זהר.נט חדשות כרמיאל
ראיון מיוחד עם יו”ר מרצ בכרמיאל, ראש סיעת קשת ופעילה חברתית-תרבותית שמצליחה להרגיז הרבה כרמיאלים על רקע דעותיה: “כל מה שלמדתי ועשיתי עד היום הביאו אותי להיות האשה הדעתנית והפעילה”
יש לה כל-כך הרבה כובעים, תחומי עשייה, שקצת קשה לבחור במה להתחיל ואיך בדיוק להגדיר אותה. חינוך, יהדות, חברה ופוליטיקה ולא לשכוח: פמיניסטית מושבעת.
לא כולם אוהבים את זה בכרמיאל, אבל השם דינה דוד צובר תאוצה בכרמיאל ובמקומות אחרים. בפייסבוק כבר אי אפשר לחמוק ממנה. מדי יום אני מוצאת סטטוסים ותמונות שהיא מפרסמת, המספרים על קשת רחבה מאד של תחומי פעילות ועניין. ואם אמרנו ‘קשת’ אפשר להתחיל מכך: בבחירות האחרונות לרשות המקומית, שהתקיימו באוקטובר 2013, התמודדה דינה למועצת העיר בכרמיאל. החידוש הגדול, שהיה חידוש גם בקנה מידה ארצי: רשימה משותפת של יהודים וערבים בתמיכת מפלגות מרצ וחד”ש. למרות שרשימה זאת לא הצליחה להיבחר ולהיכנס למועצת העיר, מתברר כי פעיליה המרכזיים הם כאן כדי להישאר.
מאז הספיקה להרגיז הרבה כרמיאלים, על מעורבותה במאבק של תושבי רמייה הבדואים, כולל הפגנות למען זכויות ונגד גזענות.
פמיניסטית
דינה היא אם לשתי בנות, בת 51, בעלת תואר שני ללימודי מיגדר באוניברסיטת בר-אילן. בגיל שנה הגיעה מארגנטינה. מורה ומדריכה במשרד החינוך כבר 30 שנה. בילדותה חיה במושב ולכרמיאל הגיעה לפני 23 שנים.
כאשר אני שואלת על תחומי הפעילות הרבים, מילות המפתח של דינה היא ‘חשיבה ביקורתית’: “כל מה שלמדתי ועשיתי עד היום הביאו אותי להיות האשה הדעתנית והפעילה.”
מעגלי העשייה שלה נובעים מאותה חשיבה ומזינים זה את זה. מן הפוסטים הרבים נראה כי במשך הזמן התגבשה סביבה קבוצת פעילים, בעיקר נשים, אך גם גברים, המשתתפת במעגלים אלו ומרבה לפרגן למי שמובילה ויוזמת את העשייה.
הרשימה ארוכה ומגוונת: יו”ר מרצ כרמיאל, ראש סיעת קשת כרמיאל לצדק חברתי, מורה ומדריכה בנושאי יהדות, כותבת שירה במסגרת קבוצת כותבים ‘קולות בגליל’, מארגנת קבלות שבת חודשיות. לימוד טקסטים בראש חודש עם נשים, פעילה במסגרות נוספות ויוזמת אירועים חברתיים-תרבותיים.
– איך מספיקים כל-כך הרבה? אין צורך לבחור סדר עדיפות במה כדאי להשקיע יותר?
הגישה שלה, לדבריה, היא מעגלית ולא הירארכית: “הדרך המקובלת היא להחליט מה מעדיפים, זו חשיבה דיכוטומית, חייבים לבחור. אבל יש חשיבה יצירתית מסועפת, להסתכל על המציאות כריבוי אפשרויות. זו תפיסה פמיניסטית.”
לאותם מעגלי עשייה שלה יש לה לדינה דוד עולם דימויים מיוחד: “ דמייני חדר בקרה, מגדל פיקוח. יש בו כמה מסכים שבכל אחד מהם מתרחש דבר שונה, ואת יודעת מה קורה ומתי יש להתערב…”
על הפרסום העצמי הנרחב בפייסבוק היא אומרת: “אם אתה רוצה שיכירו אותך רצוי לפרסם לפחות 3 פוסטים ביום.”
שבת חילונית וגם ליל סדר, מגילת אסתר ורות
מדי חודש מתקיימת קבלת שבת חילונית בהשתתפות 30 עד 40 חברים ובעזרת צוות היגוי מבין החברים. השבת היא חילונית-מסורתית.
הדגש הוא על המושג “חילוני” וזה לדבריה גם ההבדל בין הפעילות שיזמה לבין המקובל אצל הריפורמים והקונסרבטיביים: “היהדות שלי היא חילונית, הומניסטית, פלורליסטית.. יש סממנים דתיים כמו הדלקת נרות קידוש ופרשת השבוע. יש גם שירי ארץ ישראל. אלוהים לא נמצא במרכז, אלא האדם, שלוקח אחריות בבחירות שלו כיצד לעצב את חיי התרבות והרוח.”
ברוח זו יזמה גם לראשונה השנה את ליל הסדר החילוני, שנחוג בהצלחה. כ-70 איש הגיעו למועדון ריימנס לאחר עמל רב שלה ושל צוות ההיגוי. בחג פורים לפניו נרשמה עוד הצלחה: מעל 30 נשים הגיעו עם ילדיהן לקרוא על פי טעמי המקרא את מגילת אסתר ובהן גם נשים אורתודוכסיות.
ועוד לא הזכרתי את “בית המדרש הנשי” בכל ראש חודש ברוח “הלבנה בחידושה” – נשים קוראות טקסטים- בשיח נשי כמובן. ועוד בתחום היהדות החילונית: דינה שותפה בצוות ארגון של פסטיבל לימוד במכללת בראודה בכרמיאל.
רק עוד 150 קולות
בבחירות לעירייה קיבלה רשימת ‘קשת כרמיאל לצדק חברתי’ רק 567 קולות. חסרו, לדבריה, רק 150 קולות כדי להיכנס למועצת העיר. בבחירות אלו חברו יהודים וערבים לראשונה לרשימה משותפת בתמיכה (הצהרתית בעיקר, לא כספית וארגונית) של מפלגות מרצ וחד”ש. הצדק החברתי של קשת התייחס לכל המיגזרים והעדות בעיר, אך בסופו של דבר התמקד בעיקר במאבק למען תושבי רמייה. לאחר שנים של שקט תיקשורתי בנושא זה החלו לשמוע כאן על משפחות החיות ללא חשמל בפחונים, הדורשות לקבל זכויות ותנאי מגורים הולמים. בהפגנות הרבות שיזמה קשת השתתפו גם פעילים ערביים מחוץ לכרמיאל.
לא כאן המקום לפרט את תולדות המאבק המשפטי-ציבורי הממושך ואשר טרם הסתיים. אלא שהפעם התייצבה אשה יהודייה, דינה דוד, בראש סיעה, קבוצה פוליטית, לשאת את דגל המאבק. זאת בסיוע נלהב ונחוש של דובר הסיעה דב קולר, הפעיל בנושאים אלו. זאת מול רוב גדול וברור של כרמיאלים שמעדיפים לא לראות כאן תושבים ערביים גרים בלב השכונה…ההפגנות למען רמייה הגיעו לשיאן בהפגנת יום האדמה, שהתקיימה הפעם בתוך כרמיאל. נושא רמייה היה בעיקר הטריגר למחאה השנתית על הפקעת קרקעות. מאות פעילי ימין הגיעו להפגנת נגד גם בשל בואה של ח”כ חנין זועבי.
– את שלמה עם זה? האם קשת הייתה צריכה להשתתף שם?
דינה מעדיפה להתראיין אצלי בנושאים אחרים של פעילותה, שהציבור, לדעתה, פחות יודע עליהם. אבל בנושא רמייה אין לה ספקות שצריך להיאבק והיא מסתמכת גם על מקורות היהדות ההומניסטית: “כבר בספר בראשית נאמר: ויברא את האדם בצלמו. כל אדם”.
ציטוט זה הבאתי מתוך הנאום שלה לאחר הבחירות בכנס הראשון במיתחם רמייה. ועוד מאותו כנס בנושא המאבק לזכויות משפחות רמייה מול העירייה והמינהל: “…פסיקתו ההיסטורית של שופט בית המשפט העליון מנחם אלון: “מקורות היהדות וחז”ל מלמדים, כי “כבוד האדם” נוגע ל”אדם באשר הוא אדם, ללא הבדל גזע, דת ומין”? ברור לי שקשת כרמיאל לצדק חברתי, יחד עם תושבי ראמיה, חייבים להוביל מהלך היסטורי, אשר במסגרתו יזכו תושבי ראמיה, בזכות ולא בחסד, בשוויון וללא אפליה, לכל זכויותיהם במקרקעין, בדיור, בחשמל, במים, בביוב – ובכל השירותים העירוניים הניתנים בכרמיאל, ברמה המתאימה לכל תושב של עיר מתוקנת ונאורה.” עד כאן מאותו כנס.
– ובכל זאת, האם תוכלי להבין את רחשי הלב של תושבים מול הפגנה ביום האדמה?
“איזה תושב יסכים להתקיים כאן ללא חשמל? מה הפחד? אנחנו חיים פה בביטחון. מי שלא בטוח, מפחד. בכל מקום יש זכות להפגין בעד קבוצות מוחלשות.”
לשאלה, האם הדרישות של תושבי רמייה מוצדקות לאחר שחתמו על ההסכם? משיבה דינה: “הציבור ניזון מן התקשורת והכל רק עניין של כסף. בפועל אין שקיפות אצל המינהל. יש רצף פעולות משפטיות ובינתיים הם חיים ללא חשמל”.
– איך ומדוע הגעת לפעילות הפוליטית שלך במרצ?
“כל החיים הצבעתי למרצ. הייתי עסוקה כל השנים בלימודים ובעבודה. כעת בשלו התנאים להיות פעילה. כשנה לפני הבחירות לכנסת החלטתי לפעול וסייעתי במערכת הבחירות בעיר. מרצ קיבלה בכרמיאל 516 קולות סך הכל ובמשגב 1200 קולות. קודם כל אני רוצה להגיע למצביעים האלו”. במסגרת זו נפגשת דוד עם פעילים וחכי”ם ועם חברי מועצות. לא מזמן הגיעה לכרמיאל יו”ר מרצ ח”כ זהבה גלאון לפגישה עם פעילי מרצ מכל הצפון וביום חמישי הגיע לכרמיאל גם ח”כ אילן גילאון.
נוסף לכך משתתפת דינה בפעילות ‘תג מאיר’ שהחלה בתגובה לפעילות ‘תג מחיר’. למשל, ביקור הזדהות עם תושבי ג’ייש, גוש חלב וגם ביקור מתוכנן בפורדיס – שני מקומות בהם פעלו אנשי תג מחיר.
– כיצד את פועלת בתחום של קיום משותף ונגד תופעות של ביטויי גזענות?
“נוסף לפעילות הנ”ל ב’תג מאיר’ אני מקדמת פרוייקט של עמותת שתי”ל, פגישות קבוצה של יהודים וערבים מאיזור כרמיאל בנושא קיום משותף”. לשאלתי, האם יש סיכוי לפעילות כזו לאחר נסיונות רבים שלא נמשכו, היא משיבה כי האחריות מתחלקת בין כל השותפים לפעילויות כאלו.
יש גם מהלך נוסף שעליו היא עובדת: “הגזענות מתעצמת. אני יוזמת מהלך להבעה במרחב הציבורי, צוות חשיבה, להשמיע קול דמוקרטי אנושי. לקחת אחריות על איכות החיים. הכוונה לא רק לפעול נגד, אלא כאמירה דמוקרטית.”
