יצא לה שם רע לעשייה של הרגע האחרון. “דחיינות” “עצלנות”, אבל אני רואה את הדחייה כדיל מאוד משתלם, כמשהו שהספיק להבשיל והופך את העשייה להרבה יותר משמעותית.
שנים נלחמתי בה, ב”דחיינות” שלי, חשבתי שהיא איזשהו פגם, בדרך החשיבה שלי, בדרך בה אני פועלת ומתנהלת. ורק לאחרונה קלטתי ש”דחיינות”, זו המילה שהכי פחות מייצגת את הרצון להשהות.. זה הזמן שאני זקוקה לו כדי להבשיל לתוך תהליך ההצלחה. זו לא דחייה של עצלנית. זו דחיה של משקיענית.
היום אני כבר אפילו לא נלחצת,כשאני מגיעה לדקה ה-90 עוד בלי המוצר המוגמר, כי אני יודעת שאיכשהו הכל יסתדר כשהרגע יבשיל, וגם אם לוקח לו זמן, הוא בסופו של דבר יגיע. ברגע שקיבלתי את מי שאני, הכל השתנה לטובה.
השבוע ניתנה לי ההזדמנות לחוות את עוצמתה של הקבלה. בקבוצה של משחקי מוח, עבדנו על היכולת שלנו להגשים חלומות. רשמנו את החלומות שלנו, בתחומים שונים בחיינו. העלינו על הכתב את הערכים שלנו וחקרנו למה, למה זה חשוב לנו, וכשהגיעה תשובה שאלנו את עצמנו ולמה בעצם זה חשוב לנו? ולמה? ולמה? ולמה? ולמה? זה היה תרגיל לא פשוט להביא למודעות שלנו את הסיבה של הסיבה של הסיבה של הסיבה של כל הסיבות. שיתפתי את הקבוצה בחלום שלי: לרוץ יחד עם רן בתחרויות ריצה. כל פעם שאני חושבת על זה, עולה חיוך על פניי. זה נשמע אפילו לאוזן שלי קצת “הזוי”, אני? בתחרות? של ריצה? אבל זה מה שיד שמאל שלי כתבה, זה מה שהתת מודע שלי הביע, וכששאלתי למה, התשובה שעלתה היא כי אני רוצה לסמוך על הגוף שלי, שהשבוע כל-כך כאב לי, וכששאלתי למה? הופיע לה העצמאות, מאוד חשוב לי להיות עצמאית, עם גוף שיכול לתפקד כך שאוכל לעשות את כל מה שאני רוצה. מהר מאוד התברר שעצמאות היא מילת המפתח של חלק גדול מאיתנו. ואז אחת הנשים סיפרה, שהיא עושה כל מה שהיא יכולה, כדי לאפשר לגוף שלה לנוע בחופשיות, אבל היא מקבלת אותו, כך איך שהוא, וגם אם יגיע יום שבו היא, תאלץ להזדקק לעזרה , היא תקבל אותה באהבה רבה.
וואו איזו קבלה! איזו עוצמה! ברגע שהיא קיבלה את עצמה היא נתנה למילה עצמאות משמעות חדשה, את העוצמה להיות עצמי, כך איך שאני.
מאיה קצמן
דוא”ל [email protected]