בית / חדשות / פלילים ומשפט / אחרי החגים – התיישנות בתביעות עבודה
צילום אילוסטרציה PixaBay

אחרי החגים – התיישנות בתביעות עבודה

שתפו

באדיבות נוימרק, בכר, דריקר מן, קונינסקי – חברת עורכי דין, נוטריון וגישור

רחוב הגליל 2 כרמיאל, טלפון: 04-6760078

צוות חברת נוימרק בכר דריקר-מן קונינסקי צילום באדיבות משרד עורכי הדין

לכולנו נטייה לדחות משימות למחר, המושג "אחרי החגים" נפוץ מאוד במקומותינו ומבטא הן את הרצון שלנו לדחות משימות והן את ההכרה והצפייה שלנו כי גם אחרים עושים זאת ולכן אין לצפות לתשובות או תוצאות בזמן הקרוב. בעולם המשפט אנו עלולים לשלם מחיר כבד על דחיינות זו, ובמשפט העבודה עוד יותר מכך.

החוק מתייחס לתקופת "התיישנות" – כלומר, משך הזמן שעובר מרגע שהתרחש אירוע מסוים ועד שלא ניתן עוד לפנות לבית המשפט בעניין זה. לנסיבות שונות נקבעו תקופות התיישנות שונות, אך תחילה נידרש לשאלה: לשם מה נחוצה תקופת ההתיישנות? למה להגביל את משך הזמן בו ניתן לפנות לבית המשפט?

לשאלה זו יכולות להיות מספר תשובות: ראשית, ככל שעובר יותר זמן קשה יותר למצוא הוכחות להתרחשות האירוע ולמעורבות של גורמים שונים בהתרחשותו. כך למשל, קשה לצפות מעד לאירוע מסוים לתאר אותו בצורה מדויקת שנים רבות לאחר שהתרחש, לא הוגן לצפות מהאדם אליו מופנת האשמה להצליח לשחזר את מעשיו ולהביא ראיות לכך, שנים רבות מאוחר יותר. מאחר ומטרת המשפט היא להביא לחשיפת האמת, יש לדאוג שהדבר יהיה אפשרי.

סיבות נוספת למגבלת ההתיישנות הן הרצון לאפשר לאנשים להתמקד בעתיד ולא לחשוש מכל מעידה שאולי הייתה להם לאורך כל החיים, ומצד שני, הרצון לחייב את מי שחש נפגע לברר את זכויותיו בהקדם האפשרי ולא לגרור זאת לאורך שנים תוך פגיעה בצד השני ובמערכת המשפטית.

תקופות התיישנות שונות נקבעו למעשים פליליים, על פי הכלל שככול שהמעשה חמור יותר, כך ארוכה יותר תקופת ההתיישנות, אשר יכולה להיות שנה בלבד בעברות קלות מאוד ועד עשרות שנים כאשר מדובר בעבירות חמורות ובעיקר כאשר מדובר בעבירות מין בקטינים.

בתביעה אזרחית (כלומר כאשר אדם (או תאגיד) תובעים אדם אחר (או תאגיד אחר או את המדינה) בגין נזק שנגרם לו. למשל: אדם התובע אדם אחר מאחר וזה לא מקיים הסכם שנחתם בין הצדדים, או אדם התובע חברת ביטוח בגין נזק שנגרם לו או לרכושו כתוצאה מתאונת דרכים.) – כלל היסוד הוא שתקופת ההתיישנות נמשכת 7 שנים. לכלל זה יש כמובן חריגים אך לרוב, האדם הנפגע נדרש לפנות לבית המשפט בתוך 7 שנים מיום האירוע בו נפגע.

גם בדיני העבודה קיימת תקופת התיישנות כללית של 7 שנים, למשל בגין אי תשלום שכר, אי תשלום פיצויי פיטורים, הטרדה מינית בעבודה וכו'.

אך לצד תקופת ההתיישנות הכללית, נקבעו בדיני העבודה מספר עילות בהן נדרש העובד לפנות לבית המשפט תוך תקופה קצרה בהרבה.

התקופה הקצרה ביותר נקבעה לעניין פיצויי הלנת שכר עבודה. החוק קובע כי המעסיק יידרש לשלם פיצוי גבוה מאוד אם לא ישלם את שכר העבודה במועד שנקבע בחוק (הלנת שכר), וזאת בשל התלות של העובד בשכרו לצורך פרנסתו ופרנסת בני משפחתו. מנגד, נקבע כי על העובד להגיש תביעה בעניין זה תוך 60 יום מהמועד בו שילם המעסיק בפועל את השכר (באיחור). אם המעסיק כלל לא שילם, ניתן להגיש את התביעה בתוך שנה מהיום בו היה צריך להיות משולם השכר על פי החוק. במקרים בהם המעסיק חוזר ומלין את השכר לפחות שלוש פעמים בתקופה של 12 חודשים, תתארך תקופת ההתיישנות לשלוש שנים.

דוגמאות נוספות לתקופת התיישנות מקוצרת הן אי תשלום דמי חופשה (שלוש שנים), הפרות של חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (שלוש שנים), הפרה של חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (חמש שנים) וכו'.

בשל מורכבות הנושא וההשלכות החמורות של חריגה מתקופת ההתיישנות, מומלץ שלא לדחות לאחרי החגים את הטיפול במימוש זכויות.

כתבה מעניינת:

פשיטה משטרה 2019-01

אירוע חריג: ירי לעבר בית בגבעת רם

שתפומאת גיל דובריש לפני זמן קצר הלילה (רביעי) דווח על אירוע ירי חריג בשכונת גבעת …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.