פיט סטפ פרו באנר עליון 2018-10
בית / המגזין / פרשת השבוע - הרב יעקב ידיד / פרשת תצוה: בין מגילה לגאולה
ארט דה ג׳לטו באנר עליון 2018-12-26

פרשת תצוה: בין מגילה לגאולה

ארט דה ג׳לטו באנר עליון 2018-12-26

א. סיפור רודף סיפור

מגילת אסתר שנקרא בעז"ה ביום רביעי בערב, מביאה אלינו את סיפור הצלת יהודי כל העולם מגזירתו של המן הרשע. מזעזע לראות עד כמה קל היה להמן הרשע לשכנע את אחשוורוש להרוג עם שלם, וכיצד בקלות מתקבלת גזירה כזו בעולם, כשאף לא אחד מהעמים טוען שאין סיבה מוסרית המצדיקה זאת. המן לא טוען שישראל הורסים את מלכות אחשוורוש, פשוט כי אין זה נכון. הוא גם לא יכול לטעון כי אינם נאמנים למלך, הוא מוצא סיבה פעוטה להחריב  להשמיד ולהרוג ולאבד עם שלם, והמלך אחשוורוש מוריד את טבעתו והרשות לרצח קיימת באופן חוקי. כך מתנהלים חיי המלך הזה כאשר הוא הורג את אשתו הראשונה, אחר כך הורג את השר הבכיר בממלכתו, כך הוא מחליט לאפשר מלחמה בתוך ממלכתו בין עמים שונים, מלכות של משתאות וחגיגות הזויות. בתוך כך ישראל כמעט וכלים, ובחסד ה' השומר עלינו, ניצלים. הקורא את המגילה בשטחיות, רואה רצף של אירועים בלתי קשורים בהכרח, ורק סיומה של מגילת אסתר וחשיפת המהלך האלוקי הטמון בתוכה הוא המחבר בין האירועים. במגילת אסתר לא מופיע שם ה', כל סיפור המגילה מופיע כסיפור אנושי ומקרי לחלוטין, ועיני המעמיק הן המגלות את סתר דרכי ההשגחה האלוקית, כך נגלה גם כי סיבה קלה לכאורה גרמה את האסון הגדול שכמעט והתרחש בתקופת אחשוורוש.

ב. מדוע נגזר על עם שלם כליה?

סיפור המגילה מתחיל מסיפורו של אחשוורוש, מלך ששולט בעולם כולו, מאה עשרים ושבע מדינות המקיפות את מרחב כל העולם של אותה תקופה. כל גזירה שלו היא גזרה כוללת ובעלת משמעות אוניברסלית, כך כשגוזר: " להיות כל איש שורר בביתו", וכך כשגוזר כליה על ישראל, ומתחרט עליה לבסוף. כשנבוא חשבון על אירועי מגילת אסתר נצטרך להתבונן בשאלה העקרונית: מה חטאו ישראל שנתחייבו כולם מיתה?  עונש כל כך חמור הכולל בתוכו כליה לעם שלם על יונקיו וזקניו, לא מבחין בין חוטאים לכשרים, מהו החטא הנורא מכל שעברו עליו בני ישראל, שניתן רשות למשחית להשחיתם עד  תום?  חז"ל כבר שאלו את השאלה ושמו את האצבע על אירוע שנראה שולי הפותח את המגילה: "שאלו תלמידיו את רבי שמעון בר יוחאי: מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל (=בלשון סגי נהור הכוונה לישראל עצמן) שבאותו הדור כליה?  אמר להם: אמרו אתם אמרו לו מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע…" (מגילה י"ב ע"א). הגמרא עוד ממשיכה ומתדיינת בדבר, אך נדמה שצריך להתבונן מה היה החטא הנורא בהשתתפות בסעודת אחשוורוש?  מה עוד שחלק ממפרשי המגילה מסבירים שאחשוורוש סיפק לכל אחד גם את הכשרות שהוא ביקש, כך שלשיטות אלה סעודתו של המלך היתה כשרה למהדרין, מה א"כ היה האיסור להשתתף בסעודת אחשוורוש?  גם אם הסעודה היתה לא כשירה האם האוכל אוכל לא כשר חייב מיתה?

ג. מלכי בבל יראים את ירמיה הנביא

מלכי בבל ובראשם נבוכדנצאר מחריב בית המקדש הראשון, ידעו את סוד כוחו הנבואי של ירמיה. הם ראו שכל שאמר התקיים ולכן יראו מאד מנבואתו: "כי כה אמר ה' כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם והקימותי עליכם את דברי הטוב להשיב אתכם אל המקום הזה" (ירמיה כ"ט, י'). שבעים שנה נתן ירמיה הנביא לבבל, מלכותם זמנית היא ולא לזמן רב. מלכי בבל עסקו בחישובים מתי בדיוק מתחילים לספור את שבעים השנים הללו, כלומר עד מתי תימשך מלכותם. בלשצאר שקדם לאחשוורוש חישב, וכשהגיע יום סיום שבעים השנים לספירתו, עשה משתה גדול, שעיקרו הוא: אין המשך לישראל, מלכות בבל נמשכת. אולם בלשצאר נהרג עוד באותו לילה כפי שאמר לו דניאל. אחשוורוש קובע בחשבונו כי בלשצאר טעה בשלוש שנים, "אמר: בלשצר חשב וטעה אנא חשיבנא ולא טעינא" (חישבנו ולא טעינומגילה י"א ע"ב), ולכן "בשנת שלוש למולכו עשה משתה לכל שריו ועבדיו". עם סיום שבעים השנים מתקיים המשתה הגדול של אחשוורוש. וכדי להמחיש את כוונת המשתה, לובש המלך אחשוורוש בגדי כהן גדול, ומשתמש בכלי המקדש ככלי הגשה. הכיסא שעליו יושב אחשוורוש הוא כיסא שלמה, וכל מטרת המשתה היא לומר: נבואת ירמיה לא התקיימה, ישראל לא יחזרו עוד למקדש ולירושלים, אין יותר עם נבחר ועם סגולה, אני אחשוורוש מכאן ואילך מלך העולם. אחשוורוש איננו נטרלי בויכוח שבין המן הרשע ומרדכי היהודי הוא שונא לישראל כהמן, כך  פירוש רש"י הראשון למגילת אסתר: "הוא אחשוורושהוא ברשעו מתחילתו ועד סופו".

ד. מסיבה שכל מהותהיאוש  מגאולה

אחשוורוש חוגג את ירידתם הנצחית של ישראל, עכשיו מתיישבת מלכותו, עכשיו אין הוא צריך לחשוש לשינוי משמעותי בשנות שילטונו. לא סתם צומח המן הרשע במלכותו של אחשוורוש : "אחר הדברים האלה גידל המלך אחשוורוש את המןוינשאהו וישם את כסאו מעל השרים אשר איתו" (אסתר ג', א'). גידולו של המן מתאפשר אחרי מסיבה שכזו, אם ישראל לא חוזרים יותר לארץ, יכול המן לצעוד עוד צעד קדימה ולהכחידם. אולם כאן בא לידי ביטוי היאוש הגדול אצל ישראל, מרדכי מפציר בהם שלא ללכת למסיבת היאוש של אחשוורוש, ההליכה לשם אומרת: אנו מסכימים שאין יותר משמעות לעם ישראל בעולם. מוכנים לראות את אחשוורוש בבגדי כהן גדול כי גם אנחנו התייאשנו מהחזרה למקדש, גם אם המלך הזה יושב על כיסא שלמה לא נפסיק לשתות יין, כי גם אנחנו כבר לא בטוחים שהכיסא יחזור לעיר דויד. זהו כתב האבדון שכתבו יהודי שושן על עצמם, רק מכח זה יכול המן ולכתוב את איגרותיו הנוראיות. תלמידי הרשב"י כשנשאלו על מה היתה הגזירה כה קשה על ישראל,  עונים שהגזרה מתחילה בנו, אנחנו השתתפנו במסיבת היאוש מתהליך גאולתנו, לכן איבדנו את מקומנו הטבעי בעולם.

ה. פתיחהדוקא בושתי

גם אם אנו מוצאים יאוש בישראל, הקב"ה מקיים את שבועותיו, ומה שנאמר בידי נביאו יוצא אל הפועל בשלמות. פתיחת מגילת אסתר הוא בסילוקה של ושתי אשר סירבה לבוא אל המלך למשתה, וסירובה עלה לה בחייה. ושוב: הקורא הפשוט לא מבין מה לנו ולושתי, ומדוע ראה בעל המגילה לכתוב לנו על כך. אולם אם נעיין מעט נראה כי למותה ולסילוקה של ושתי משמעות עמוקה מאד. כך אומרת הגמרא במסכת מגילה: "רבי יוחנן פתח לה לנאי פרשתא מהכא (=כלומר כך פתח רבי יוחנן את עיסוקו במגילת אסתר): וקמתי עליהםוהכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד נאום ה'… ונכד זו ושתי" (מגילה י' ע"ב). עוד בטרם תבא גזירת המן הרשע, בטרם יחולו על עם ישראל כל הצרות הצפויות לו, הקב"ה מצמיח את ישועתו, ותחילת הישועה הזו היא הכרתת  זרעו של נבוכדנצר. ושתי היא ביתו של מחריב המקדש, עליו נאמר והכרתי לבבל שם ושארית, והנה מתקיימת הנבואה. אצל הקב"ה אין יאוש, וגם אם נראה שהכל הולך לכליה, רומז לנו הקב"ה כי אין הדבר כלל וכלל כך. למדנו ממגילת אסתר להביט על תהליכי גאולתנו, על מורכבותם ובעיקר על השגחת ה' עלינו כל הזמן.

שתפו

כתבה מעניינת:

פרשת השבוע פרשה מעודכן 2018

פרשת יתרו: אסור שכחת מעמד הר סיני

בס"ד כשחוזרת התורה ומביאה בספר דברים את סיפור מתן תורה, היא מצווה אותנו ציווי מיוחד: …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פיט סטפ פרו באנר עליון 2018-10

SHOP NOW
close-link