Array
(
    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 1
        )

    [photographr] => Array
        (
            [0] => - תמונת ארכיון - 
        )

    [_photographr] => Array
        (
            [0] => field_526e88dd85757
        )

    [journalist] => Array
        (
            [0] => - בארי חודרה - 
        )

    [_journalist] => Array
        (
            [0] => field_526e890585758
        )

    [youtube] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_youtube] => Array
        (
            [0] => field_5309e571a1762
        )

    [catcolor] => Array
        (
            [0] => #000
        )

    [_catcolor] => Array
        (
            [0] => field_5301f6811eafe
        )

    [catimage] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_catimage] => Array
        (
            [0] => field_53034084449ad
        )

    [slide_template] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [post_views_count] => Array
        (
            [0] => 2460
        )

    [_wp_old_slug] => Array
        (
            [0] => %d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%96%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%97%d7%9c%d7%9c%d7%99-%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%94%d7%a0%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%95%d7%9f
        )

    [youtube2] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_youtube2] => Array
        (
            [0] => field_5371dcbebf175
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => הניצחון הפרטי של בארי
        )

    [_yoast_wpseo_title] => Array
        (
            [0] => הניצחון הפרטי של בארי - זהר הצפון
        )

    [_yoast_wpseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => הניצחון הפרטי של בארי בארי חודרה, מספר על הטראומה הפרטית שלו במלחמת יום כיפור, ועל המהפך שעבר, בצל הנכות הקשה
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 76
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 405
        )

    [essb_cached_image] => Array
        (
            [0] => https://zhk.wpengine.com/wp-content/uploads/2014/05/3.jpg
        )

    [rank_math_title] => Array
        (
            [0] => הניצחון הפרטי של בארי - זהר הצפון
        )

    [rank_math_description] => Array
        (
            [0] => הניצחון הפרטי של בארי בארי חודרה, מספר על הטראומה הפרטית שלו במלחמת יום כיפור, ועל המהפך שעבר, בצל הנכות הקשה
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => הניצחון הפרטי של בארי
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)
בארי חודרה, מספר על הטראומה הפרטית שלו במלחמת יום כיפור, ועל המהפך שעבר, בצל הנכות הקשה

יום הזכרון לחללי מערכות ישראל: הניצחון הפרטי של בארי

שתפו

בארי חודרה, מספר על הטראומה הפרטית שלו במלחמת יום כיפור, ועל המהפך שעבר, בצל הנכות הקשה

…וארבעים שנה אחרי אני צרוב ומצולק, כואב אבל לא עייף!

בצפון סיני אוקטובר 1973 ב-בלוזה (בסיס צבאי) כ-15 ק”מ מתעלת סואץ, תפסה אותי המלחמה הארורה והעצובה ההיא וצרבה מס’ מוליכים חשובים ב- DNA שלי ושיתקה באחת את מערכות המטבוליזם אצלי ואני בן 19.

טנקים שרופים, חלקם נטולי שרשראות, נגררו לתוך הבסיס כאשר עדיין מתמר עשן שחור דליל מתוכם וריח המוות מרחף באוויר של יום ראשון אחרי הקדוש… נקראתי בבהילות לתת יד להוצאת חייליםחללים ומה שנשאר מהם מתוך הטנקים ולהניחם על אלונקות.

עליתי בזריזות לטנק הראשון (ואני מש”ק חינוך חטיבתי, ללא שום הכשרה מלחמתית כי הייתי בלהקה צבאית לפני כן) וללא שום היסוס בלהט ורוח התנדבות צעקתי פנימה לחובש שהיה כבר בפנים… תתחיל למסור אני כאן! החלל הראשון נדחף כלפי מעלה ואני בכל כוחותיי (והיו לי) מצליח למשוך אל מחוץ לטנק בחור יפה, ראשו שמוט לצד, מתולתל משהו, עיניים עצומות ודם בכל חלקי גופו. משכתי, הורדתי, ומיד עליתי לטנק הצמוד כשהוא מפויח שחור ומלוכלך. שוב אותו ריטואל, להוציא ולהעביר הלאה לדראון עולם! הטנק השלישי חתם עבורי את המשך חיי! עליתי ומשכתי, יד שרופה נתלשה ללא מאמץ מגופו השרוף והמפויח של חייל. וכך עוד חלק ועוד חלק עד שבכיתי על מר גורלו, גורלי! המילה הנהוגה במחוזותינו היא… טראומה? אולי?

פלוגת השריון הזו כמעט ונמחקה במלחמה הארורה הזאת. וכמעט גם אני. בלהט הרצון שלי לתת יד וקצב הארועים של אותם הקרבות, נפגעו וקרסו מערכות האכילה בגופי ונותרתי נכה 100% וללא מעיים עליונות ותחתונות, כהגדרת הביטוח הלאומי. 40 שנה של סבל נוראי שלי ושל משפחתי, כ-200 אישפוזים וכ-15 ניתוחים, זהו בערך, אוסף הזמנים ו”הסבלים” בין כותלי בתי החולים והבית. ברגע שאני מתחיל להרגיש את זעמה של תוצאות המלחמה… המחלה, חורשי הרעות וכל המריעין-בישין, אני מחזיק עם טופריי את החיים הטובים ועולה לנשום אותם עד יעבור זעמם…

צרוב אני כן, חולה מאד גם! אבל חיי מיוחדים! יפים ומלאי עניין. החלפתי את זיכרונותיי ברוחות טובות ואימצתי לי חיי רוגע ושלווה, משל הייתי שמאן אינדיאני המרחיק רוחות רעות ומשרה חיוך מדבק לסובבים אותי. ואף פעם אני לא מפסיק לממש את כל רצונותי ומאווי! היצירה והעשייה, ילדיי ונכדיי, זוגתי היקרה שללא תמיכתה לא הייתי היום כותב שורות אלה, כל אלה ועוד, נופחים בי כוחות לחיות, ליצור ולאהוב!

בניצחוני הפרטי והגדול של הרוח על הגוף משתתף משפט מפתח לחיי… ”להיות בלי כמה מהדברים הרצויים הוא חלק הכרחי של אושר”!!! אני מאחל לכל עם ישראל שידעו לחייך וכל יום, כי איך שאתם מנגנים כך תשמעו את המנגינה ומנגינת החיים לעולם מנגנת ומנצחת! היו ברוכים! עוד חלק מהסיפור אפשר לראות ב- youtube – “להוציא את הכאב מהבטן”.

כתבה מעניינת:

״מיהר״ לקופה? נהג רכב התנגש בסניף רמי לוי

שתפומאת גיל דובריש ״מיהר״ להשיג את כולם בדרך למבצעי החג? נהג בשנות ה-80 לחייו, תושב …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *