זהר.נט חדשות כרמיאל
היה זה ליל סוער. גשם זלעפות השתולל בחוץ. על חלונות הבתים המוארים דלקו להן חנוכיות. ריח של טיגון נישא באוויר. הגעתי אל פתח ביתו, נקשתי עליה והמתנתי מספר שניות. הדלת נפתחה וחום עז של קמין עצים דולק פרץ מתוך הבית. ניחוח של עוגת תפוחים ותה קינמון שלטו בחלל.
התיישבנו בסלון על הספה המרווחת. פני חברי האירו, זקנו הלבן, עיניו התכולות ומבטו הטוב ‘תפסו פיקוד’ על התפאורה החמימה סביבנו. בבוקר טלפנתי אליו, אל חבר ילדותי, הרב חיים. ביקשתי ממנו לדבר עמי על סמלי החג והניגוד הבלתי נתפס הזה שבין הקור והחושך ובין האור והחום.
‘בחג הזה יש חמישה ניגודים’ פתח הרב בשיחה, ‘אותם ניתן לשייך לכל פן מחיינו, קל וחומר לפן הבריאות והשמירה על ערכי הגוף והנפש, שהם נוגעים לתחום עיסוקך’, כך אמר לי. הנרות המפיצים אור וחום מבטאים יותר מכל את הרצון לתקווה והשאיפה העתידית שלנו לחיים ארוכים ובריאים, נטולי סבל וחולי. הניגוד הראשון שאנו עוסקים בו, בחנוכה הוא הניגוד בין הגיבור לחלש, בין היכולת האנושית והתבונית שלנו לשלוט ביצר הרע לגבור עליו ולאכול נבון, להיות פעילים גופנית ולנצח את העצלות.
הניגוד השני מדבר על הרוב והמיעוט, על ההבדל בין ללכת בתלם ובין אלו הנונקונפורמיסטים. בין הגרגרנים, כובשי המסעדות, המנגליסטים, אוהבי הפחמימות, חובבי הג’אנק, המתוק והאפוי ובין העצמי, הנבדל, הבוחר בחיים האחרים, חיי החסה והכרוב.
הניגוד השלישי בסמלי החג הינו הטמא והטהור. את הטומאה שנגרמה לבית מקדשינו על ידי היוונים, אפשר לקחת לטומאה שאנו עצמנו גורמים לגופנו שלנו. מי שמתאמן ומזיע כהוגן, יוכל להבין כמה טוהר וניקיון יש לנו לאחר פעילות גופנית. רק אכילה של סופגנייה מול אכילה של סלט ירקות יוכלו להמחיש יותר מכל את סמל החג הזה של טוהר מול טומאה.
ניגוד החג הרביעי הוא הרשע והצדק. הרי לא לחינם עוסקת התורה כולה בחוקים אינדיבידואליים וחברתיים על מנת שנהיה טובים יותר. הצדק הוא הנתיב הבטוח לחיים ארוכים. ‘רקב עצמות קנאה’ (ספר קהלת) הוא משפט הממחיש יותר מכול כי יצר הקנאה, החמדנות והעושק גורמים לריקבון גופני. הביטו בפניו של הצדיק, כמה אור, חום, יופי ובריאות יש בהן.
הניגוד החמישי והאחרון מדבר על הזר והעוסק בתורה. התורה היא דרך.
אינני מתיימר להפוך כאן למטיף דת. כלל וכלל לא. אני מתייחס לתורה במובן הרחב והסימבולי. עשו לכם רב. צרו לכם דרך והתמידו בה. תופתעו לגלות מהר מאוד כמה מהר וכמה רחוק אתם יכולים להגיע. חג האורים מגיע לנו בדיוק בזמן. בעת של קור, אפלוליות, גשם ודכדוך ובהשתוקקות לחטאים הקטנים ולזלילה של פחמימות, בעת הזאת באו הניגודים הללו להזכיר לנו להתמיד בדרך, בדרך הגבורה, בדרך האינדיבידואליות שלנו, בדרך הטוהר, הצדק ובדרך התורה שניצור לעצמינו.
אז בהצלחה!
חג שמח, רון
