Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1541524126:5
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 5
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 20246
        )

    [_wp_page_template] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [_the_champ_meta] => Array
        (
            [0] => a:5:{s:7:"sharing";i:0;s:16:"vertical_sharing";i:0;s:7:"counter";i:0;s:16:"vertical_counter";i:0;s:11:"fb_comments";i:0;}
        )

    [_yoast_wpseo_opengraph-title] => Array
        (
            [0] => פרשת תולדות: עולמות שונים ומנוגדים
        )

    [_yoast_wpseo_title] => Array
        (
            [0] => %%title%% %%page%% %%sep%% %%sitename%% פרשת תולדות
        )

    [_yoast_wpseo_content_score] => Array
        (
            [0] => 30
        )

    [photographr] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_photographr] => Array
        (
            [0] => field_526e88dd85757
        )

    [journalist] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_journalist] => Array
        (
            [0] => field_526e890585758
        )

    [youtube] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_youtube] => Array
        (
            [0] => field_5309e571a1762
        )

    [youtube2] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_youtube2] => Array
        (
            [0] => field_5371dcbebf175
        )

    [_yoast_wpseo_primary_category] => Array
        (
            [0] => 324
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 137
        )

    [rank_math_primary_category] => Array
        (
            [0] => 324
        )

    [rank_math_title] => Array
        (
            [0] => %title% %page% %sep% %sitename% פרשת תולדות
        )

    [rank_math_facebook_title] => Array
        (
            [0] => פרשת תולדות: עולמות שונים ומנוגדים
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)
פרשת השבוע פרשה מעודכן 2018

פרשת תולדות: עולמות שונים ומנוגדים

08/11/18 פרשת השבוע - הרב יעקב ידיד 137 צפיות

שתפו

בס"ד

יעקב ועשיו נולדים בפרשת השבוע שלנו, תאומים, בלידה אחת ומאב ואם זהים. לשניהם אותו בית גידול ואותו מוצא, ובכל זאת שניהם הפוכים, מנוגדים, ושונאים זה את זה. הם אמנם נולדו ומתו באותו יום, אבל חוץ מנקודות המוצא והסיום אין דבר משותף ביניהם. דמותו של יעקב מורכבת למתבונן השטחי, הוא אמנם מצטיין באישיות רוחנית "איש תם יושב אהלים", אבל יודע גם לרמות את עשיו, לגנוב את הברכות, לברוח מלבן.  דמותו של עשיו כפי שמצטיירת בפתיחת פרשתנו, כשהוא מוכר את בכורתו – מעלתו ליעקב עבור נזיד עדשים, היא דמות חמרנית ושלילית, שאינה יודעת להבחין בין עיקר לטפל בערכי החיים, שאינה יודעת מעלה רוחנית, ושמסתפקת בדבר קטן וחד פעמי ומוותרת עבור זה על עתיד גדול. הפרשה הזו צריכה עיון רב, הן בדמות הענקית של יעקב אבינו בחיר האבות, המוליד את שבטי ישראל וממנו התפתחות האומה, והן בדמותו של עשיו, שהוא רשע אבל מכבד את אביו. לו היינו נשארים בעולם הספר, עוד הינו מצליחים להבחין בין העולמות, אבל הניגודים בין הבנים הם חלק מהניגודים שאנו פוגשים עד היום הזה, במלחמות, בפיגועים, בטרור שאנו חווים, השנאה בין יעקב ועשיו עדיין קשה, והניסיון להכריע אותה ארוך מאז ועד היום. ננסה להתבונן מעט בסתירה הזו המתסיסה את חיינו

הריון מאוחר וקשה

עשרים ושתים שנים היו נשואים  יצחק ורבקה, עשרים ושתים שנים של עקרות של תקווה לילדים, של משאת נפש ותפילה: "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא". כל עקרות היא מצוקה גדולה, ועקרות ארוכה כל כך בודאי קשה היא יותר ויותר. וכאן מתלווה לעקרות הזו גם החשש הגדול להמשכו של בית אברהם, החידוש שהתחדש בבית זה , הופעת האמונה, אם לא יהיה לו המשך הוא עלול להיקטע. ותפילתם לא על עצמם בלבד אלא על השאיפה הגדולה והתקווה שהעולם תולה בהם. התורה מאריכה לתאר את ההריון של רבקה: "ותהר רבקה אשתו. ויתרוצצו הבנים בקירבה ותאמר אם כן למה זה אנוכי ותלך לדרוש את ה'".  יש התרוצצות פנימית בתוכה פנימה, ולמרות שחיכתה עשרים ושתים שנה, ההתרוצצות הזו גורמת לה לחשוב פעמיים: "אם כן למה זה אנוכי", ובמדרש: "מלמד שהיתה אמנו רבקה מחזרת על פתחיהן של נשים ואומרת להן: כך הוא צערן של בנים, הלואי לא עיברתי…" וברמב"ן הדברים אף חריפים יותר: "אם כן למה זה אנוכי – אם כן יהיה לי למה זה אנוכי בעולם, הלואי אינני, שאמות או שלא הייתי". מי שציפתה שנות דור לילדים, התפללה היא ובעלה ולא התייאשו, האם כאב ההריון גורם לה לוותר על הכל?

שני עולמות בכרס אחת

חז"ל מסבירים את המבוכה של רבקה מתוך מבט פנימי יותר: יצחק ורבקה אינם עוד שני בני זוג הזוכים לילד משלהם, יצחק ורבקה הם אבות האומה, הילדים העתידים לצאת אינם עוד זוג ילדים חביבים. כאן הולך להתפתח העולם הישראלי המיוחד. וההתרוצצות  מלמדת שיש בעיה: "בשעה שהיתה עומדת על בתי כנסיות ובתי מדרשות יעקב מפרכס לצאת, זהו שכתוב: בטרם אצורך בבטן ידעתיך, ובשעה שהיתה עוברת על בתי עבודה זרה עשו רץ ומפרכס לצאת.. רבקה יכולה לספוג כל כאב פיסי עבור הזכות ללדת, אין היא מתקשה בכך, אבל היא לא יודעת מה טמון באופיה של הלידה הזו, מה עתיד לצאת מכאן, מה יתפתח מהריון זה. שהרי הסתירות הפנימיות הן הסממן הבולט כאן, עולם של קדושה ועולם של טומאה מתערבבים בהריון אחד. ההתרוצצות מלמדת שיש פעילות מנוגדת, יש פעילות נמרצת המושכת לקדושה, ובאותה עוצמה יש פעילות נמרצת המושכת לעולם של טומאה, את זה לא יכולה רבקה לספוג. ההתרוצצות ההפוכה מעוררת אותה לשאול את ה', שהרי כל מאמצי ההריון הזה היו כדי להביא המשך לבית המופלא הזה, ביתם של אברהם ושרה יצחק ורבקה, והנה בהתרוצצות הפנימית שבתוכה היא מזהה את הנמרצות גם לעבודה זרה. והתשובה האלוקית היא שאכן לא ילד אחד כאן אלא שניים, ולא שני ילדים אלא שני עולמות הפוכים ומנוגדים זה לזה. עולמו של איש תם יושב אהלי בית המדרש, ואיש יודע ציד לצוד אישה מתחת יד בעלה.

פרקי אבות

המשנה בפרק א' משנה י"ב : "הלל אומר: הוי מתלמידיו של אהרון אוהב שלום ורודף שלום". המשנה הזו היא מהמשניות המוכרות בפרקי אבות, ידוע הוא שאהרון הכהן היה גורם לחבר בין אנשים שהסתכסכו, ובדרכיו היה מקרב בין בני זוג ובין אחים שנפרדו, ובסביבתו היה תמיד שלום. לכן זכה לאהבת כל עם ישראל. אולם המשנה לא אמרה היה אוהב שלום ורודף שלום, ובחרה לומר הוי מתלמידיו של אהרון – מדוע? מה טעם האריכות בדברי המשנה אם היא רוצה לצוות לנו להיות אוהבי שלום שתאמר זאת בלי הצורך להיות תלמידי אהרון?    נדמה שהמשנה מבקשת מאיתנו לא רק לעשות שלום אלא גם "לקחת אחריות" כדי שיהיה שלום, תלמידיו של אהרון לא רק אוהבי שלום, אלא גם לוקחים את העול לגרום לכך שאכן יהיה שלום, לדאוג לכך שלא תיווצר עילה למריבה. לכן פירטה המשנה והוסיפה: אל תהיה רק אוהב שלום. היה מתלמידיו היה גם מתלמידיו של אהרון האחראים על השלום.

אקטואליה מזוית יהודית

למרות מה שחשבתם, מסתבר שיש חגים גם בחודש חשוון. יהודי אתיופיה חוגגים מדי שנה את חג הסיגד, שיחול בכ"ט חשוון– 50 יום לאחר יוה"כ, בתור יום הציפייה לארץ ישראל.
מקור החג באתיופיה, שם נהגו להתאסף על ראש הר גבוה בשביל להתפלל ולכסוף לעלייה לארץ ישראל ולירושלים. שם החג, "סיגד", מרמז על אופיו כיום של סגידה לאל .כחלק מהחג המקורי, עלו יהודי אתיופיה לראש הר גבוה תוך כדי שהם נושאים אבנים על ראשיהם זכר לחורבן, ועל ראש ההר צמו ונשאו תפילה לעלייה לארץ. בראש ההר הקסים (מנהיגי הקהילה האתיופית) היו קוראים בספר התורה ("האורית") פסוקים מכוננים כגון פסוקים ממעמד הר סיני ומעמד הברכות והקללות וכן פסוקים מספר נחמיה על חידוש הברית בין ה' לעם ישראל. קריאת פסוקים אלו אינו מקרי, מכיוון שחג הסיגד למעשה מבוסס על המעמד המוזכר בתנ"ך בו נחמיה אסף את העם לראש ההר על מנת לצום, לחזור בתשובה ולהתפלל. בסיום קריאת האורית היו בני הקהילה פורשים ידיים כלפי מעלה בתור אות לקבלת עול מלכות שמיים ומריעים בחצוצרות בתפילה לחגוג "שנה הבאה בירושלים". בירידה מההר, היו יורדים בשירה וריקודים ושם אוכלים סעודת מצווה הכוללת את ה"דאבי"- לחם מיוחד שסימל את לחם הפנים של בית המקדש.בימינו, החג השתנה מעט וכיום מתקיימת האסיפה הכללית בארמון הנציב מול הר הבית. ההמונים עדיין עולים בליווי ספרי תורה וקסים, ומתפללים תפילות המוניות לבושים בביגוד המסורתי. בסמוך למתחם התפילה קיימים דוכנים המוכרים את לחם הדאבי המפורסם ואחרי התפילה יורדים כל המשתתפים אל הכותל המערבי בשירה וריקודים.כיום, החג יצא מגבולות העדה האתיופית ואף מוכר באופן רשמי על ידי מדינת ישראל כיום בו אפשר ניתן לקחת חופש בשביל להצטרף לתפילות חג הסיגד. אז אם יש לכם זמן– מוזמנים להצטרף לחג המיוחד של חודש חשוון בתפילה וציפייה. (מתוך אתר ערוץ 7)

אורות השבוע

"ההשקפות הגדולות עושות לגדולות את המחשבות היותר קטנות המצויות אצל כל אדם" (הרב אברהם יצחק הכהן קוק , שמונה קבצים קובץ א' תנ"ז) כי מחשבה גדולה איננה עניין לעצמה, אלא לגדל את מה שבצידה

כתבה מעניינת:

פרשת השבוע פרשה מעודכן 2018

פרשת תצווה: פורים קטן

שתפובס"ד אדר א' ואדר ב' לוח השנה העברי כפי שאנו מכירים אותו, כשהתאריכים בו ידועים …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

זהר הצפון פרסום בע"מ טל:04-9587111 04-9905344 04-9981444 רחוב הגליל 2 ת.ד 473 כרמיאל 21614
© כל הזכויות שמורות 2024