בית / קהילה / אנשים / לא נראה בכלל, הסיפור האמיתי של ציון ביסמוט
ציון ביסמוט לא נראה בכלל מתוך הפייסבוק
ציון ביסמוט, לא נראה בכלל. צילום מתוך הפייסבוק

לא נראה בכלל, הסיפור האמיתי של ציון ביסמוט

שתפו

מאחורי הסרטון המצחיק של ציון ביסמוט ״שכבש״ את המדינה מסתתר סיפור חיים קשה ועצוב. אחרי עשרות שנים של התמכרות לסמים החליט ציון להציל את עצמו, נכנס להוסטל ופתח דף חדש בכרמיאל

מאת גיל דובריש

את ציון ביסמוט, תושב כרמיאל מאז חודש נובמבר 2018, מכירים כמעט כולם. הוא התפרסם בסרטון שהפך לוויראלי, שם סיפר כי הוא בן 60, אבל ״לא נראה בכלל״.
הסרטון הזה הגיע לתוכניות הטלוויזיה הנצפות ביותר וציון הפך לכוכב בן לילה. והכל במקרה. ״דיברתי בשידור חי בפייסבוק עם חברה וסיפרתי לה שאני מחפש כלה. ואז עלתה סימה לשיחה… התחלנו לשוחח, ואז היא שואלת אותי: 'ציון תגיד לי בן כמה אתה?', אז עניתי: 'בן 60 ולא נראה בכלל'. היא שמעה את זה וחזרה אחריי, וזהו. לא התייחסתי יותר מדי. פתאום אני עובר ברחוב וכל אחד אומר לי ׳ציון – סלפי סלפי סלפי׳. בכל לא ידעתי שהסרטון התפרסם באינטרנט, אני לא מבין בטלפונים״…

אבל מאחורי הסרטון המצחיק, מסתתר סיפור חיים כואב. ביסמוט נולד בשנת 1956 בבאר שבע ומגיל צעיר מאוד הידרדר לפשע. ״אני גדלתי ברחובות מגיל 7… סמים, אלכוהול, עבריינות. כל החברים שאיתם גדלתי, כבר לא בחיים. מתו, או ממחלה, או מסמים, או נרצחו. כל חיי גדלתי ברחובות ובבתי כלא, עצרו אותי על עבירות רכוש, סחר בסמים, כל מיני דברים. לא ידעתי דרך אחרת, תמיד חשבתי שזה הכי טוב בשבילי. לא הכרתי דרך אחרת״.

ציון ביסמוט קעקוע לא נראה בכלל מתוך הפייסבוק
ציון ביסמוט עם הקעקוע על זרועו. לא נראה בכלל… צילום מתוך הפייסבוק

הרגע ששינה את חייו

בשנת 2017, שנתיים לפני החשיפה של הסרטון שהפך אותו לכוכב, נתקל ציון בפעם הראשונה במצלמות. וזה שינה את חייו. שלושה סטודנטים לקולנוע מבית הספר כדורי הגיעו לתל אביב כדי לצלם סרט במסגרת המגמה. הם נתקלו במקרה בציון, שקיבץ נדבות ליד כספומט ברחוב ושינו את כל התוכניות שלהם. ביסמוט חשף לעיני המצלמה של הסטודנטים את סיפור חייו, סיפר על המשפחה שאין לו, על שני הילדים שאינו מכיר, על הסמים הקשים, על הכלא… שלושת הצעירים לקחו את ציון להתנקות, להסתפר ולהתגלח, קנו לו בגדים חדשים וארוחה חמה. ביסמוט התרגש, האירוע הזה גרם לו לשנות את כל השקפת עולמו. הוא פנה להוסטל של קהילת הדרך בכרמיאל, מרכז גמילה מסמים ונכנס לתהליך ארוך של גמילה ושיקום, התחיל לעבוד במפעל ולבנות לעצמו חיים חדשים. אחרי תשעה חודשים בהוסטל סיים את תהליך הגמילה החליט להישאר בכרמיאל ושכר כאן דירה. ״אני עובד קשה, אבל מרגיש שיש לי אוויר לנשימה. נולדתי שוב״ הוא אומר. ״הכל בזכות הילדים האלה, החיים שלי השתנו ברגע שפגשתי אותם – ובזכות קהילת הדרך, שהיא קהילה מצילת חיים, בזכות הקהילה הנפלאה הזו השתקמתי״.

כנסו לכתבות מעניינות נוספות בפורטל זהר.נט:

– עד כמה פחדת לבצע את השינוי הזה?

״השינוי מפחיד מאוד, אבל זה אפשרי. למדתי בקהילת הדרך שלא להרים ידיים, להתמודד עם כל דבר. אני מגיע ממקום שלא מתמודד עם כלום, כל לא התייחסתי לשום דבר שהיה קורה לי, לא היה איכפת לי אפילו מעצמי. היום אני במקום אחר, מעביר מסר לבני הנוער שיש מחיר כבד מאוד לשימושו בסמים, אפילו צינגלה קטן, או שתיית אלכוהול. זה מדרדר. תראה את הכותרות שיש היום על הילדים שמעורבים בדקירות, בתאונות – הכל בגלל הסמים והאלכוהול. כשאתה צעיר, אתה לא קולט מה אתה עושה לעצמך. אתה הולך למסיבות ורואה את כולם רוקדים, שותים, אבל הם לא באמת נהנים. היום אני מגיע למסיבה, אני נהנה גם בלי לגעת בשתיה ובלי לעשן. זה הכיף האמיתי״.

– אתה מרגיש שהגמילה שינתה את היחס של החברה כלפיך?

״לגמרי. אני שואל את עצמי מה קרה שפתאום כולם מסביבי אוהבים אותי.התחלתי להבין דבר מאוד חשוב – ברגע שאני אוהב את עצמי אז כל הסביבה איתי ביחד. עם ישראל הוא עם תומך ואוהב. אני באתי ממקום שבו היו אומרים עלי שאני עבריין ופושע, היו מפחדים להתקרב, אבל ברגע שצפו בסרט שעשו עלי הסטודנטים, ראו לאיזה שפל הגעתי. רציתי למות אבל אלוהים לא רצה – היום אני מסתכל על עצמי ואומר החיים טובים, רק צריך לדעת להשתמש בכלים הנכונים״.

ציון ביסמוט לא נראה בכלל מתוך דף הפייסבוק
ציון ביסמוט. צילום מתוך דף הפייסבוק

לא נוגע בסמים ובאלכוהול

ציון ביסמוט נהנה היום מכל רגע. יוצא לבתי קפה בכרמיאל, יושב עם מכרים. אנשים שמזהים מבקשים סלפי. את כרמיאל הוא לא מתכוון לעזוב בקרוב. ״אני לא שוכח לרגע שהכל יכול להיגמר ואני עלול ליפול בחזרה. טוב לי פה, אם אחזור לבאר שבע אין לי מה לעשות שם – כל הילדות וכל הכאב שלי נמצאים שם, אני מעדיף להיות הכי רחוק שאני יכול. סימה (בת הזוג, ג.ד) הציעה לי לעבור למרכז, אבל אני נשאר בכרמיאל כרגע…״

הוא לא מפסיק להדגיש כמה שהשתנה, כמה שציון ביסמוט הישן נעלם. ״פעם היו בוחרים בשבילי – היום אני בוחר בשביל עצמי. אני לא נוגע באלכוהול וסמים, למשל אם בעבר מישהו היה מכעיס אותי, הייתי ישר קם והולך, אבל היום אני פונה אל הבן אדם ומנסה לדבר איתו. בכל בוקר כשאני קם, אני אסיר תודה לאלוהים על כך שקיימת קהילת הדרך. שנים לא עשיתי שום דבר למען עצמי, הייתי קם בבוקר, קם לעשות שוד או גניבה, לוקח חבר והולכים לעשות את זה. אלה לא חיים. רגע אחד אתה מעשן סיגריה ורגע אחרי זה אתה פתאום עצור בתחנה. הדרך שלי היום היא דרך חדשה, שאני מכיר רק מהתקופה האחרונה. אני קם בבוקר, מתגלח, יוצא לעבוד, לדבר, לשתף. פעם לא הייתי מדבר. מי היה מקשיב בכלל? היו שואלים אותי איך אני מרגיש, אבל הכל היה כאילו. היום אם לא טוב לי ואני מודה שיש מדי פעם ימים קשים, אז אני הולך לחדר NA (מכורים אנונימיים) ומספר שבא לי להשתמש. זה עוזר לי להעביר את ההרגשה הרעה. מה יהיה מחר? אני חי את היום, לא יודע. אני יודע רק דבר אחד – שאני אסיר תודה שאני חי ויכול לנשום לרווחה״.

– הזכרת שיש ימים קשים שבהם אתה רוצה לחזור לסם, איך מתגברים על ההרגשה הזו?

״כל מכור נקי אפילו במשך 20-30 שנים יכול לספר לך שמדי פעם בא לו לנסות שוב. לכל אדם יש את הימים האלה שהוא הפוך ומעוצבן. אצל נרקומן בגמילה, הוא עלול לחפש בימים כאלה את הסם. אדם נורמטיבי יכול לשתות יין להנאתו, אבל הוא לא מגזים כי מחר הוא בעבודה. מכורים יכולים להתחיל עם כוסית אחת בשביל הכיף ואז עוד כוסית ואחר כך בקבוק ועוד בקבוק והעניין מידרדר. לי אסור לי לשתות או להשתמש בסם, כי אני מודע לזה – גם בימים הכי קשים, שיש לכך מחיר ואני לא מוכן לשלם אותו. לכן כקשה לי אני מגיע לפגישות בקהילה״.

– מה אפשר לאחל לך לסיום, ציון?

״הכי פשוט – לאחל לי עוד יום נקי, כל יום בפני עצמו…״

 

כתבה מעניינת:

צלמת אור דודק

בת שבע אזיקרי אבוחצרה – מהמים עד לשמים

שתפומאת אלה ויינטראוב היא ילידת העיר כרמיאל, נשואה, אימא לשלושה ילדים, מנכ"לית תאגיד המים – …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.