זהר.נט חדשות כרמיאל
זמן קצר לפני סיום שנה״ל נשלח מכתב הרחקה אל תלמיד כיתה י״ב באחד מבתי הספר בכרמיאל, משום שנעדר כמחצית מהזמן. האם מאשימה את מערכת החינוך וטוענת: בית הספר טיפל בנושא בצורה מונופולית ללא שיתוף גורמים מקצועיים
מאת גיל דובריש
קבלו סיפור מוזר: בית ספר בכרמיאל הודיע לאחרונה לתלמיד בכיתה י״ב (הפרטים שמורים במערכת) על הפסקת לימודיו – לאחר שלוש שנים שבהן לא הגיע בצורה סדירה לבית הספר. הנימוק: התלמיד לא מילא את חובותיו והתחייבויותיו ונעדר כמחצית מהזמן מהשיעורים.
אימו של התלמיד מפנה אצבע מאשימה דווקא אל מערכת החינוך וטוענת כי התרשלה בכך שלא פיקחה ולא טיפלה בצורה מקצועית בבעייה. לטענתה ״הנושא טופל בתוך בית הספר ע"י ההנהלה והצוות החינוכי בצורה מונופולית, ללא שיתוף גורמים מקצועיים ברשות ובמחוז״.
ההורים מציינים כי בטיפול בבנם בוצעו לכאורה מספר עבירות על החוק, בין השאר בניגוד לחוזר מנכ״ל שבו נכתב כי ״מדינת ישראל מחויבת לספק חינוך לכל ילד מגיל שלוש ועד סוף כיתה יב' ולשמור על כבוד התלמיד ועל זכויותיו״. המשפחה העבירה את הנושא לטיפול של משרד עורכי דין, ושוקלת להגיע לערכאות המשפטיות.
לדברי ההורים, בעיות ההיעדרות החלו בתקופת הקורונה, כאשר בבתי הספר עברו ללמוד בזום מהבית, דבר שהקשה מאוד על בנם. כמו כן לטענתם, כשעלה לכיתה י׳ שולב בנם ביחד עם תלמידים שאין לו היכרות עימם ולא התחבר אליהם, מה שגרם לריחוק חברתי, חוסר הסתגלות וקשיים רבים אחרים. על רקע כל השינויים האלה, התלמיד התעקש להישאר בבית ולא פקד ימים ארוכים את בית הספר.
ההורים מספרים כי בתקופה זו נלחמו כדי שבנם ישמור על שגרת הלימודים, אך לשווא. ״בכל בוקר אצלנו היו צרחות, מריבות, שפכנו עליו בקבוקי מים כדי שיקום מהמיטה, עשינו כל מה שיכולנו״ מספרת האם. ״הילד פשוט לא הסכים לקום ולצאת ללימודים. היו ימים שהגיע עד לפתח בית הספר ואז הסתובב לאחור וחזר הביתה. הוא סיפר לנו שקשה לו ורע לו, שהוא לא מתחבר אל התלמידים בכיתה, שלא מנסים לפתור את הבעיות שלו. כשביקש לעבור לכיתה אחרת שבה למדו חברים שלו, בבית הספר סירבו לבקשה. במשך שלוש שנים הוא נאלץ ללמוד בכיתה שלא הסתגל ולא התחבר אליה״.
אימו של התלמיד אומרת כי כל התקופה הזו שמרה על קשר עם הנהלת בית הספר: ״הובטח לנו שבית הספר מטפל בעניין, בכל שנה העלו אותו כיתה על תנאי כי הוא הבטיח שישתנה ויבוא ללימודים, אבל שום דבר לא באמת השתנה. לא היה מי שיבוא, יפקח ויבדוק, נתנו לו עבודות בית אבל לא הכינו עבורו תוכנית לימודים בצורה מסודרת״.
עם קבלת מכתב ההרחקה מבית הספר, שבו נמסר כי בנם הגיע לגיל 18 ולכן לא ימשיך בלימודיו, פנו ההורים לעירייה ולמשרד החינוך. לדברי האם, הגורמים המקצועיים הופתעו לשמוע על הסיפור: ״גם במינהל החינוך וגם במשרד החינוך אמרו לי שזו הפעם הראשונה שהם שומעים על המקרה. הם בכלל לא ידעו על כך. אחרי שהובהר כי להנהלת בית הספר אין סמכות להרחיק תלמיד ללא אישור משרד החינוך, עשו בבית הספר תפנית וביטלו את העונש, אך הודיעו לי כי בכל מקרה, בני לא יקבל תעודת סיום 12 שנות לימוד. כרגע קיים נתק מוחלט בינינו לבין גורמי החינוך, גם הפגישה שהייתה אמורה להתקיים עם ראש מינהל החינוך בוטלה ולא נקבע מועד חדש״.
על השאלה כיצד איפשרו בכלל למצבו של בנם להידרדר בצורה כזו, משיבה לנו האם: ״מבחינתי עשיתי את הכל, צרחתי את חיי כדי שיקום בבקרים, אבל מה אתה יכול לעשות לילד בן 17 שלא רוצה לקום לבית הספר, וגם אין לו בשביל מה לקום?״
– מבחינתך אין שום אחריות עליכם, רק המערכת אשמה?
״אני לא מסירה את האחריות מאיתנו כהורים, אבל האשמה היא 90% במערכת. ילד לא מגיע למצב כזה בלי סיבה. איך רואים בבית הספר דברים כאלה ולא מנסים לטפל בבעייה? איך לא עידכנו בעניין שום גורם מקצועי במשך שלוש שנים ושמרו את הסיפור הזה בין כתלי בית הספר בלי לדווח? יש כאן לכאורה עבירה על החוקים ורשלנות קשה של המוסד החינוכי. הכל טופל ונסגר בין המפקחת להנהלת בית הספר והרשות ללא נוכחותינו. עתידו של בני נחרץ ע"י אנשים שלא הכירו אותו ולא שמעו את סיפורו ואת הסיבות בגללן הגיע למצבו הנוכחי, הם שמעו רק את הגירסה של הנהלת בית הספר״.
ראש מינהל החינוך בעיריית כרמיאל, אודי איזק, מסר לנו: ״תלמידי מערכת החינוך נדרשים לעמוד בכללים המוגדרים על ידי משרד החינוך על מנת להיות זכאים לתעודת 12 שנות לימוד. הכללים ידועים ומובהרים לתלמידים ולהורים לאורך שנות הלימודים בשגרה. המקרה מוכר ומטופל על ידי מינהל החינוך ופיקוח משרד החינוך בהתאם לנהלים״.
משרד החינוך: ״תלונת האם נבחנה מקצועית. הטענה כי משרד החינוך לא היה בתמונה הינה שגויה. קב"סית הרשות (בליווי ודיווח למשה"ח) נפגשה עם הנער – כאשת מקצוע היא הציעה לנער סיוע בהתאם לצרכיו אך הוא סרב, כולל אופציות למסגרות אחרות בעיר שתואמות לצרכיו. לאורך כל הדרך פעל הצוות ללא דופי – הנושא נבחן ונבדק מקצועית. על מנת להגיע ליעד נדרש כל תלמיד למאמץ ואף מינימלי. במקרה נוכחי למרות המשאבים, הדיונים, הליווי הצמוד של יועצת ביה"ס, הנער לא מיצה את ההזדמנויות ואלו הוצעו לו לאורך הדרך. לנושא הרחקה לצמיתות טופל במיידית ע"י מפקחת ביה"ס מרגע שהנושא הגיע לידיה – הובהר לאם ולנער. למרות ועל אף הביטול הודיע הנער כי אין בכוונתו להגיע למסגרת החינוכית. ההורים היו לאורך הדרך בתמונה עם צוות ביה"ס, לא היתה כל פניה או השגה הורית מול המפקחת בשיחות (3) הטלפוניות עם האם, היא הודתה שהכל היה ידוע וגלוי בפניה, כולל ההשלכות של דחיות הנער למעבר למסגרות חליפיות וטיפול רגשי״.
