Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1458083290:5
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 5
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 12933
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [_metaseo_metatitle] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_metaseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => בבעיטה מלאה / אבי גיסברג
        )

    [_metaseo_metaopengraph-title] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_metaseo_metaopengraph-desc] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_metaseo_metaopengraph-image] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_metaseo_metatwitter-title] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_metaseo_metatwitter-desc] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_metaseo_metatwitter-image] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw_text_input] => Array
        (
            [0] => פורים
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 805
        )

    [essb_cached_image] => Array
        (
            [0] => https://zhk.wpengine.com/wp-content/uploads/2016/03/1970927_716843588338805_473958245_n.jpg
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)
צילום ארכיון: אופיר זגורי

פורים בפתח כבר חצי שנה

שתפו

איזה כיף, פורים בפתח! אווירת חג בכל מקום, מלווה באוזני המן שהתחילו למכור לנו בערך חצי שנה לפני. עוד לא הספקנו להתאושש מהסופגניות של חנוכה והופה, אוזני ההמן כבר כאן, בכל הגדלים, בכל הטעמים, בכל הקלוריות. אנחנו הרי עם שאוהב לאכול, כל החגים שלנו הם סביב האוכל (חוץ מיום כיפור שמגיע כדי שנוכל לעכל כל מה שאכלנו בשאר החגים). הרי תכלס, לעשות מאכל מאוזניים של אוייב זה לא נשמע להיט, בטח לא כשיש באמצע את הריבה שיוצאת מהאוזן… מזל שבחנוכה הלכו על לביבות ולא על… עכוז של יווני למשל,  כי עכוז יווני ממולא שוקולד הייתה אסוציאציה פחות טובה.

איזה כיף חג פורים אה? החג הכי שמח שיש. כשהיינו ילדים, איזה פשוט הוא היה. היינו ממציאים את התחפושות בעצמנו ואם לא, אז תמיד היו ההורים משכנעים אותנו להתחפש לפנקיסטים, לאינדיאנים או לקאובויים.  שיקום אחד בגילי ויגיד שהוא לא התחפש לאחת התחפושות האלה. וזה היה פשוט, בשתי דקות יש לנו תחפושת. כמה נוצות, איפור וחץ וקשת בחמישה שקלים ואתה אינדיאני למופת. כובע ישן, אקדח בשלושה ש”ח ואתה קאובוי מהאגדות (לעשירים היו קונים גם סוס). חולצה ישנה של אמא, מכנס ישן של סבא, צבע בשיער ואיזה פנקיסט גזעי נהיית… ככה בשניות, ככה בגרושים.

והיום? תשאלו את הילדים אם הם רוצים להתחפש לקאובוי או אינדיאני, תראו איזה מבט של “תגיד מה קרה לך? מה זה?“ תקבלו. היום, כבר חצי שנה לפני, הילדים כבר מתחילים לתכנן את התחפושות והילדים היום לא פראיירים. כל תחפושת בצבע, כל תחפושת הפקה של האוסקר והם לא רואים בעיניים. הבגדים שלי לחתונה עלו פחות מהתחפושות שלהם, למרות שגם בחתונה החתן הוא סוג של ליצן… והיום תחפושת אחת לא מספיקה, לכל אירוע של פורים הם רוצים תחפושת שונה. שהבת שלי תוותר על אנה או אלזה? בוודאי שלא, היא רוצה להתחפש גם לאנה וגם לאלזה.   מזל שהיא לא אוהבת את להקת כוורת… הבן שלי התבקש לסנן בקשות לתחפושות והוא תקוע על 5 תחפושות שהוא לא יכול לטענתו לוותר על אף אחת מהן, כרגיל זה יגמר בזה שאני יטיל וטו רק על אחת ואמא תקנה לו חמש, כי מי הגבר בבית? הילד!!!

ואני כבר קיבלתי מאישתי 5 תאריכים שיש בהם ארועי פורים, שאני חייב אבל חייב ללכת בשביל הילדים (איך זה יצא דווקא על משמרות שהיא בעבודה?). אני הולך לפרפר מארוע לארוע ולשמוע אותם שירים, אותן בדיחות ולאכול אותן אוזני המן. חישוב פשוט אומר לי שחמישה ארועים שבהן אני מעלה בכל אחד קילו בגלל אוזני המן, פלוס אוזני המן בבית – כל יום חבילה עם טעמים חדשים, כזו כמות של אוזני המן בתוך כמה ימים של פורים… לי אישית כבר יש תחפושת לפורים הבא, אני אתחפש ליהודל’ה מאסקימו לימון, הרי כל הפורים הזה עבדתי על התחפושת, מה נשאר לי? רק לקנות גופיית סבא ושלייקס.

אבל העיקר שיהיה לנו חג שמח ויעבור בשלום, כי  כמה  סיבות לשמוח יש לנו  במדינה הנפלאה שלנו?

והיה לנו גם כדורגל

מעבר די מתאים מפורים לכדורגל ישראלי.

הליגה רותחת, מחזור לפני הפלייאוף  בצמרת הכל רגיל. המירוץ נמשך בין באר שבע למכבי תל אביב שעברה בקלילות על פני כפר סבא במשחק של לא כוחות וקיבלה חזרה באופן רשמי את אורלנדו סה החלוץ. תכלס אי אפשר להתרשם ממנו אחרי משחק וחצי, אבל מסתבר שהוא מכונת שערים.שער  חשוב בגביע, עוד שניים בליגה. במספר הדקות שהוא שיחק, במעט הזה מדובר בסקורר ענק, או שאולי מזל של מתחילים? (זוכרים את אריק חרוליקן ממכבי חיפה? בהתחלה כל כדור פגע בינגו, אחרי שלושה משחקים פגע בעיקר בקבוצה).

מכבי חיפה באחד הדרבים הכי מוזרים שראיתי, במחצית מצויינת מול היריבה הכי חלשה שראיתי בשנים האחרונות, הובילה בביטחה 2-0 במחצית שיכלה להיגמר גם 5-0. אבל הפועל חיפה פתחה את המחצית השנייה  בלחץ מטורף ומכבי כאילו נעלמה מהמגרש. הפועל הצליחו לחזור בצדק ל-2-2 מול הגנה ירוקה מזעזעת, אבל אופק פישלר הצעיר בהופעת בכורה לא רעה דווקא, הכריע את המשחק בשער עצמי. אלי כהן יכול רק להכות על חטא שפתח ללא חנן ממן, שעשה את השינוי וללא תומר סוויסה, סקורר אמיתי  ולא מובן לי למה קוראץ שעולה תמיד לרבע שעה ועושה צרות  לא מקבל יותר קרדיט. במשחק הזה לדעתי אלי כהן הפסיד יותר מאשר רוני לוי ניצח. מכבי חיפה בעונת חושך מבחינתה, כבר במקום הרביעי ובחצי גמר גביע המדינה. בשביל עונה כמו שזו החלה, זה כמו אליפות אבל בשביל מכבי חיפה זה לא מספיק.

בתחתית מלחמת עולם. הפועל עכו איבדה שתי נקודות שהיא עוד תבכה עליהן מול היורדת המרוסקת מכבי נתניה. הפועל תל אביב שוב לא מצליחה לנצח  וקרית שמונה ממשיכה להתרסק עד כדי סכנה ממשית של ירידה ללאומית. פשוט בלתי נתפס מה שקורה לקבוצה הזאת, חילופי המאמנים לא עזרו, להיפך. המצב יותר גרוע  ממה שהיה והקבוצה הצעירה לא בנויה למאבקי תחתית. מכבי פתח תקווה גם מסובכת 5 נקודות מהקו האדום,   הפועל חיפה מסובכת מתחת לקו האדום. כל משחק בפלייאוף התחתון פשוט מלחמת עולם, קרב על הישרדות. כל הקבוצות בפלייאוף התחתון להוציא את בני יהודה, בסכנת ירידה ממשית וניצחון לפה ולשם יעשו את ההבדל. שעון  החול אוזל, כבר אין זמן לתקן.

כזו ליגה מעניינת לא היה לנו כבר שנים! הימור שלי נשאר אותו הימור, מכבי תל אביב אלופה, עכו ונתניה יורדות ו…הלוואי שאני טועה.

תובנה

כל מי שקונה קבוצת כדורגל נכשל, אם לא עכשיו אז אחר כך. הקהל שלנו לא סלחן ולא מבין.

שבת שלום לכולם!

כתבה מעניינת:

שתיין צילום אילוסטרציה: Pixabay

קמצן, מתלהב או חבר אמת: איזה סוג של שתיין אתה?

שתפוכמו חבר אמת, אלכוהול תמיד נמצא שם: כשעצוב, כששמח, במסיבה הכי שווה ובאירוע המרגש ביותר. …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *