השוטר שהושעה מעבודתו בעקבות חשד לביצוע הטרדה מינית אך נמצא זכאי, תובע כעת את מחלקת חקירות שוטרים בגין עוגמת נפש ופגיעה כלכלית
מאת גיל דובריש
שוטר המשרת בתחנה מחוץ לעיר, תובע את מחלקת חקירות שוטרים (מח”ש) בגין רשלנות בחקירה נגדו בנושא הטרדה מינית שהובילה להשעייתו מהמשטרה, הגשת כתב אישום ופגיעה קשה במצבו המשפחתי, הכלכלי ובשמו הטוב. עכשיו הוא דורש פיצוי הולם בגין העוול שנגרם לו בשנים האחרונות.
התובע, המיוצג ע”י עורך הדין אביב בכר מכרמיאל, הגיש תביעה בבית משפט השלום בסך 1.6 מיליון שקלים, שהם פיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה לו ולמשפחתו, וכן הצטברות של חובות כבדים לגופים שונים, בהם הבנק, הוצאה לפועל וכדומה, וזאת עקב השעייתו לתקופה של למעלה משלוש שנים מעבודתו.
בשנת 2007 הוגשה תלונה נגד השוטר התובע, בגין הטרדה מינית לכאורה שביצע בשוטרת אחרת ששירתה עימו. השוטרת התלוננה נגדו במח”ש והשוטר זומן לאחר כשלושה חודשים לחקירה בנושא, שבעקבותיה הושעה לאלתר מהעבודה. מיד לאחר החקירה, התפשטה השמועה כמו אש בשדה קוצים בעיר מגוריו הקודמת של השוטר. כעבור כשנתיים הוגש כתב האישום נגדו ע”י מח”ש. במשך כל התקופה הזו, השוטר, אשתו ובני משפחתו חיו באי ודאות מוחלטת, כשהם כורעים תחת לחץ עצום. בכתב התביעה שהגיש עו”ד בכר בשם מרשו הוא מציין כי “…מדי יום נזרק התובע מביתו עקב ירידה עצומה בבטחון העצמי בבית אשר נבעה מתחושות הפגיעה ממנה סבלה אשת התובע וילדיהם המשותפים…”
עו”ד בכר מוסיף: “…לאחר מכן הוגש כנגד התובע כתב אישום בבית משפט השלום… בגין מעשה מגונה תוך ניצול יחסי מרות… וכן בעבירה של הטרדה מינית…”
“יודגש ויצויין כי ההודעה על הגשת כתב האישום נמסרה לתובע ע”י מפקדו בטלפון כאשר התובע שהה בחדר לידה עם אשתו”.
לאחר הגשת כתב האישום, בסוף שנת 2008, נמשך סיוטו של השוטר, כאשר הוא ובני המשפחה נאלצו לעזוב את דירתם ולעבור ליישוב אחר, זאת על פי טענת עורך-דינו, “…עקב הניקור (הטעויות במקור, ג.ד), אותם חבו התובעים ובני משפחתם מחברים ושכנים ואף מחבריו של ילדי התובע ואשתו, התובע הושעה מעבודתו… וכי הדבר גרם להדרדרות כלכלית עצומה של המשפחה… פועל יוצא של העדר הכנסה במשפחה, נאלצו התובעים ליטול הלוואות מבני המשפחה, כך לדוגמא הורי התובע שלמו את המשכנתא של הדירה במשך 30 חודשים, התובע הוגבל בבנק ישראל וב-BDI, התובע ואשתו הוגבלו משימוש בכרטיסי אשראי ובצ’קים. נפתחו כנגדם תיקי הוצל”פ, ובתוך כל זה נאלצו התובע ומשפחתו להתמודד עם נידויים של חברים ובני משפחה, חברים לא היו לילד… ילדם הבכור של התובעים מטופל ריגשית”.
לטענת עו”ד אביב בכר השוטר נמצא במצב נפשי ירוד במשך כל תקופת החקירה והמשפט שהתנהל כנגדו, מצב זה הלך והדרדר, עד כדי חוסר שינה בלילות וירידה דרסטית במשקל. רק בפברואר 2011, לאחר כמעט 4 שנים של חוסר ודאות, קריסה כלכלית וטיפולים נפשיים, ופגיעה אנושה בשמה של המשפחה, זוכה השוטר זיכוי מלא בבית המשפט. בהכרעת הדין פסק השופט כי החקירה של מח”ש התנהלה ברשלנות לכאורה וציין: “דומני כי הראיות שהובאו ע”י המאשימה (מח”ש, ג.ד), המבוססות בעיקרן על גרסתה של המתלוננת – אך אין בהן די להוכחת אשמתו של הנאשם מעבר לכל ספק סביר, בייחוד לאור החקירה שנוהלה ברשלנות מופלגת ואופיינה במקבץ גדול של מחדלי חקירה…” בין המחדלים שציין בית המשפט: אי-שימוש במצלמות המותקנות בתוך ניידת המשטרה ואשר תיעדו לכאורה את האירוע, אי עריכת שחזור של המקרה וגם לא עימות בין המתלוננת לשוטר.
בעקבות הזיכוי הוחזר השוטר מיד לעבודתו ביחידה שבה פעל קודם לכן, וכן קיבל פיצוי של כ-60 אלף ש”ח ממשטרת ישראל בגין שכר הבסיס שהיה אמור להיות משולם לו כל תקופת השעייתו. בהחלטה על קבלת הפיצוי, קבע בית המשפט, כי “…במקרה דנן לא ניתן לקבוע ‘שלא היה יסוד לאשמה’ אך ניתן לקבוע כי אילו נשקלו מראש על ידי מי שהחליט על הגשת כתב האישום, המחדלים שפורטו בהכרעת הדין… סביר להניח שלא היה מוגש כתב אישום משום שהתשתית הראייתית באותה העת הייתה חסרה בשל התרשלות המדינה”.
למרות הפיצוי, מדובר לדברי עו”ד אביב בכר בלעג לרש, שכן לטענתו, “החישוב בוצע לפי 75% משכר הבסיס, ומדובר בסכום של כ-1000 שקלים בלבד לחודש, ללא תוספת סיכון, שעות נוספות, צבירת ותק וכדומה, כך שמדובר בסכום שאינו מתקרב אפילו למשכורת אשר היה אמור לקבל בפועל”.
בעקבות זאת הגיש השוטר תביעה לבית המשפט באמצעות בא-כוחו עו”ד אביב בכר מכרמיאל, שבו הוא דורש כאמור פיצוי בסך 1.6 מיליון שקלים מהמדינה. בית המשפט פטר את התובע מתשלום אגרת בית משפט בסך של כ-40,000 שקלים וזאת משום שהפרקליטות הותירה בידי השופט את העניין לשיקול דעתו.
הדיון הקרוב נקבע לחודש נובמבר. יצויין כי הפרקליטות פנתה אל עו”ד אביב בכר כדי לסיים את התיק מחוץ לכתלי בית המשפט אך לדברי עו”ד בכר, “ההצעה שהועברה הייתה מגוחכת ולא ריאלית בנסיבות הקיימות”.
