בית / Uncategorized / בא לי לקטר (פוסט אופטימי) | סיגל צוקר

בא לי לקטר (פוסט אופטימי) | סיגל צוקר

שתפו
אם אתה חושב שתצליח ואם אתה חושב שתיכשל – בשני המקרים אתה צודק" (הנרי פורד)

יש לי חיים יפים, אני עוסקת במה שאני אוהבת, יש לי בנזוג מדהים וילדים לתפארת. ובית, שאני אוהבת ומטפחת. ומשפחה חמה ואוהבת. וחברות נפלאות.בא לי לקטר | סיגל צוקר

יש לי שני ילדים, שאבא שלהם לא בקשר איתם כבר שנים רבות. אני גידלתי אותם למעשה לבד. אחד מהם הוא אספרגרי בן 25, עם צרכים מיוחדים. אבא שלי האהוב נפטר לפני שש שנים ואני נורא מתגעגעת. אני עובדת המון שעות ביום ובגיל 65 אסיים לשלם על הבית. יש לי בעייה בקרישת דם ואבן בכליות ובלט בגב וברכיים נטולי סחוס. שום דבר לא בא לי בקלות, כל דבר כרוך במאבק ומה שיכול להשתבש – אכן, משתבש.

אני כמו כולם. עם דברים טובים בחיים ועם דברים לא פשוטים. אבל אני החלטתי שהחיים שלי יפים. ושום דבר לא ישנה את זה. אני מכירה המון אנשים, חייכנים ושמחים, לא בגלל שיש להם את הכי טוב מכל דבר – אלא פשוט בגלל שהם מצליחים להוציא את הכי טוב מכל דבר שיש להם.

אני מכירה גם המון אנשים, שתמיד נראים עגמומיים ומהרגע שרק התעניינתי בשלומם, אני רק שומעת כמה רע וקשה להם. לא שאני יכולה לעזור, אבל ההשתפכות והקיטורים כנראה עושים להם משהו, כי הם הכי סובלים. מנסיון, הדבר הכי נוראי במצב כזה, זה אחרי ששמעת השתפכות מייבבת, לספר שגם אצלך יש בעיות, כי אז מתחילה תחרות סמויה – למי יותר קשה בחיים ומי מקבל את מדליית האומלל/ה האולטימטיבי – פרס ראשון.

לא אני בחרתי שהאבא של הילדים שלי יחליט שהוא לא מעוניין בשום קשר איתם. לא אני החלטתי, שככל שאני מתבגרת (שימו לב, מתבגרת – לא מזדקנת חלילה) הגוף שלי ידאג להזכיר לי את הגיל שלי. לא אני בחרתי ללדת ילד אחר ולא בחרתי להיוולד להורים שכירים, שכסף ושאיפות לא היו באג'נדה שלהם.

ואת, לא בחרת לעבוד כל כך קשה בשביל לתרום לפרנסה, או להיות אם חד הורית, או לגור בדירה שכורה.

ואתה, לא בחרת להיות מובטל, או עובד יותר מדי שעות, או שיצא לך להיות אבא לילד שדורש ממך הרבה יותר ממה שהיית רוצה לתת לו.

לא בחרנו. זה מה שיצא לנו.

מה שכן אפשר לבחור זה איך אנחנו מרגישים כלפי הסיטואציה. האם אנחנו שמים את הפוקוס על הדברים החיוביים? האם אנחנו נותנים לתסכול לזרוע מרירות בתוכנו, או שזו הזדמנות למצוא על מה לחייך? להוקיר תודה על מה שיש? האם זה שלא הלך לנו בדרך אחת זה אומר שלא ילך לנו בכלל? שלא כדאי לנסות? להגשים? להאמין?

אני בוחרת כל יום להוקיר תודה על מה שיש, לשים דגש על החיובי והטוב. נכון, יש זמנים, שזה נראה די קשה, אבל זה מה שנקרא אופטימיות – אם יש לכם את זה, הרווחתם ואם עוד לא אימצתם את זה – חבל.

החיים שלנו מזמנים לנו הרבה הזדמנויות, כמו גם מכשולים ואתגרים, אופטימיות היא תנאי הכרחי להצלחה.

פסימיסט הוא זה ההופך את ההזדמנויות לקשיים. אופטימיסט הוא זה שהופך את הקשיים להזדמנויות.

מה את בוחרת להיות? ואתה?

שיהיה יום נפלא ותבחרו, להצליח.

סיגל צוקר היא בעלת "כחול", המרכז למיניות וזוגיות וחנות סקס בכרמיאל http://www.blue4fun.co.il

 

 

כתבה מעניינת:

חגיגת קונצילה ריגטה עם עגבניות שרי צלויות, קלמטה ומוצרלה צילום אפיק גבאי (1)

קונצילה ריגטה – איטלקית 100%

שתפומתחשק לכם איטלקית 100% על הצלחת? קבלו מתכון של פסטה קונצילה ריגטה עם עגבניות שרי …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.