בית / Fun / פרשת השבוע - הרב יעקב ידיד / פרשת וירא: הכנסת אורחים – מה בין אברהם לסדום?

פרשת וירא: הכנסת אורחים – מה בין אברהם לסדום?

א. להכניס זרים הביתה?

בבתים רבי קומות בדרך כלל קבוע אינטרקום, מי שרוצה להיכנס לבנין צריך לצלצל בפעמון, לענות מי הוא, ואם אינו מוכר לומר מה הוא מחפש אצלך, ואז אתה מחליט אם להכניסו הביתה או לא. בבתים פרטיים הכניסה מסובכת עוד יותר, יש חצר ויש כלב, ויש טלויזיה במעגל סגור, רק מי שנחליט שיכנס הוא יזכה לבוא לביתנו. כך זה היום בחלק גדול מהבתים, זו כנראה התוצאה של החשש מאנשים לא כשרים, והפחד מפני הזר והלא מוכר. לא כך נראה אהלו של אברהם אבינו, הפתוח לכל צדדיו, והמזמין גם פשוטי עם, ועמם גם נדכאים וחלכאים לתוך אהלו הפרטי של אברהם אבינו. התורה לא מספרת לנו כמעט על מידותיו המיוחדות של אבינו הראשון, אברהם. שלא כמו בפרשת נח לא כתוב עליו שום תואר מקדים, לא צדיק ולא תמים, מיעטה התורה בפרוט תאריו, אך תיארה בפרוט רב בתחילת פרשתנו את מידת הכנסת האורחים שלו. דוקא מידה זו נבחרה כדי לשרטט בפנינו את אישיותו המיוחדת. במבט נוסף נראה כי מידת הכנסת האורחים נזכרת פעם שניה בפרשתנו בפרשת סדום. לוט אמנם מכניס את המלאכים לביתו אך אנשי סדום תובעים את הוצאתם מן הבית. קלקולה הגדול של סדום, אומרים חז"ל במדרש, היה באופן מרכזי סביב ההתנגדות וההתעמרות באורחים, שהיו ברובם עניים שביקשו לנוח. מהי משמעותה של מצות הכנסת אורים, מדוע היא חשובה כל כך, מה באה התורה להדגיש בפנינו בהבלטת עניין זה בדוקא?

 

ב. אברהם מכבד בעצמו את אורחיו

לא היו חסרים עבדים ומשרתים בבית אברהם, הפסוק מעיד על כך במפורש: "ויהי לו צאן ובקר וחמורים ועבדים ושפחות" (בראשית י"ב ט"ז). יש מי שיעמוד בפתח האוהל ויקבל אותם, ויש מי שיכין להם סעודה, יש מי שידאג למים, ואברהם יכול לבטח לנוח בחדרו. אבל לא כך הוא נוהג:

1. הוא עצמו יושב פתח האוהללראות אם יש עובר ושב ויכניסם (רש"י לפס' א')

2. הוא עצמו רץ לקראתם ודואג להכניסם פנימהלמרות שהם נראים לפניו כאנשים פשוטים.

3. אברהם דואג למקום נח תחת העץ, הוא לוקח בעצמו את הלחם עבורם.

4. "וימהר אברהם האוהלה אל שרה ויאמר מהרי שלוש סאיםועשי עוגות" במהירות ובזריזות

שלא יתעכבו חלילה האורחים .

5. כולם שותפים בהכנות: אברהם מכניס ומכבד, שרה אופה עוגות, ישמעאל הבן מכין את הבשר

הבית כמרקחה לקראת אורחים סתמיים ופשוטים.

6. "והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו" – לא נעזר בעבדיו, הוא עצמו מגיש את האוכל לאורחיו.

ביתו הפתוח של אברהם, הוא ביטוי למידת החסד הגדולה הפרושה על האוהל המיוחד הזה. אולם כל זה דורש התבוננות רבה, מדוע רואה אברהם חשיבות גדולה דוקא במצוה זו? מהי משמעותה המיוחדת של הכנסת אורחים?

 

ג. בסדום שונאים אורחים

חז"ל מתארים בפרוט את החוקים הסדומיים, בעלי האופי האכזרי, אם נעיין בהם נמצא את חלקם הגדול עוסק באורחים הבאים לסדום: "היתה להם מיטה שהיו משכיבין בה אורחים. אדם ארוךקצרוהו, קצרמתחוהוכך התנו ביניהם אנשי סדום, מי שיזמין אדם לבית המשתה יפשטו טליתוריבה אחת הוציאה פת לעני בכדה, עברו שלושה ימים ולא מת (שאותה ריבה האכילה אותו) ונתגלה הדבר, טשו את הריבה בדבש והעמידוה על גג החומה ובאו דבורים ואכלוהמעשה בשתי נערות שירדו למלאת מים מן המעיין, אמרה אחת לחברתה למה פניך חולניות? אמרה לה: כלו מזונותינו וכבר אנו נוטים למות. מה עשתה? מלאה את הכד קמח והחליפו, נטלה זו מה שביד זו וזו מה שביד זו (וכך חיתה אותה משפחה). כיון שהרגישו אנשי סדום בדבר נטלוה ושרפוה…" (סנהדרין ק"חק"ט, ובתרגום ספר האגדה) עוד רבו סיפורי האימה על התנהגותם האכזרית של אנשי סדום בעניים האורחים ובמארחיהם, וחז"ל מגלים לנו בכך מדוע עונשם היה אכזרי כל כך, מידה כנגד מידה להתנהגותם. מדוע נטפלו אנשי סדום דוקא לאורחים? מדוע חוקי הרשע של סדום התמקדו בהם ובדואגים להם?

 

ד. להכניס אורחיםולצאת מעצמנו

ישנן מצות הדורשות מהאדם פעולה מסוימת כהנחת תפילין וציצית, ישנן מצוות הקשורות בעשיה למען השני כנתינת צדקה הפרשת תרומות ומעשרות ועוד. ייחודה של מצות הכנסת אורחים היא בכך שהאורח המתארח בביתך, בפרטיותך, במקום הנוח לך. אני לא מבצע פעולה עבורו ומסתלק לי לעצמי, כאן אני מכניס את האורח לתוך ביתי, הוא נחשב כעת חלק ממני ממשפחתי. זהו הקושי הגדול בהכנסת האורחים וזוהי גם מהותה של המצוה. בביתו של אברהם לכל אחד יש מקום, בני הבית כולם שותפים לארוח, כולם יוצאים מגדרם כדי לתת לאורחים תחושה של שותפות. האוהל פתוח בטבעיות, אין חוסר נעימות בכניסה אליו, וקבלת הפנים החמה של אברהם מסירה כל תחושת זרות בבית. בסדום רוצה כל אחד לחיות לעצמו, להנות מנכסיו לבדו, האורח מפריע לפרטיותו של בעל הבית, חוקי זכויות האדם לפרטיות התנגדו לאורח כלשהו, אין להכניס זרים לסדום. באופן עמוק יותר נאמר אולי כך: אורח שלא ידענו מראש על בואו, מישהו שהפתיע אותנו, שנתקע כרגע בלא מקום אכילה או שינה, מישהו שזקוק לנו כרגע, הוא לא חלק מהחיים המסודרים שאנחנו קבענו ואנחנו החלטנו, הוא בא בהפתעה, לא מאיתנו כי אם מסדר ההשגחה האלוקית. "גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה" (שבת קכ"ז ע"ב),הכנסת אורחים כזו הנובעת מההבנה שהנקרה בדרכי בדרך מקרה הוא מה שמזמן לנו ריבונו של עולם, היא הבנה מרוממת הרואה באורח קבלת פני שכינה, ואם איש מסוים הגיע אל דלתי ולביתי, ואני לא ידעתי שהוא יגיע, הרי שיש במפגש הזה צד של השגחה אלוקית כלפי, ואם ככה אני מרגיש ממילא כך אנהג גם כלפי אורח

 

ה. אז איך נקיים הכנסת אורחים היום?

בתחילת המאמר הזכרנו שכיום ישנו קושי להכניס אנשים זרים הביתה, ויש אכן צורך בזהירות בענין זה. ראיתי לא מזמן מכתב של האדמו"ר מבעלז שכתב שבדורנו שקצת מסוכן להכניס הביתה אנשים זרים אפשר לקיים מצות הכנסת אורחים על ידי לקיחת טרמפיסטים ברכב. גם להעלות חיל או אזרח על הרכב שלי בדרכו לבסיס ללימודים או לעבודה, זהו סוג של הכנסת אורחים. ואם נרחיב קצת לפי הבנתנו את מצוות הכנסת אורחים: אם נרבה לצאת מעצמנו לטובת חברנו, אם נאהב אותם וניתן להם תחושת שייכות, אם נבין שהמפגש הבלתי מתוכנן הוא אלוקי ולא מקרי, ולכן הוא מיוחד לטובה, אם במקום ללמד את עצמנו לריב ולהתפלג, נלמד להעריך ולהוקיר זה את זה, להרגיש זה בצערו ובכאבו של זה נזכה להיות תלמידים נאמנים לדרכו של אברהם אבינו. "מעשה אבות סימן לבנים", מלמד אותנו שהשורש הרוחני של האבות מצוי ביסודו אצל הבנים, וכשנוציאו לפועל נחבר בין האבות לבנים.

שתפו

כתבה מעניינת:

פרשת השבוע פרשה מעודכן 2018

פרשת תרומה: עומדים מול ארון הקודש ביראה

בס"ד במרכזו של כל בית כנסת, עומד ארון הקודש. בו מונחים ספרי התורה, פרוכת מכסה …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

SHOP NOW
close-link
//set menu items with childrens to be clickable