימודים, נסיעות שכירות?
יש הבדל בין מוסד שבו מגיעים לשיעור וחוזרים הביתה לבין קמפוס שאפשר לחיות בו.
באורט בראודה קיימים מעונות סטודנטים בלב הקמפוס, סמוך לכיתות ולמרחבי הלמידה.
המכללה מציעה פתרונות דיור, כולל דירות לסטודנטים, חדרים לזוגות נשואים וחדרים נגישים.
המעונות ממוקמים בסביבה ירוקה והם כוללים שירותים כמו חשמל, מים, ארנונה, כביסה, תחזוקה ושמירה.
אגב גם המחיר סביר בהחלט.
המשמעות היא הרבה מעבר לשאלה איפה ישנים, אפשר לעבור לצפון, לגור בקמפוס, ללמוד ולהיות חלק מסביבה סטודנטיאלית לאורך כל תקופת הלימודים.
הקמפוס בכרמיאל מעניק למסלול הטכנולוגי גם סביבה שאינה מזכירה בהכרח את התמונה הקלאסית של מכללה עירונית צפופה. הירוק, המרחב והמעונות יוצרים סביבת לימודים שיש בה גם מקום לחיים עצמם.
אז מה באמת מקבלים באורט בראודה?
כאשר בוחנים את כל הנתונים יחד, קשה לתאר את אורט בראודה רק כמקום שבו מקבלים דיפלומת הנדסאי.
הדיפלומה היא נקודת המוצא.
אליה מצטרפים שיעור דיפלום גבוה, מערכת תמיכה לסטודנטים, מעונות בקמפוס, תוכניות לימודים שמתעדכנות בהתאם לטכנולוגיה ולרגולציה, חשיפה לעולמות AI וסייבר, חיבור רציף לתעשייה, אפשרויות לפרקטיקום, מסלולי המשך אקדמיים ואפשרות להרחיב את הידע מעבר למקצוע המרכזי.
זה גם ההבדל בין לבחור מקום שבו לומדים לבין לבחור מקום שבו מתכננים את הצעד הבא.
עבור מי שנמצא אחרי הצבא ומתלבט בין תואר ארוך, קורס קצר או כניסה מיידית לעבודה, ההחלטה אינה חייבת להיות "ללמוד או לעבוד".
אפשר לבחור מסלול שבו הלימודים עצמם נבנים מתוך הסתכלות על העבודה שתגיע אחריהם.
וזו כנראה התשובה המשמעותית ביותר לשאלה למה דווקא אורט בראודה.
לא מפני שמדובר בעוד מוסד שמציע לימודי הנדסאים, אלא משום שבמקרה הזה ההכשרה אינה עומדת בפני עצמה.
היא מחוברת למעטפת, לתעשייה, לטכנולוגיה המשתנה, להתנסות מעשית, לתמיכה בסטודנט וליכולת להמשיך הלאה.
בסופו של דבר, צעיר שמתחיל את דרכו המקצועית אינו צריך לדעת היום איפה יהיה בעוד עשר שנים.
הוא כן צריך לבחור התחלה שתשאיר אותו בתנועה.
ואם יש דבר אחד שהבדיקה הזאת מבהירה, הוא שהשאלה הנכונה אינה רק מה כדאי לי ללמוד.
השאלה היא איזה מוסד ייתן לי את הידע, הניסיון, הקשרים והאפשרויות שיאפשרו לי להפוך את הלימודים הראשונים שלי לקריירה של ממש.
באורט בראודה, לפחות על פי הנתונים והמסלולים הקיימים כיום, נראה שהתשובה לשאלה הזאת נבנתה מראש בתוך המודל עצמו.
