Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1523984145:14
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 14
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 20822
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [essb_cached_image] => Array
        (
            [0] => https://zhk.wpengine.com/wp-content/uploads/2018/04/f1993035-7fa8-479b-8137-227a9adc35c5.jpg
        )

    [_yoast_wpseo_opengraph-title] => Array
        (
            [0] => הזמן לא מרפא את הפצעים
        )

    [_yoast_wpseo_opengraph-description] => Array
        (
            [0] => אתר זהר הצפון | לפני 4 וחצי שנים, נהרג זאהי גאנם מהכפר סג׳ור בתאונת דרכים כשיצא מבסיס חיל האוויר בפלמ״חים בו שירת. אביו ודיע, הבעלים של מוסך בית הרכב בכרמיאל מספר על בנו ועל משפחתו שקשרה את גורלה בגורל מדינת ישראל
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw_text_input] => Array
        (
            [0] => הזמן
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => הזמן
        )

    [_yoast_wpseo_title] => Array
        (
            [0] => הזמן לא מרפא את הפצעים | יום הזיכרון לחללי צה״ל | חדשות כרמיאל |
        )

    [_yoast_wpseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => לפני 4 וחצי שנים, נהרג זאהי גאנם מהכפר סג׳ור בתאונת דרכים כשיצא מבסיס חיל האוויר בפלמ״חים בו שירת. אביו ודיע, הבעלים של מוסך בית הרכב בכרמיאל מספר על בנו ועל משפחתו שקשרה את גורלה בגורל מדינת ישראל
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 74
        )

    [_yoast_wpseo_content_score] => Array
        (
            [0] => 30
        )

    [_yoast_wpseo_primary_category] => Array
        (
            [0] => 240
        )

    [_wp_old_slug] => Array
        (
            [0] => 20820
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 749
        )

    [essb_pc_facebook] => Array
        (
            [0] => 1
        )

    [essb_pc_whatsapp] => Array
        (
            [0] => 1
        )

    [rank_math_primary_category] => Array
        (
            [0] => 240
        )

    [rank_math_title] => Array
        (
            [0] => הזמן לא מרפא את הפצעים | יום הזיכרון לחללי צה״ל | חדשות כרמיאל |
        )

    [rank_math_description] => Array
        (
            [0] => לפני 4 וחצי שנים, נהרג זאהי גאנם מהכפר סג׳ור בתאונת דרכים כשיצא מבסיס חיל האוויר בפלמ״חים בו שירת. אביו ודיע, הבעלים של מוסך בית הרכב בכרמיאל מספר על בנו ועל משפחתו שקשרה את גורלה בגורל מדינת ישראל
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => הזמן
        )

    [rank_math_facebook_title] => Array
        (
            [0] => הזמן לא מרפא את הפצעים
        )

    [rank_math_facebook_description] => Array
        (
            [0] => אתר זהר הצפון | לפני 4 וחצי שנים, נהרג זאהי גאנם מהכפר סג׳ור בתאונת דרכים כשיצא מבסיס חיל האוויר בפלמ״חים בו שירת. אביו ודיע, הבעלים של מוסך בית הרכב בכרמיאל מספר על בנו ועל משפחתו שקשרה את גורלה בגורל מדינת ישראל
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)
זאהי גאנם יום הזיכרון 2018

הזמן לא מרפא את הפצעים

שתפו

לפני 4 וחצי שנים, נהרג זאהי גאנם מהכפר סג׳ור בתאונת דרכים כשיצא מבסיס חיל האוויר בפלמ״חים בו שירת. אביו ודיע, הבעלים של מוסך בית הרכב בכרמיאל מספר על בנו ועל משפחתו שקשרה את גורלה בגורל מדינת ישראל

מאת גיל דובריש

עבור ודיע גאנם, תושב הכפר סג׳ור והבעלים של מוסך בית הרכב בכרמיאל, ישנם שני ימי זיכרון בשנה. האחד – יום הזיכרון הלאומי לחללי צה״ל והשני – ה-10 באוקטובר, היום שבו נהרג בנו זאהי בתאונת דרכים, ממש ביציאה מבסיס חיל האוויר פלמ״חים שבו שירת.

משפחתו של ודיע, היא משפחה של אנשי כוחות הביטחון, שקשרה את את גורלה בגורל מדינת ישראל, מיום היווסדה. היא גם שילמה מחיר יקר על כך: אביו של ודיע נפגע במלחמת ששת הימים והוכר כנכה צה״ל, בן משפחה נוסף נהרג באסון צור במלחמת לבנון הראשונה, בשנת 1982. כל בניו של ודיע שירתו בצבא: הבן הגדול היה בחיל שריון, הבן השני שירת בתותחנים, הבן הרביעי היה בשירות קבע והשתחרר לא מזמן ובן הזקונים התגייס לאחרונה והצטרף לשח״ם. היה אך טבעי שזאהי, הבן השלישי, יתגייס לשירות משמעותי בצבא. כהנדסאי שלמד במכללת אורט בראודה ובזכות פקחותו הרבה הוא גוייס לטייסת 166 בפלמ״חים. הוא היה פורץ דרך, החייל הראשון מבני העדה הדרוזית ששירת בטייסת הזו. בשנת 2012, אחרי שסיים שלוש שנים בשירות הסדיר, החליט להמשיך וחתם קבע לחמש שנים. ודיע מספר: ״הבן שלי כל-כך התגאה בכך שהוא משרת בחיל האוויר, תמיד סיפר לנו על כך בעיניים מבריקות. הוא ידע מה הוא רוצה לעשות – להמשיך ולהתקדם בטייסת״.

בשנת 2012 נבחר גאנם לחייל מצטיין בטייסת וחבריו אף הפתיעו אותו כשהזמינו צוות טלוויזיה למקום שכלל את השדרית והזמרת אורנה דץ. במהלך התוכנית, שאלה אורנה דץ את זאהי מה הוא רוצה להיות כשיגדל, וזאהי ענה: ״הרמטכ״ל הדרוזי הראשון״. בהמשך שאלה אותו עד מתי הוא רוצה להישאר בבסיס, וזאהי ענה לה בטבעיות: ״רוצה להישאר כאן עד אינסוף״. ודיע אומר במרירות, כי המשאלה הזו של בנו התגשמה במלואה – משום שהוא נהרג ממש בעת שיצא מהבסיס.

משפחת גאנם ביום הזיכרון
משפחת גאנם ביום הזיכרון

ב-10 באוקטובר 2013, התקשר זאהי לאימו לקראת חג עיד אל אדחה ושאל אותה האם המשפחה מתכוונת לציין את החג, זאת מפני ששבועיים לפני כן אירע מקרה מוות במשפחה. אמו השיבה בחיוב והזמינה אותו להגיע. זאהי קיבל שחרור מיוחד ממפקדו, עלה על הקטנוע החדש שקנה רק חודשיים קודם לכן ויצא מהבסיס בדרכו צפונה. 2 דקות בלבד אחרי שיצא מהבסיס, התנגש בו רכב פרטי. הנהג טען שהחליק על הכביש הרטוב מהגשם… המכה הייתה אנושה, זאהי הועף מהקטנוע ונחת עם ראשו על הכביש. רופא שהיה במקרה במקום והבחין בתאונה, רץ לעברו, אך זה היה מאוחר מדי. זאהי נהרג במקום.

ודיע מספר: ״הייתי במוסך, עסוק בעבודה, ואז המפקד של בני התקשר וסיפר לי שזאהי היה מעורב בתאונה ופינו אותו לבית החולים אסף הרופא. הוא סדר את הטלפון בלי להוסיף פרטים. הייתי בטוח שזו תאונה קלה, אולי שבר ביד או ברגל. התקשרתי לזאהי אך לא היה מענה. אספתי את בני זוהר ויצאנו לבית החולים. בדרך התקשרו חברים של זאהי ושאלו לשלומו, לא ידעתי מה לענות להם. יצרתי קשר עם בית החולים אסף הרופא, אבל שם סירבו למסור פרטים בטלפון. ביקשתי לדעת רק דבר אחד, האם הבן שלי נמצא בניתוח, כן או לא. ברגע שאמרו לי לא, הייתה לי תחושה שהוא נפטר. הרי אם לא היה בניתוח מדוע שלא יענה לטלפון?״

כשהגיעו ודיע ובנו זוהר לבית החולים, המתינו בכניסה קצין העיר ומפקדיו של זאהי. הם חיבקו אותו והובילו אותו לחדר קטן נפרד, שם בישרה לו אחת הרופאות את הנורא מכל – זאהי לא בחיים. ״עד אותו רגע היה בלבי שביב תקווה, שאולי הוא חי, אולי הפציעות לא קשות… ברגע שנודע לי על מותו של בני, קרסתי״, מספר ודיע. הוא איבד את ההכרה ונפל על הרצפה.

מפקדיו של בנו הרימו אותו וניסו להרגיעו. ״ביקשתי לראות את בני, הוא נראה רגוע ושקט. לא הייתה עליו טיפת דם, הרופאים אמרו שהוא נהרג במקום, שהוא לא סבל, כנראה שבר את המפרקת או שטף דם פנימי״.

ודיע נאנח ומספר כי ״הזמן לא מרפא את הפצעים. מאז מותו של זאהי לא יצאנו אני ואשתי לחופש או לטיול. לא מסוגל. אנחנו לא מצליחים להתאושש. הקמתי פינת הנצחה לבני בבית הספר בו למד, אורט סג׳ור, יש פינת זיכרון גם בבית. פתחתי חברה לסחר ברכבים וקראתי לה על-שמו… אי אפשר להסביר את הכאב הזה שלא עובר, אף אחד לא יכול להבין אב ואם ששוכלים את ילדם… בכל יום זיכרון אני סוגר את המוסך ואת שאר העסקים שלי בכרמיאל, אינני מסוגל לעבוד באותו יום. תמיד מגיעים לכפר נציגים של חיל האוויר, מתארחים בביתנו, מבקרים בפינת ההנצחה בבית הספר. בכל ערב יום זיכרון אנחנו משתתפים בטקס בבסיס פלמ״חים, אני ואשתי עושים את כל הדרך לשם, עוצרים לרגע במקום שבו אירעה התאונה… ואז ממשיכים לטקס״.

כתבות נוספות בנושא חברה וקהילה תוכלו לקרוא בקישור הזה.

כתבה מעניינת:

תרומה לבסיסי צה"ל, מפעילויות משטרת כרמיאל בקהילה. צילום דוברות משטרת ישראל

כבוד: משטרת כרמיאל שנייה בארץ בפעילות קהילתית

שתפומאת גיל דובריש כבוד! תחנת משטרת כרמיאל זכתה במקום השני לשנת 2024 במעורבות קהילתית, מבין …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *