אנשים שמתמודדים עם חרדה עמוקה, הצפה רגשית או דחפים לפגיעה עצמית אינם "מגיבים באופן מוגזם" כפי שהסביבה שלהם נוטה לחשוב, מכיוון שבמקרים רבים המוח שלהם נמצא במצב הישרדות מתמשך.
טיפול DBT, טיפול דיאלקטי התנהגותי בגישת ezone-house, רשת בתים מאזנים שמספקים מרחבים מאפשרים ומעצימים, שעוצבו ותוכננו בקפידה להוות חלופה לאשפוז פסיכיאטרי בקהילה ובתנאים הכי אקסקלוסיביים, משנה את האופן שבו אזורים שונים במוח מתקשרים זה עם זה.
איך טיפול DBT מלמד את המוח להפסיק להגיב כאילו כל רגש הוא מצב חירום?
מחקרים נוירולוגיים מהעשור האחרון מצביעים על כך שתרגול עקבי של מיומנויות DBT מאפשר:
- להפחית פעילות יתר באמיגדלה
- לחזק את השליטה של הקליפה הקדם מצחית על תגובות אימפולסיביות
- וליצור דפוסי תגובה עצביים יציבים במצבי לחץ קיצוניים.
כך שהמוח לומד לא להיכנס מיד למצב חירום, ותרגול עקבי של מיומנויות טיפול דיאלקטי התנהגוותי, יוצר עם הזמן שינויים משמעותיים באופן שבו המוח מגיב לעומס רגשי, חרדה ודחפים אימפולסיביים.
הטיפול מאמן מחדש את המוח להתמודד עם חרדה, סטרס ודחפים רגשיים
טבלה זו ממחישה את האופן שבו תרגול עקבי של מיומנויות במהלך טיפולי DBT משפיע במקביל על המערכת הרגשית, המבנה הנוירולוגי והתגובה ההתנהגותית למצבי קיצון נפשיים:
| איך זה משפיע על ההתמודדות היומיומית?
|
מה מתרחש במוח? | תחום השינוי |
| האדם לומד לעצור לפני תגובה אוטומטית ולזהות רגשות בצורה מודעת יותר גם בזמן הצפה רגשית | הגישה הטיפולית שמנחה את הצוות המקצועי בבית המאזן מלמדת לבנות מחדש יכולות של ויסות רגשי, סבילות למצוקה ותגובה מודעת למצבי קיצון
|
ויסות רגשי |
| מצבי חרדה או טריגרים רגשיים נחווים כפחות מאיימים, והגוף פחות נכנס למצב חירום מידי
|
מתרחשת ירידה בפעילות היתר של האמיגדלה, האזור במוח שאחראי על זיהוי סכנה ותגובות הישרדות | הפחתת פעילות האמיגדלה |
| מופחתת הנטייה לפעול מתוך פאניקה, אימפולסיביות או דחף לפגיעה עצמית | תרגול קשיבות (Mindfulness) וויסות רגשי מסייע למוח להגיב בצורה פחות קיצונית למצבי לחץ
|
הפחתת תגובת "הילחם או ברח" |
| האדם מצליח לזהות מה הוא מרגיש ולבחור תגובה שקולה | מתחזקת הפעילות באזור שאחראי על קבלת החלטות, שליטה בדחפים וחשיבה רציונלית
|
חיזוק הקליפה הקדם מצחית |
| רגשות עוצמתיים פחות "משתלטים על החשיבה ועל ההתנהגות בזמן אמת
|
הקשר בין הקליפה הקדם מצחית למערכת הלימבית נעשה יציב ויעיל | שיפור התקשורת בין אזורי המוח |
| נוצרת יכולת התאוששות משופרת ממשברים וממצבי עומס נפשי גבוהים
|
המוח לומד לעבד רגשות באופן הדרגתי, מבוקר ופחות קיצוני | יצירת נתיבי תגובה עצביים חדשים |
| מתפתחת מודעות עצמית גבוהה ויכולת להתמודד עם סטרס בלי להישאב מיד לתגובה רגשית קיצונית
|
תרגולי קשיבות מאמנים את המוח לזהות מחשבות, תחושות ודחפים מבלי להגיב אליהם אוטומטית | אימון קשיבות (Mindfulness) |
| מערכת העצבים מפתחת תגובות יציבות וגמישות גם במצבי לחץ קיצוניים ומתמשכים
|
החזרתיות בתרגול מחזקת אזורים מוחיים הקשורים למודעות עצמית וויסות רגשי | חיזוק גמישות עצבית |
כשהמוח מפסיק להילחם בעצמו
ההיבט הכי עמוק של טיפול DBT הוא שינוי היחסים בין האדם לבין החוויה הרגשית שלו, כדי ליצור שינוי נוירולוגי משמעותי.
ככל שהמוח מתרגל פחות תגובות הישרדות אוטומטיות, כך פוחתת ההצפה של המערכת הלימבית. במקביל, אזורי ויסות וקבלת החלטות מתחילים לפעול בצורה יציבה יותר גם בזמן עומס רגשי.
הדרך מאובדן שליטה לאיזון נפשי אמיתי
באמצעות אימון עצבי עקבי, ובניגוד למה שנהוג היה לחשוב בעבר, המוח יודע להשתנות הרבה יותר מכפי שנדמה.
אז אם אתם או הקרובים לכם חווים משבר נפשי חמור ומעוניינים לקבל פתרון מקצועי ומדויק, האיזון נמצא כאן, ברשת הבתים המאזנים ezone-house. כל בית מאזן מספק מרחב של שקט ושלווה שמאפשר חזרה הדרגתית לחיים מאוזנים ומאושרים.
שאלות ותשובות
האם DBT משנה משנה את מבנה המוח או רק את ההתנהגות?
מחקרים נוירולוגיים מראים שטיפול DBT עשוי להשפיע על המבנה ועל התפקוד המוחי, כשנצפו שינויים בקישוריות עצבית, ירידה בפעילות יתר באמיגדלה וחיזוק אזורי ויסות רגשי במוח.
תוך כמה זמן מתחילים לראות שינוי?
יש מטופלים שמרגישים שיפור מסוים כבר לאחר מספר שבועות, אבל ברוב המקרים, שינויים עצביים משמעותיים מופיעים לאחר חודשים של תרגול עקבי. המוח זקוק לחזרתיות כדי ליצור מסלולים עצביים חדשים.
האם מיינדפולנס משפיע על חרדה קיצונית?
כן. מחקרי הדמיה מוחית מצאו שתרגול קשיבות עקבי מפחית תגובתיות רגשית ומשפר את היכולת של המוח לעבד סטרס מבלי להיכנס למצב הישרדות קיצוני.
למה DBT נחשב לטיפול יעיל במיוחד במצבי פגיעה עצמית?
משום שהוא מתמקד בטיפול במנגנון הנוירולוגי שמפעיל את ההתנהגות, כולל ויסות רגשי, סבילות למצוקה, תגובות אימפולסיביות ודפוסי הישרדות שנבנו במשך שנים.