זהר.נט חדשות כרמיאל
4 בעלי חדרי כושר פרטיים בכרמיאל מספרים בגילוי לב על המשבר האישי שהם חווים בתקופת הקורונה ומה הם חושבים על סגירת הענף חודשים ארוכים
גנית עמית-שלו, הסטודיו של גנית
גנית עמית-שלו (43) נשואה לאיתי, אמא ל-4, גרה בכמון ומנהלת את הסטודיו של גנית בכרמיאל. עמית-שלו היא ילידת כרמיאל, הוריה היו בין 5 המשפחות הראשונות שהגיעו וגרים בכרמיאל עד היום.
הסטודיו של גנית הוקם בשנת 2007, יש בו שיעורי פילאטיס מזרן, אימוני TRX, אימוני כושר פונקציונליים. אימונים אישיים ואימונים בקבוצות.
גנית בוגרת תואר ראשון בחנ״ג מטעם מכללת וינגייט, בעלת תעודות של מדריכת כושר ומדריכת פילאטיס מזרן ומכשירים. את רוב האימונים בסטודיו מעבירה גנית בעצמה, לצידה מאמן גם בעלה איתי, בעל תואר שני וכן תעודות הסמכה מקצועיות.
– באיזה היקף פעל הסטודיו מאז שפרצה הקורונה בחודש מרץ?
״ב-15.3 הסטודיו נסגר לחודשיים, באותה תקופה העברתי אימונים בלייב בקבוצה סגורה בפייסבוק, כשאפשר היה לחזור לסוג של שגרה בחודש מאי, חזרנו לפעילות עניפה כולל הצטרפות של מתאמנים חדשים. בתחילת ספטמבר שוב סגרנו עם הסגר השני וסגורים עד היום״.
– בתקופה כזו יש שתי אפשרויות, האחת לסגור לגמרי והשניה למצוא פתרונות יצירתיים. באיזו דרך בחרת ומה עשית כדי להתמודד עם המצב?
״כיום אני מפעילה מערכת של אימונים בזום ובפייסבוק, ברגע שנתנו אישור אז התחלתי לאמן בחוץ בקבוצות קטנות, אימונים אישיים בבית המתאמנות כאשר הכל עם שמירה על ההנחיות, אני עם מסיכה, שמירת מרחק. זה מוציא ממני הרבה יצירתיות, יזמות וסבלנות, זה שווה הכל כשרואים את האושר של המתאמנים כאשר אני מגיעה אליהם הביתה אחרי כמעט 3 חודשים ללא פעילות״.
– איך השפיעו ההגבלות על המצב הכלכלי שלך ואיך מתמודדים אצלך בבית עם הפגיעה בפרנסה?
״הפגיעה בפרנסה היא קשה, ההוצאות ממשיכות, שכ״ד, ארנונה ועוד. המענה של המענקים וההנחות בארנונה – זה להיות מהיר יותר, במיידי ולא רטרואקטיבית״.
– מה דעתך על כך שהממשלה סוגרת כבר חודשים ארוכים את הענף, עד כמה ההחלטה הזו מוצדקת או לא לתחושתך?
״החלטת הממשלה בהתחלה הייתה כואבת אבל הגיונית, כרגע זה כבר מוגזם, יש לאפשר פעילות בערים ירוקות תוך שמירה על הכללים וההנחיות״.
– אם המשבר יימשך, האם בעינייך קיימת האפשרות לוותר על החלום ולסגור את המקום?
״חלום הסטודיו ימשיך, המגיפה כאן להישאר, צריך ללמוד לחיות איתה, יתכן ויהיה שינוי בתפיסה, נמשיך לאמן בקבוצות קטנות יותר אימונים אישיים אבל שום מגיפה לא תגרום לעצירה של פעילות גופנית. פעילות גופנית שווה בריאות, בריאות הגוף והנפש ואנחנו נמצא את הדרך להמשיך להגשים את החלום״.
מיכל רוזנברג, סטודיו MIXX
מיכל רוזנברג, בת 35, כרמיאלית עד לפני שנה, מתגוררת כיום בקרית מוצקין, נשואה פלוס 2.
הסטודיו של מיכל, Mixx, נוסד ב-2014 וכולל מגוון של חוגים ואימונים בקבוצות קטנות לנשים בלבד כמו: פילאטיס, TRX, Core, ארובי קיקבוקס, Kangoo jumps, ספינינג, זומבה, שיעורי Hiit ועיצוב שונים. ביחד איתה יש עוד צוות של 7 מדריכות כולן בעלות תעודות הכשרה מתאימות והסמכות מקצועיות.
– באיזה היקף פעל הסטודיו מאז שפרצה הקורונה בחודש מרץ?
"כבר מהיום הראשון של הסגר עברנו לתוכנית ואימונים און ליין שכללה בעצם קבוצה סגורה בפייסבוק של כל המתאמנות, כך שהיו 3 אימונים כל יום, כשהאימונים היו מועברים בלייב בקבוצה וגם נשמרים שם למי שרצתה לעשות מאוחר יותר ולא בלייב עצמו. האימונים הועברו גם ע״י צוות המדריכות שלי ובעצם שמרנו על שגרה רצופה של אימונים ומסגרת שגם כללה אתגרי תזונה ופעילות גופנית לכל המשפחה״.
– איך השפיעו ההגבלות על המצב הכלכלי שלך ואיך מתמודדים אצלך בבית עם הפגיעה בפרנסה?
״בחודש מרץ ואפריל המשכתי לגבות תשלום חלקי מהמתאמנות שלי ולאחר מכן התחילו המענקים כך שחוץ מדמי השכירות החודשיים שהמשיכו לרדת כרגיל כל בתקופה והוצאות של ארנונה וכו׳ לא היתה פגיעה משמעותית״.
– מה דעתך על כך שהממשלה סוגרת כבר חודשים ארוכים את הענף, עד כמה ההחלטה הזו מוצדקת או לא לתחושתך?
״מבחינתי, הממשלה לא מבינה את גודל האסון שהיא עושה לציבור המתאמן. ההחלטה הזו לא מוצדקת ומוטעית מהיסוד כי דווקא מקומות כמו סטודיואים שיש בהם יכולת בקרה ורישום עם הקפדה על הנחיות, ניקוי וחיטוי יום יומי בנוסף ליכולת ליצור קפסולות קבועות של מתאמנות זה דבר שלא קיים בכל תחום כמו סופרים, חנויות, בתי כנסת… איך יתכן שבית כנסת שנמצא ליד הסטודיו שלי גודלו 40 מ״ר יכול להכיל 10 אנשים במקום סגור ואני 100 מטר ולא יכולה?? זה אבסורד״.
– בתקופה כזו יש שתי אפשרויות, האחת לסגור לגמרי והשניה למצוא פתרונות יצירתיים. באיזו דרך בחרת ומה עשית כדי להתמודד עם המצב?
״עקב הסגר השני ובקרוב השלישי החלטתי לעבור למקום אחר, לצמצם את ההוצאות שלי כי יוצא שאני בעצם משלמת סתם על מחסן לציוד שלי בגודל 100 מ״ר וזה ממש לא משתלם לי כלכלית כל עוד השכירות ממשיכה ובעלי הנכס לא מתחשבים בי. בעזרת השם אומרים משנה מקום משנה מזל, כאשר נפתח בצורה שיהיה ניתן לנהל עסק בצורה נורמלית עם מתווה מסודר והנחיות ברורות, אפתח מחדש״.
– אם המשבר יימשך, האם בעינייך קיימת האפשרות לוותר על החלום ולסגור את המקום?
״כרגע האופק נראה טיפה רחוק עבור ענף הכושר אבל אני מאמינה שגם זה יחלוף ואנחנו ניפתח עם הגעת החיסונים לארץ״.
לירון יגר, סטודיו Sportteam
לירון יגר, בן 36, מתגורר בכרמיאל מזה 27 שנים, הוא הבעלים של סטודיו Sportteam, סטודיו לאימונים קבוצתיים ואישיים לנשים בלבד.
יגר הקים את העסק באוגוסט 2016 ובשנת 2019 פתח את הסטודיו בשכונת רבין (צמוד לשופרסל). הצוות המקצועי כולל 10 עובדים ובהם מאמנים, עובדי נקיון, פקידה ואיש מדיה. בסטודיו קיים מגוון גדול של אימונים: אירובי, כוח, חיטוב, אירובי, Kangoo jumps, פילאטיס, טרמפולינות, ספינינג, trx, עיצוב וחיטוב.
– באיזה היקף פעל הסטודיו מאז שפרצה הקורונה בחודש מרץ?
״מאז חודש מרץ כשפרצה הקורונה הסטודיו הפסיק לעבוד בגלל הנחיות הממשלה. אחרי תקופה קצרה של הסגר הראשון חזרנו לעבוד במתכונת מצומצמת היקף השעות פחת, כמות המתאמנות ירדה ב-70%. אחרי תקופה קצרה הסגר השני הגיע, מה שאומר שלסטודיו לא נחזור בינתיים עד החלטה אחרת של ועדת הקורונה״.
– בתקופה כזו יש שתי אפשרויות, האחת לסגור לגמרי והשניה למצוא פתרונות יצירתיים. באיזו דרך בחרת ומה עשית כדי להתמודד עם המצב?
״כרגע מאז הסגר השני אני מחפש פתרונות יצירתיים כדי להמשיך ולהתקיים. בחרתי לעשות אימוני זום ואימונים באוויר הפתוח בקבוצות״.
– איך השפיעו ההגבלות על המצב הכלכלי שלך ואיך מתמודדים אצלך בבית עם הפגיעה בפרנסה?
״ההגבלות והסגירה גרמה לי נזק גדול מאוד ופגיעה בפרנסה שלי ושל המאמנות שלי שהיו רגילות לשגרה של אימונים והכנסה מדי חודש. אותן מאמנות לא מקבלות שכר כבר חודשים ואינן יכולות לעבוד בשלב הזה. מקור הפרנסה שלי נפגע בצרה כזו, שיקח זמן ארוך כדי לשקם את מה שהיה. לצערי מהמדינה לא זכיתי לקבל כמעט מענקים אבל לשלם את החובות שלי בתור עסק – זה חייב! בקרוב כשנחזור כל המנויים יופשרו מההקפאות מה שאומר שגם בתקופה שאחרי לא תהיה הכנסה ומי מבטיח לנו שנחזור לעבור ב-50% ממה שעבדנו?״
– מה דעתך על כך שהממשלה סוגרת כבר חודשים ארוכים את הענף, עד כמה ההחלטה הזו מוצדקת או לא לתחושתך?
״החלטה לא נכונה לדעתי ולא מוצדקת, הבחירה מתבצעת משיקולים פוליטיים! בזמן שכל העסקים חזרו לעבוד או מנסים להמשיך ולהתקיים בתקופה הזאת – אנחנו עדיין סגורים. אחוז הנדבקים בסטודיו ובחדרי הכושר הקטן ביותר! אין שום סיבה לפתוח את כל העסקים ולהשאיר אותנו סגורים. האזרחים זקוקים לפעילות גופנית כאורח חיים בריא״.
– אם המשבר יימשך, האם בעינייך קיימת האפשרות לוותר על החלום ולסגור את המקום?
״מקווה שנעבור את התקופה הזאת כמה שיותר מהר ונחזור לפעילות בזמן הקרוב ביותר, לכם התושבים אני אומר צאו לעשות ספורט! ספורט זה חלק מהחיים שלנו! ספורט = בריאות. אני אמשיך לדאוג לפני הכל לבריאות שלכם, לא אוותר ואעשה הכל שנחזור להתאמן בסטודיו. תמשיכו לשמור על ההנחיות והכללים כדי שכרמיאל תמשיך להיות נקייה״.
ספיר יוסף, פליי פיטנס סטודיו
ספיר יוסף (35) ילידת כרמיאל, אם יחידנית לילד בן 16, הקימה לפני 3.5 שנים את פליי פיטנס סטודיו וחלמה בגדול – עד שהקורונה הגיעה והכל מסביב קרס.
– באיזה היקף פעל הסטודיו מאז שפרצה הקורונה בחודש מרץ?
״בדיוק לפני שהחל הסגר הראשון הייתי אמורה להתרחב ולעבור לסטודיו חדש. כמובן שהשיפוצים נדחו, כשנגמר הסגר הראשון התחלתי לעבוד על הסטודיו החדש ולפתוח אותו. עבדנו שלושה חודשים ואז הגיע הסגר השני. העבודה נעצרה עד עצם היום הזה, הסטודיו סגור מאז. אין אופציה לאמן, לא בחוץ ולא בפנים. אסור לנו לגבות כסף אפילו על אימונים בחוץ״.
– בתקופה כזו יש שתי אפשרויות, האחת לסגור לגמרי והשניה למצוא פתרונות יצירתיים. באיזו דרך בחרת ומה עשית כדי להתמודד עם המצב?
״הפתרון היצירתי שמצאתי הוא לעבור דירה לבית עם חדר נוסף כדי לערוך בו אימונים אישיים. ממש בימים אלה שכרתי דירה מתאימה והעברתי את ציוד. אנחנו עוד במעבר, אני צריכה לסדר הכל, עוד לא התחלתי לעבוד. וכמובן שזה כרוך בהוצאות נוספות״.
– איך השפיעו ההגבלות על המצב הכלכלי שלך ואיך מתמודדים אצלך בבית עם הפגיעה בפרנסה?
״אחרי חודשיים הגעתי למצב מאוד קשה נפשית וכלכלית. אין לי הכנסות כלשהן אבל דורשים ממני להמשיך ולשלם את דמי השכירות. המענקים של המדינה הם כזו בדיחה שאפילו לא כיסו את הוצאות המחיה שלי, ובטח שלא הספיקו לשלם את השכירות על הסטודיו. כדי להקים את הסטודיו החדש לקחתי הלוואה וכרגע אין לי אפשרות לקחת עוד הלוואה. אני נעזרת במשפחה ובחברים כדי לעבור את התקופה הקשה הזו. גם כשנחזור לעבוד לא יהיו הכנסות מיידיות, כי נפשיר מנויים קיימים שכבר שילמו״.
– מה דעתך על כך שהממשלה סוגרת כבר חודשים ארוכים את הענף, עד כמה ההחלטה הזו מוצדקת או לא לתחושתך?
״זה אבסורד, אין שום הצדקה לסגור את חדרי הכושר. דווקא במקומות האלה אין הדבקה כמו בסופר או במקומות אחרים שבהם יש התקהלות. בחודשים שבהם הסטודיו שלי פעל, הקפדנו בצורה קיצונית על ההיגיינה״.
– אם המשבר יימשך, האם בעינייך קיימת האפשרות לוותר על החלום ולסגור את המקום?
״אני ויתרתי. לא חוזרת לסטודיו ולא חוזרת לעבוד בהיקף כזה. אתחיל לעבוד לבד ואעביר אימונים אישיים באופן פרטני כדי להתפרנס בכבוד. אם למדתי משהו מהתקופה הזו הוא לא לחלום חלומות ולא לקחת סיכונים. אני לא יודעת מה יהיה קדימה ואיך אסגור את כל החובות״.
