המשפחה היחידה בכרמיאל שבה 3 ילדים אוטיסטים, מבקשת לעבור מהדירה הקיימת לבית קרקע עם גינה קטנה. במשרד השיכון דחו את הפניה: אין הכרח רפואי
מאת גיל דובריש
בקשתה של המשפחה היחידה בכרמיאל שבה שלושה ילדים המאובחנים כאוטיסטים, לקבל הקלות בדיור הציבורי נתקלו בסירוב – משום שאינה עומדת בקריטריונים הדרושים לכך.
המשפחה בת 8 נפשות – זוג הורים ושישה ילדים מתגוררת בדירה בשטח 90 מ״ר בת 3 חדרים וסלון בקומה חמישית בבניין מגורים. ״אנחנו מרגישים כלואים בבית. במשך תקופת הסגר היינו סגורים בתוך כלוב, בלי אפשרות לצאת החוצה, וזה קשה, קשה מאוד״ מתארת האם את המצב.
האישה התאלמנה בשנת 2008 ומזה כמה שנים שהיא מנהלת זוגיות שניה. יש לה חמישה ילדים מנישואיה הראשונים, ועוד שלושה ילדים ביחד עם בן זוגה הנוכחי. שלושת הילדים הצעירים, תאומים בני 7 וילד בן 4, אובחנו בשנים האחרונות על רצף האוטיזם, ברמות תפקוד שונות.
גם זה יכול לעניין אתכם:
-
גנב הסימילאקים
-
מי השחית האנדרטה לזכר נרצחי פיגוע קו 361?
-
חולה קורונה חדש בכרמיאל
-
חברה כרמיאלית לאלמן: ההזמנה עלינו
-
רוב התלמידים חזרו ללימודים
-
הרחוב השקט הפך לציר תנועה למשאיות
מזה כחמש שנים מתגוררת המשפחה בדירת עמיגור בת 90 מ״ר. למעשה המשפחה כוללת 10 נפשות, אך שני הבנים הגדולים ביקשו שיכירו בהם כחיילים בודדים על מנת לקבל סיוע מהצבא והם חיים כיום בדירה שכורה מחוץ לעיר.
האם מספרת כיצד מחולקים החדרים בין בני המשפחה: ״אנחנו ההורים ישנים בחדר אחד, הקטן יותר. החדר הגדול ביותר מחולק לשניים – בחצי אחד מתגוררת הבת שלנו ובחצי השני שלישיה. בחדר השלישי מתגוררים שני בנים. זה צפוף מאוד״.
לדברי האם, כולם מתרכזים בשעות היום בסלון הדירה. ״הילדים הקטנים שמאובחנים על הרצף לא יכולים לצאת לבדם מהבית וגם כשאנחנו יוצאים איתם, יש צורך בהשגחה בשבע עיניים. התקופה שעברנו בהסגר הייתה קשה מאוד, במשך חודש וחצי הילדים היו סגורים בבית, זה היה מורט שיערות. אנחנו משתדלים להיות בשקט אבל קשה מאוד להתנהל עם הילדים הצעירים שלנו, השכנים התקשרו כמה פעמים למשטרה והתלוננו בגללנו על מפגעי רעש. אין ממש הבנה מצידם לגבי המצב שלנו. אנחנו זקוקים לבית עם גינה מוגנת, אפילו קטנה, שבה יוכלו הילדים לצאת ולפרוק את האנרגיות״.
בחודש ינואר, קצת לפני הקורונה, פנתה המשפחה למשרד השיכון ולעמיגור בבקשה למצוא פתרון דיור חלופי בקומת קרקע עם מרחב חיצוני עבור הילדים. לפניה צורפה חוות דעת רפואית לפיה הדירה הקיימת קטנה מלהכיל את בני המשפחה וכי הילדים המאובחנים זקוקים למרחב לנשימה בשל בעיותיהם. בחודש מרץ התקבלה תשובה ממשרד השיכון לפיה המשפחה זכאית לדירה גדולה יותר של 100 מ״ר לפחות בקומה 3 ומעלה, לכשתתפנה דירה שכזו. ״לצערי הרב, במשרד השיכון לא התייחסו כלל לבעיות הצפיפות שלנו. הציעו להעביר אותנו לדירה הגדולה ב-10 מ״ר בלבד, זו בדיחה עצובה, אין שום הבדל כמעט בין 90 ל-100 מטרים. ובמיוחד לא התייחסו לנושא המרחב החיצוני״.
לאם חשוב להוסיף כי היא אומנם לא יכולה לצאת לעבוד בשל הצורך לטפל בילדים מסביב לשעון וגם בן זוגה מקבל כיום דמי אבטלה בגלל משבר הקורונה, אך המשפחה לא רעאבה ללחם. ״תודה לאל, איננו זקוקים לסיוע במזון או בכול עניין אחר, אנחנו זקוקים לפתרון דיור הולם – וזו הבעיה שאותה מסרבים לפתור, לצערי הרב״.
תגובת העירייה: ״עקב צנעת הפרט, איננו יכולים למסור פרטים בנוגע לנושאים בהם אנחנו מטפלים מול הרשויות הרלוונטיות״.
בתגובה מסר משרד הבינוי והשיכון כי הוא ״…אישר לאחרונה למשפחה דירה בת 4 ארבע חדרים בקומה 2, מקומם בתור 1. לכשתתפנה דירה מתאימה, זו תוצע להם.באשר לבקשתם לדירת קרקע, לצורך אישור בקשתם יש להמציא אישורים רפואיים מתאימים. לכשיוגשו המסמכים, בקשתם תישקל מחדש. חשוב להדגיש כי הזכאות לדירה בקומת קרקע, ניתנת לנכים רתוקים לכיסא גלגלים ובכפוף לאישור ועדה רפואית כי יש הכרח רפואי לקומת קרקע בשל מגבלת בניידות״.