מערכת פורטל זהר.נט
חרם חברתי אצל ילדים עלול להתרחש באופן אישי או ברשתות החברתיות, ולכלול רכילות מרושעת, הפצת שמועות, השפלה פומבית, ובניית ברית להדרה חברתית. שלא בדומה לבריונות פיזית או תוקפנות מילולית, חרם חברתי עשוי להיות קשה לזיהוי בהתחלה, והנזק עלול להיגרם גם מחוץ לבית הספר, לרוב מבלי שהמורים, מנהלי בית הספר וההורים מודעים לחרם שהילד עובר.
אבל יש חדשות טובות: הורים יכולים לסייע לילדיהם להתמודד עם חרם חברתי כשהם מלמדים אותם כישורי התמודדות והעצמה לאיתור חברויות בריאות.
אמנם האינסטינקט הטבעי שלכם עשוי להיות לערב את הנהלת בית הספר או משרד החינוך, לתקשר עם ההורים של ילדים שמארגנים את החרם, ולמצוא פתרונות מהירים, אבל מה שילדים הכי צריכים זה תמיכה, אמפתיה ומרחב להתמודדות עם הבעיה. מומלץ להורים לנסות כמה מהאסטרטגיות הבאות שמתאימות למצבי חרם חברתי אצל ילדים.
זיהוי הסימנים
בהתחשב בעובדה שילדים חווים תחושות בושה ומבוכה כשהם קורבנות לחרם חברתי, לא תמיד הם מתקשרים מיד את הבעיה. רבים מהם ממתינים עד שהם אינם מסוגלים עוד להתמודד עם המצב, לפני שהם מבקשים עזרה. לשם כך, חשוב שהורים ידעו לזהות את הסימנים המעידים על מצב של חרם חברתי אצל ילדים:
- התנהגויות חרדות או עצבניות.
- תלונות תכפות על מצבים גופניים, כגון כאבי ראש או בטן, במיוחד בבקרים או לפני אירועים חברתיים.
- לשאול את הילד עם מי הוא משחק בהפסקות.
- הילד נראה מסוגר או מדוכא.
- לשאול את הילד מיהם חבריו ולשים לב אם הוא משתמש במילה "שנאה".
- הילד מדבר על מוות או מפגין התנהגויות של פגיעה עצמית.
- הפרעות שינה: קשיים בהירדמות, סיוטים תכופים או שינה מוגזמת.
- שינוי בהרגלי האכילה.
שיחות עם הילד
אחת הסיבות שגורמות לילדים להסס לדווח על החרם שהם חווים היא שקשה להם לדון במצב. הם אינם מעוניינים שההורים שלהם יחשבו שהם אינם מסוגלים ליצור ולקיים קשרים חברתיים. תקשורת פתוחה וכנה עם ילדים הכרחית בתקופת הילדות האמצעית ובגיל העשרה.
במצבי חרם חברתי אצל ילדים, הם צריכים לדעת שההורים יקשיבו להם ללא שיפוט ויספקו אהבה ותמיכה ללא תנאים. על מנת לקיים שיחות עמוקות נטולות הסחות דעת, מומלץ להורים לתקשר עם הילד בתדירות גבוהה, ולמצוא זמנים קבועים לשיחה שקטה מלווה בפינוק נעים.
פתרון הבעיה ביחד
הורים צריכים להימנע מהנחישות "לתקן" מצבי חרם חברתי אצל ילדים. כשילדים סוף סוף מוצאים את הכוח להתקדם ולשתף את רגשותיהם וחוויותיהם, ההורים מתקשרים עם ההורים של הילדים שמארגנים את החרם, מתקשרים עם הנהלת בית הספר, פונים למשרד החינוך, ואפילו מפרסמים פוסטים ברשתות החברתיות, על מנת לגייס תמיכה. במצבים אלו, ילדים נוטים לסגת שוב פנימה בתגובה.
התגובה הנכונה למצבי חרם חברתי אצל ילדים היא פניה לאיש מקצוע מומחה בתחום, שידריך את ההורים והילדים לגבי ההתמודדות הנכונה והיעילה שתוביל לפתרון המצב.