שני האחים משרתים בעזה, האם מתנגדת להפסקת אש

שתפו

פלורנס מכרמיאל ששניים מבניה משרתים בעזה: הלב רוצה שהכל ייגמר כדי שאוכל לחבק אותם,  אבל הראש יודע שחייבים להמשיך במבצע עד הסוף

לא מעט הורים דואגים יש בארץ וכמובן גם בכרמיאל, בשבועות האחרונים, בהם מתנהלת לחימה קשה בעזה. מיטב בנינו נמצאים שם, נלחמים בקרבות מבית לבית וממנהרה למנהרה מול המחבלים האורבים להם. להורים רבים יש בן, אחיין או קרוב משפחה אחר שנמצא שם כעת, והראש טרוד והלב מודאג 24 שעות ביממה. אבל מה תגידו לפלורנס ואלי מכרמיאל, אשר שלחו שני בנים לקרב בעזה וכבר למעלה משבוע לא שמעו מהם?

בניה של פלורנס, ילידת קנדה ותושבת כרמיאל משנת 1989, חוקרת שואה ומרצה לאנגלית במכללת צפת, משרתים בצוותים הרפואיים באותה חטיבה. בנה הבכור בן 29 משמש כרופא בכיר ובנה הצעיר בן ה-19 משרת כחובש קרבי. לה ולבעלה שני בנים נוספים ששירתו בצבא, אחד מהם כחובש, והיא דואגת מכך שגם הוא יקבל בקרוב צו גיוס למילואים.

המחשבות על הבנים הנמצאים בקו האש לא מפסיקות להטריד את מנוחתם של פלורנס ואלי. לזהר הצפון היא מספרת: “בני הצעיר הספיק להתקשר אליי יומיים לפני הכניסה הקרקעית ולומר שהוא חושב שעומדים להיכנס לעזה. כעבור יומיים, ממש לפני הכניסה, הוא התקשר שוב ואמר לי ‘אמא, אל תדאגי הכל בסדר אנחנו נכנסים’ ואז נלקח ממנו הטלפון. מאז לא שמעתי ממנו. בני הגדול שמשרת כרופא בכיר באותה חטיבה, הספיק להתקשר פעם אחת אחרי הכניסה לעזה, הוא ביקש למסור לנו שהוא עייף, אבל הוא מקווה לטוב וגם הוסיף שבירר על האח הקטן והכל בסדר איתו”.

– איך את מתמודדת עם המצב?

“מאוד קשה לי לישון בלילה, אתמול לא ישנתי בכלל. אני מרבה לחלום עליהם, הנה שלשום חלמתי שהם נפגשים איתי למשך עשר דקות. אין לי מושג איפה הם נמצאים, יכול להיות שהם זזים ממקום למקום, אני די בטחה שבני הגדול שהוא רופא בכיר, היה מעורב בהקמת בית חולים השדה של צה”ל. כאמא זה מאוד קשה, אני ממשיכה עם העבודה למרות כל הקושי, מלבד היותי מרצה לאנגלית, אני גם עוסקת בחקר השואה, זה פרוייקט חיים שאני מנהלת כבר שנים, יכול להיות שאני מנסה למצוא לעצמי מטלות חדשות במסגרת הפרוייקט, כדי לחשוב פחות על מה שמתרחש שם בדרום”.

– איך המשפחה, החברים, תומכים, עוזרים? 

“מה שמחזק אותי ואת בעלי, הם האנשים הטובים שאנחנו מכירים. המשפחה בקנדה מתקשרת באופן קבוע, אבל אנחנו שואבים את מירב העידוד מהחברים.

– את מנסה להתקשר לשם, לדלות קצת מידע על שני הבנים?

“אישית, אני חושבת שאני אדם חזק. אני לא אמא כזו, שרוצה לנדנד למפקדים, להתקשר כל יום ולברר מה עם הילדים. מאוד חשוב לי שהבנים שלי יעשו מה שהם צריכים לעשות שם, בלי הסחות דעת מיותרות ובלי לחשוב על הבית. שיהיו ממוקדים במטרה”.

– מדברים ללא הרף על הפסקת אש (הראיון בוצע ביום ראשון, ג.ד). מה את חושבת על המבצע, האם להפסיקו או להמשיך בו?

“בשבילי זו מלחמה כפולה, יש מלחמה שכל המדינה עוברת ויש מלחמה אישית, ששני הבנים שלי מעורבים בה. הלב שלי אומר שאני רוצה שהכל ייגמר ושאוכל לתת לבניי חיבוק גדול, אבל הראש אומר שצריך להמשיך ויש קונפליקט עצום בין הלב לראש… למרות כל הקושי, במיוחד כאמא שלא מפסיקה לחשוב על הבנים, וגם כמה שהלב נקרע בגלל כל החללים והנפגעים שלנו, למרות הכל אנחנו לא יכולים לעצור. ממה שראיתי – שהם יצאו מהמנהרות כמו עכברושים, כדי להרוג יהודים על האדמה שלנו, זו הפעם הראשונה שאני מרגישה שאנחנו נלחמים למען קיומו של העם היהודי ועל זכותנו לחיות כאן. אני רואה את התמונה הגדולה ומרגישה שהפעם זה מאבק על קיומו של העם שלנו. הם רוצים להשמיד כמה יהודים שאפשר ולמחוק יישובים שלמים. אני מרגישה שחייבים להמשיך עד הסוף, אחרת נחזור להילחם שם שוב בעוד זמן קצר”.

כתבה מעניינת:

חגיגת קונצילה ריגטה עם עגבניות שרי צלויות, קלמטה ומוצרלה צילום אפיק גבאי (1)

קונצילה ריגטה – איטלקית 100%

שתפומתחשק לכם איטלקית 100% על הצלחת? קבלו מתכון של פסטה קונצילה ריגטה עם עגבניות שרי …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.