עליון + תחתון 3
בית / חדשות / חברה וקהילה / שלום, כרמי
שלום כרמי רלש פורש 2018-10

שלום, כרמי

מאמרים עליון 3
מאמרים עליון 1
מאמרים עליון 2

אחרי כמעט 30 שנה בתפקיד הרל״ש של עדי אלדר, כרמי שלום האיש החזק בעירייה ויד ימינו של ראש העיר, נפרד מהלשכה ומספר בראיון ראשון אי-פעם לתקשורת על הילדות הקשה בטבריה, על התפקיד התובעני ועל הקשר המיוחד עם עדי

מאת גיל דובריש

עוד מעט זה יקרה. בגיל 70, כרמי שלום, ראש לשכתו של ראש העיר, יד ימינו ואיש סודו של אלדר במשך קרוב ל-30 שנים, יפרוש מהתפקיד ויצא לפנסיה. אחרי כל-כך הרבה שנים מאחורי הקלעים, הסכים כרמי, האיש שכולם בכרמיאל מכירים את שמו, להיחשף קצת ולהעניק ראיון תקשורתי ראשון אי-פעם.

הוא אף פעם לא הסכים התראיין, בוודאי שלא בראיון ארוך ומקיף כמו זה. ״תמיד נחבאתי מאחורי הקלעים. היו מקרים שבהם החלפתי את דוברות העירייה בעבר, חנה קובל ולביאה שלו, אבל על-פי רוב אפילו התגובות לא היו בשמי. למה? כי אני חושב שכאשר יש ראש עיר שאני מאמין בו ואני נותן לו את השירות שאני צריך לתת, באמונה שלמה, אין שום סיבה שאהיה בפרונט על הבמה הציבורית. יש לי מעט מאוד תמונות עם ׳ריח׳ שעלול להתפרש כפוליטי, תמיד הקפדתי להיות מאחור״ הוא מסביר בזהירות.

מאמרים באמצע 3
מאמרים באמצע 2
מאמרים באמצע 1

 

הטיפ לרל״ש הבא

עם עדי אלדר. צילום ארכיון: אלכס הובר

במסגרת ההכנות לקראת העזיבה, מארגן כרמי בימים האחרונים את המשרד. מוריד את התמונות מעל הקירות, מסדר את הניירת. הכל יהיה נקי ומצוחצח לקראת כניסתו של הרל״ש הבא. אני שואל אותו האם הוא מוכן נפשית לקראת היום שאחרי. ״אני מכין את עצמי באופן פסיכולוגי ליום הזה כבר יותר מחמש שנים״ הוא אומר. ״זה מקל עליי מאוד בשני תחומים – האחד, בחודש נובמבר אני אהיה בן 70 וזה גיל מצויין לפרישה ושנית, אני עובד מגיל 14. להוציא את הצבא, אני עובד כבר 56 שנים. יש לזה פלוס מצויין כי למדתי המון כישורי חיים תוך כדי העבודה וזה נתן לי לדעתי גם בריאות טובה וחדות מחשבה, נחישות והתנהלות שבוחנת הרבה מאוד היבטים של כל דבר שאני עושה. בגיל 50 השלמתי תואר ראשון בבר אילן בסוציולוגיה ובמינהל ציבורי. עשיתי זאת בקלות רבה, לפעמים המרצים היו נעזרים בי. אחרי שנתיים עשיתי תואר שני במינהל שלטון מקומי ומדיניות ציבורית, בלימודים האלה ׳שחיתי׳ בקלות רבה, לא האמנתי שיהיה כל-כך קל. את כל זה אני זוקף לזכות כישורי החיים שרכשתי בשנות העבודה המרובות״.

– עברת תקופת חיים שלמה בלשכה. עד כמה קשה לעזוב?

״התוכנית המקורית שלי הייתה לסיים את העבודה בעירייה בסוף חודש אוגוסט, אבל זה לא יצא לפועל בגלל מורכבויות רבות בשל היותי דירקטור בגופים שונים, בעיקר בפסטיבל המחול ובהתנהלות השוטפת של העירייה, שמטבע הדברים אני מעורה בהם. לא רציתי ליצור עומס על אחרים וטיפול בנושאים שאנשים לא מצויים בפרטיהם. חשבתי שממילא מתחלף השלטון ועם כל השינויים הצפויים בלשכת ראש העיר – לכן נעניתי לבקשתו של עדי להישאר עד אחרי הבחירות״.

– אתה כבר מדמיין את הרל״ש הבא יושב בכסאך?

״אני בטוח שמי שיחליף אותי ידע היטב את העבודה, יעבוד עם ראש העיר ויסייע לו. מה תהיה המתכונת של התפקיד? זה תלוי מאוד בשני דברים: בראש העיר שייבחר ובשיטת העבודה שלו ושנית – זה תלוי במנכ״ל החדש ובשיטת עבודתו. מטבע הדברים ראש עיר חדש ירצה להיות בעין הסערה ולדעת הכל, ואז הרל״ש יכול למצוא את עצמו מנוטרל. אופי התפקיד ייקבע הרבה מאוד בהתאם לרמת הקשר עם ראש העיר והמנכ״ל, כמה בירוקרטים הם יהיו. אני אשמח מאוד אם הרל״ש הבא ימשיך להישאר ביצועיסט ולא יהפוך להיות עובד טכנית שמתעסק בקביעת פגישות, אני מקווה שלרל״ש הבא יהיה קשר אישי ואמונה הדדית עם ראש העיר, בדיוק כפי שיש ביני ועדי. זה תפקיד שמתפתח עם השנים. אם זה יתנהל כמו אצל ביבי, זה לא יצליח…״

 

יצא לעבוד בגיל 14

שלום כרמי נולד בעיר קרמנשה באיראן בשנת 1948, כחצי שנה אחרי קום המדינה. בגיל שנתיים וחצי עלתה המשפחה ארצה, לא לפני שנאלצה להמתין 8 חודשים בטהרן לסידורי העלייה. ״היינו ארבעה ילדים בעת העלייה, אחר-כך התווספו עוד שלושה. אני הייתי ילד הסנדוויץ׳״ הוא מספר.
המשפחה שוכנה במעברת אוהלים בטבריה וחוותה שם את החורף הקשה ביותר שנרשם אי-פעם בארץ, אפילו בטבריה ירד אז שלג. המשפחה התגוררה במעברה עד 1956 ואז קיבלה דירת שיכון בטבריה עם חדר שינה אחד וסלון. 10 אנשים הצטופפו בדוחק בדירה הקטנה – שני ההורים, 7 הילדים וגם הסבתא שעלתה בהמשך מאיראן. המצב הכלכלי היה לא פשוט והילדים הגדולים במשפחה יצאו לעבוד כדי לסייע ולהביא פרנסה.

״לצערי למדתי בטבריה, אני אומר לצערי כי היא הייתה עיר נחשלת ברמת החינוך שלה״ אומר שלום. ״בדיעבד אני יכול לראות את ההבדלים בין כרמיאל לטבריה. באותם ימים, מי שהיה לו כסף שלח את הילדים ללמוד בקיבוצים. להוריי לא הייתה אפשרות כזו, לכן אחרי גיל 14 עזבתי את הלימודים ויצאתי לעבוד. מה לא עשיתי? העמסתי משאיות עגבניות בקיבוצים בעמק הירדן, עבדתי בסבלות של משקאות בטבריה, עבדתי בבניית קירות אבן בבית שאן, בשיא החום בקיץ. מי בכלל חשב על העתיד? כשאתה נמצא בעומק כזה אתה לא יכול לראות שום דבר באופק. מה שכן ידעתי בוודאות, הוא שברגע שאוכל להיות עצמאי אעזוב את טבריה״.

בצבא גוייס כרמי לחיל השריון והשתתף כנהג טנק במלחמת ששת הימים בגזרת רמת הגולן. 6 שנים אחרי כן חזר לאותה גזרה, הפעם כחייל מילואים במלחמת יום כיפור. לאחר השירות הצבאי הכיר את יהודית, לימים רעייתו. היא התגוררה בנשר ושלום ניצל את חלון ההזדמנויות ושכר חדר בדירה בנשר, להיות קרוב אליה. יותר הוא לא שב לטבריה…

כרמי שלום. צילום ארכיון 2007
כרמי שלום. צילום ארכיון

אחרי שירותו הצבאי החל שלום כרמי לעבוד בחברת סולל בונה כנהג דחפור D6, ועסק בעיקר ביישור שטחים וקרקעות במטעי בננות. אחרי 8 חודשים נישא ליהודית והזוג הצעיר עבר להתגורר בכרמיאל. ״הייתי בן 21, אז התחתנו מוקדם״ הוא מחייך. ״את ירח הדבש עשינו בדירה שקנינו ברחוב הגליל 71, קומה רביעית ואחרונה. באותם ימים הספיק המענק שקיבלתי מהצבא והכסף שחסכתי מהעבודה כדי לשלם 10% ממחיר הדירה במזומן, את כל השאר שילמנו בריבית קבועה. זוג צעיר יכול היה לרכוש אז דירה די בקלות, המדינה פעלה בצורה נכונה כדי לחזק את הפריפריה, היום יש לה עדיפויות אחרות״. זה היה בחודש נובמבר 1969.

כרמי הועסק בחברת מודול בטון ובהמשך התקבל לעבודה בנגריית חלווה, בתפקיד רכז אתרי בניה. עם השנים קיבל עוד ועוד סמכויות, כמו ניהול המלאי, המחסן ואף תפקיד ניהולי לא רשמי. אחרי למעלה מ-8 שנים עזב והחל לבצע עבודות נגרות פרטיות. בשנת 1979 התפנה תפקיד מנהל האחזקה של מוסדות החינוך במועצה המקומית כרמיאל, כאשר המנהל דאז התפטר מהתפקיד והמליץ לכרמי להחליפו. ״הגעתי לפגישה עם עדי אלדר שהיה אז ראש מחלקת החינוך במועצה. עד אז הכרנו באופן שטחי. עדי, שעם השנים למדתי שיש לו תחושות בטן חזקות ונכונות, הביט בי ושכר אותי מיד לעבודה. אחרי פגישה קצרה עם שמואל פרידר ז״ל, אז מזכיר המועצה, התקבלתי רשמית. בעבודה החדשה קרה לי משהו מאוד מוזר. אני, שהייתי רגיל לעבוד מצאת החמה ועד השעות המאוחרות – התחלתי את יום העבודה שלי בשעה 7 וחצי בבוקר וסיימתי כבר בשעה 4 אחה״צ. התפנה לי זמן רב, אותו ניצלתי כדי לבלות סוף סוף עם המשפחה והילדים. בזמן הפנוי הזה התחלתי לעסוק בנושאים נוספים במסגרת של מחלקת החינוך, כמו למשל התלוויתי לעדי בפגישות שונות, טיפלתי בהצטיידות של גני הילדים, בניקיון, בסייעות לגננות ועוד. עדי כינה אותי הסגן שלו… כשהוא עזב את התפקיד ומונה ליועצו של שר החינוך בזמנו, יצחק נבון, נשארתי במחלקה והפכתי להיות ׳הכלבויניק׳, טיפלתי בכל מיני נושאים״.

 

יד ימינו

בשנת 1989 התמודד אלדר בבחירות לראשות העיר ומינה את שלום לראש מטהו בשכונת המייסדים. כרמי שבבחירות לפני כן סייע לברוך ונגר, ראש העיר הראשון, מילא את העבודה נאמנה. ״לא ציפיתי לקבל שום קידום או עבודה כלשהי אם עדי ייבחר, האפשרות הזו לא עלתה על הפרק. עזרתי לעדי כי חשבתי שהוא יהיה ראש עיר מצויין״ הוא מבהיר. לכן גם הופתע כאשר אלדר – שניצח את מועמד הליכוד עו״ד עמוס עוזני, צץ לאחר הבחירות במשרדי מחלקת החינוך ואמר לכרמי – ׳בוא׳. כרמי מספר שלא הבין מה עדי רוצה ממנו, ושאל ׳לאן?׳. ׳אני רוצה שתהיה ראש הלשכה שלי׳ אמר לו אלדר. והשאר היסטוריה.

– מה המחשבה הראשונה שעלתה בראשך כשהתיישבת לראשונה על כסא הרל״ש?

״המחשבה הראשונה שלי הייתה מה אני עושה עכשיו… קודם כל הטריד אותי מאוד מה יעלה בגורל מחלקת החינוך, כי אם אני לא שם, אז מה יהיה? דבר ראשון, תפסתי את דודו הדרי שחזר באותה תקופה משנת חופשה וביחד עם עדי מינינו אותו למנהל מחלקת החינוך. דודו הכיר מצויין את המערכת והתאים לתפקיד״.

– תפקיד הרל״ש לא היה מוכר בזמנו, זו הייתה המצאה חדשה באותה תקופה?

״כאן אני מרשה לעצמי להשוויץ. ייאמר לזכותו של עדי שעם כניסתי לתפקיד, הוא נתן לי את הגיבוי המלא ואמר לי – אתה תבנה את התפקיד הזה מחדש. וזה מה שעשיתי. עד אז, הרל״ש היה מסתפק בתיאום פגישות עבור ראש העיר, מעין מזכיר אישי. אני קבעתי לעצמי מראש שלא אגע ביומן הפגישות, ואכן מהיום הראשון לא התעסקתי בנושא. בניתי את התפקיד כך שאהיה קרוב לעדי ברמת הפגישות וההחלטות. בנינו לשכה שתיפקדה בצורה אחרת לגמרי והיא עושה זאת היטב עד עצם היום הזה. הדבר הראשון שעדי עשה עם כניסתו לתפקיד היה לתת חופש פעולה רב יותר למנהלי המחלקות, אחר-כך כבר הוקמו מינהלים שראשיהם היו אחראים על המחלקות – והם עבדו ישירות מול עדי״.

– עם השנים הפכתם להיות הרבה יותר מראש עיר ורל״ש. כחברים, זה עורר חיכוכים במסגרת העבודה?

״מההתחלה היה סיכום ביני לבין עדי שאני אוכל להגיד לו כל מה שעל דעתי ובכל נושא בצורה הנחרצת ביותר בארבע עיניים, אבל תמיד אכבד את ההחלטות שלו ואפעל לפיהן. ברגע שהוא קבע את ההחלטה, הלכתי איתו עד הסוף״.

– תוכל לספר על מקרה שבו מתחת ביקורת קשה על החלטה או פעולה מסויימת שביצע עדי?

״היו מקרים שבהם אמרתי לעדי שהוא טועה, אבל אין לי שום כוונה לפרט עליהם, אני לא אגיד שום מילה על דברים שהיו ביני לבינו. מעבודה רצופה של 38 שנים איתו, אני יכול לומר שמיום ליום התחזקה אצלי התחושה שעדי הוא בעל כושר שיפוט מדהים ויודע כמה צעדים קדימה, הוא בוחן את כל האפשרויות, ב-360 מעלות. כל החלטה שלו מתקבלת לאחר שנשקלו כל האפשרויות, כל הסיכויים וכל הסיכונים הכרוכים בכך״.

 

אין סודות ביניהם

– איך אתה ועדי שמרתם על ההפרדה בין החברות לעבודה?

״כל הזמן הייתה הפרדה ברורה בין החברות האישית שלנו. כך גם בחברות המשפחתית, כי גם נשותינו חברות וגם הילדים. בדרך כלל התארחנו אצל עדי, כי כזה הוא האיש וכזו היא אשתו – לב פתוח, יד פתוחה, בית פתוח. נפגשנו הרבה, טיילנו, היינו באירועים רבים ביחד. בתוך כל זאת, אני חייב לציין שיהודית רעייתי וגם סוניה, רעייתו של עדי, ביקרו רק לעיתים נדירות בעירייה. בזמן העבודה לא היה שום רמז לעניין החברי בינינו. במשך שנים רבות אף הקפדתי שלא לשבת ליד עדי בפגישות החיצוניות השונות, זה משהו שאני מודה שהשתנה קצת בשנים האחרונות. בעבר ישבתי מולו בפגישות, זה דווקא היה עוזר לנו, כי הבנו האחד את השני בעפעוף עין או בניד ראש קטן, מסרים שהיינו מעבירים בלי מילה בזמן פגישות״.
להיות רל״ש זו עבודה של 24 שעות ביממה, אומר שלום. ״היו הרבה מקרים, יותר מדי, של מצבי טראומה, של מקרים מיוחדים, כמו חיילים שנפלו, שבהם היינו בקשר בשעות חריגות וארוכות שבהן תיכננו כיצד לפעול ומה לעשות למחרת בבוקר״.

– היית הולך איתו לכל מקום, גם אם למשל היה מתמנה לחבר כנסת או ליו״ר מפעל הפיס, תפקיד שעליו התמודד בעבר?

״היה ברור לי שאני הולך עם עדי לכל מקום שהוא הולך, לא היה לי שום ספק בכך. האמנתי ואני מאמין בעדי, שבדרכו הנעימה וביושר האבסולוטי שלו סלל לי את הדרך עם תובנות חדשות והתנהלות שיכולתי ללמוד רק ממנו״.

– אתה ועדי 38 שנים ביחד, יש זוגות נשואים שלא מחזיקים מעמד כל-כך הרבה זמן. איך אתה מסביר את הקשר הממושך הזה?

״הכל מבוסס על יחסי אמון – שלי בו ושלו בי. האמון הזה היה חד משמעי. הוא לא היה צריך לשאול אותי אותה השאלה פעמיים, כי תמיד עניתי לו בכנות מלאה. אין בינינו שום סוד, למרות שנחרט בזכרוני משפט שעדי תמיד אומר – ׳אם אתה לא רוצה שמשהו יתגלה, אל תספר לאף אחד׳״.

– כיצד הפכת לאיש החזק בעירייה וליד ימינו של עדי אלדר?

״אתה אמרת את זה, נקודת ההשקפה שלי שונה. אני יכול לומר שלא השתניתי. מעולם לא הרמתי את האף, לא דחפתי את עצמי למקומות שאני לא צריך להיות בהם, לא התראיינתי לתקשורת. הרגשתי טוב כשחלקו לי מחמאות כשלא ציפיתי לכך. הכי חשוב לדעתי הוא שהתמזל מזלי שבתפקידים שמילאתי יכולתי לעזור לתושבים – והעזרה שהענקתי היא הרבה בזכות הגיבוי שקיבלתי מעדי. אנשים פנו אלי כדי לפתור את הבעיות שלהם אחרי שנתקלו בסבך הבירוקרטיה. אחד הדברים החשובים שלמדתי מעדי, היה שיש לפתור את העניין כאן ועכשיו, לא לדחות. אז הייתי מרים מיד טלפון למנכ״ל או מנהל בגוף או מוסד כזה או אחר כדי לקדם ולזרז את העניין. זה נתן לי תחושה טובה, לפתור בשיחת טלפון אחת עניין שהיה תקוע במשך חודשים״.

– לסיום, שלום, מה העצה הטובה ביותר שתוכל לתת ליורשך בתפקיד?

״תהיה רגיש לציבור ותאמין במה שאתה עושה. זה מכיל את הכל. אם תהיה רגיש ומודע לכך שאתה משרת את הציבור אתה תעשה את העבודה בלב שלם״.

 

מאמרים תחתון 2
מאמרים תחתון 1
שתפו

כתבה מעניינת:

חיסון זריקה מחלה 1167 צילום: Pixabay

מקרה ראשון של חצבת בכרמיאל

תינוק בן 11 חודשים נדבק במחלה. ילדי הפעוטון שבו שהה החולה נשלחו להיבדק בדחיפות. כמו …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עליון + תחתון 3

1 פופ אפ

SHOP NOW
close-link