זהר.נט חדשות כרמיאל
סוף עונת 2022-23 במועדון הכדורגל העירוני מסמל 4 שנות פעילות של עמרי דרור כיו״ר המועדון. ריאיון פתוח על כישלון הקבוצה הבוגרת וההשקעה המוצלחת במחלקה הצעירה, במחלקת הבנות ובפעילות החברתית-קהילתית
מערכת פורטל זהר.נט
לרגל סוף עונת הפעילות 2022-23 רצינו להציץ מעט אל המתרחש בתחום הכדורגל בעיר. כל השנים אנחנו שומעים חלקי דברים, שאו-טו-טו עולים לליגה א' ואז השמים הם הגבול – ובסוף נשארים בליגה ב׳… שומעים שהפעילות התרחבה, ששני בתי הספר הגדולים בעיר התמזגו, שקידמו קבוצת בנות, שפתחו קבוצת קהילתיות…
הכל מתבלבל לנו.
מה באמת קורה בכדורגל שלנו?
האם קבוצת הבוגרים היא אכן חזות הכל? מה עוד קורה בעמותה שאנחנו לא יודעים. ואולי הדבר הגדול של הכדורגל בעיר, קורה דווקא מתחת לפני השטח ולאו דווקא קצה הקרחון שאליו אנו נחשפים רוב הזמן?
על רקע כל השמועות שמתרוצצות בעיר, פנינו ליו"ר עמותת הפועל עירוני כרמיאל, עמרי דרור, כדי לקבל תמונה ברורה ומובנת יותר. הבעיה: עמרי לא ידוע כדברן גדול, לא מרבה במילים ככלל ולתקשורת בפרט. הפעם הוא הסכים לדבר על הכל.
בכדי לעשות סדר בדברים, בוא נצלול לסקירה כללית קצרה על העמותה ואז ניכנס לעומק.
עומרי לקח על עצמו את ניהול העמותה לפני 4 שנים, במסגרת חילופי דורות בהנהלת המועדון. הוא קיבל ״בירושה״ בי״ס לכדורגל של כ-200 ילדים, מחלקת ילדים ונוער הכוללת 7 קבוצות, ובסה"כ כ-400 מתאמנים פעילים.
ב-4 שנים האחרונות, הקים עמרי את קבוצת הבוגרים המחודשת אחרי כמעט 4 עונות בלי קבוצת בוגרים בעיר. בתקופה זו עלתה הקבוצה מליגה ג׳ לליגה ב' ותקעה שם יתד, כאשר מדי שנה היא מתמודדת בצמרת על הכרטיס לליגה א׳ – בינתיים ללא הצלחה.
בעקבות האיחוד עם המכללה לכדורגל, עלה מספר הילדים בביה"ס ל-700 בסה״כ ומספר הקבוצות הפעילות במחלקת הילדים והנוער עלה ל-13. במקביל פעל עמרי לקידום מחלקת הבנות שצוברת הישגים ברצף – בתחום זה נרשמה התקדמות מהירה במספר הקבוצות בליגות השונות, מספר הבנות גדל ומספר שחקניות אף זומנו לנבחרות ישראל. בסה"כ היקף המתאמנים עלה בכ- 150% ועומד היום על כ-1000 מתאמנים פעילים. כולל הקבוצות החברתיות שעליהן נפרט מיד.
בנוסף לפעילות התחרותית והרחק מאור הזרקורים, החליטה העמותה לשים דגש על הפן החברתי: היא הקימה קבוצת תקשורת לגילים השונים, מפעילה קבוצה לילדים מסורתיים שאינה משחקת בשבת ופורסת את חסותה על פעילות הכדורגל בכפר הילדים. גם הבוגרים לא נזנחו, וביוזמת רשות הספורט של העירייה בניהולו של אבי גיסברג, הוקמה קבוצת הוותיקים הפעילה בליגת הוותיקים האזורית.
עמרי דרור אומר כי ״עמותות, עסקים, מפעלים, נוטים לעסוק בעיקר בפעילות הליבה ולהקדיש פחות אנרגיה, משאבים וזמן ניהול לתחומי הלוויין. הכדורגל שלנו חושב קצת אחרת ומתעקש לתת לכלל המתאמנים תנאים שווים וחזות אחידה. לא קל, למי שמבין את המשמעויות. מספר מצומצם של מגרשים, תקציבי ביגוד, אנרגיה ניהולית וכו״.
עמרי אחראי בעצמו על כל הפעילות כולל הסיכונים הכספיים, במקביל לשותפות בניהול משרד לראיית חשבון וייעוץ מס שבבעלותו ומקור פרנסתו.
תרשו לי לעשות אתנחתה קטנה ולפרגן לעמרי דרור על העשייה, על ההישגים, היוזמה וההצלחה. אל תדאגו, אני לא מטשטש שום דבר. על השאלות הנוקבות עמרי יצטרך לענות מיד.
– עמרי, נתחיל עם שאלה ישירה: מה קורה לקבוצה הבוגרת?
"אני יודע שאתם מצפים לתשובת קסם שתנחם ותרגיע אתכם. אני אקדים ואומר, אין כזאת. כל השנה כיכבנו בחלקה העליון של הטבלה, אבל הייתה קבוצה אחת טובה יותר. זה מה שקורה בדרך כלל בכדורגל. לא משנה כמה תשקיע, לא משנה כמה תהיה טוב, לא משנה מה תעשה במקביל במועדון. קבוצה אחת בליגה שהייתה טובה יותר, יכולה לשים בצל את כל העשייה. זה מרגיז, מתסכל, מורט עצבים אבל במקביל מחשל ואני נחוש להמשיך להסתער על חוסר הוודאות הזאת גם בשנה הבאה וזו שאחריה עד שיעלה בידי״.
– אנחנו רוצים תשובה ברורה יותר. הקבוצה הביאה העונה תקציב גדול, הציבה מטרה לעלות ליגה – וכשלה במאני טיים. עזוב את המקום הראשון, הבנו שקריית ים קיבלה את ׳נשיקת הזהב׳ מהכוחות העליונים. מה קרה בפלייאוף?
"אתם מצפים לתשובות רציונאליות בתחומים מורכבים ולא רציונאליים. אם הייתה תשובה, כל הקבוצות היו מקום ראשון ועולות בפליאוף. אני יכול להאשים את המגרשים, את הרגל הכואבת של הבלם, את ההחלקה של השוער ולמצוא עוד מיליון סיבות. לא! אין לי כאלה. כמובן שאם כל מרכיב בפני עצמו היה אופטימאלי, סיכויי העלייה היו משתפרים. אם היו יותר מגרשים, אם לא היו פציעות, אם הקהל היה דוחף יותר, אם חדר ההלבשה היה רגוע יותר. כל זאת היה משפר את הסיכוי. אבל רק משפר. התפקיד שלנו בהנהלה, הוא לדאוג למעטפת. לדאוג לתקציבים, לתורמים (שזו משרה בפני עצמה), להחתים את השחקנים המתאימים לפי המלצות הצוות המקצועי, לחלק את המשאבים בצורה נכונה, לשפר ככל אשר ניתן, כל מרכיב בפני עצמו, לערבב, לתבל ולקוות לטוב.
המתח ורכבת ההרים הנפשית הכרוכה בניהול קבוצת הבוגרים לפעמים שוחקת. לכן אני מפנה זמן ומשאבים לקידום יתר המפעל התחרותי, חברתי וקהילתי שקוראים לו הפועל עירוני כרמיאל.
אני יודע שלעולם מבחן הציבור יהיה הקבוצה הבוגרת ולכן אני עושה את הכל להצלחתה. אך אחרי מספר שנים אני מבין שהעשייה מסביב חשובה לא פחות. הן לחוסן הנפשי שלי והן בפן החברתי, קהילתי, התרומה לציבור ולעיר כרמיאל.
בתור בעל משפחה המנהל עסק פרטי למחייתי, לפעמים אני שואל את עצמי למה?! גם כאן אין לי תשובה רציונאלית".
– האם אני שומע סדקים המתהווים במשנה שלך?
״לא! אמרתי לך כבר בתחילה שאני נחוש. לא כל הרהור מורה על שינוי כיוון. מותר לי לשאול ׳למה׳ ומותר גם שלא תהיה לי תשובה. זה לא משנה את הרצון שלי להמשיך. בניגוד לכל היגיון, הרצון הזה רק מתחזק בי״.
– מה קורה בקבוצת הנוער ובמחלקת הנוער בכלל?
"קבוצת הנוער בינתיים לא עלתה (אנחנו מחכים לסיום כל הליכי הליגה) והסיפור דומה לקבוצת הבוגרים, אבל אם מסתכלים על מחלקות הילדים והנוער אני מרוצה ורואה עתיד ורוד יותר. כל הקבוצות בסימן גדילה. הקבוצות התרבו והתעבו. גורם המאפשר קידום מקצועי יותר של הקבוצות בהמשך. ׳זיקוק׳ הקבוצות והכוח המקצועי שלהן חייבות להשפיע בהמשך ולכך אני מכוון. אנו בשלב של בנייה והפיכת הכמות לאיכות. זהו תהליך לא קצר ולא קל. לשם כך נחוץ כוח מקצועי ואני שמח שיש לי כזה, בזכות מנהל המחלקה עידן קפלן וכל יתר הצוות המקצועי.
הגידול במספר המתאמנים במועדון, הפיכת המועדון למועדון מרכזי בצפון, השואב אליו שחקנים מכל האזור, כל אלו סימנים מחזקים להמשך״.
נערים א' ונערים ב' – משחקות בליגה הארצית (הליגה השנייה בחשיבותה בארץ) זאת לאחר שנערים ב' עלתה בשנה שעברה לליגה זו והצליחה להישאר בה.
נערים ג'- סיימה במקום השלישי בליגת החוף. נקודה מהמקום השני.
קבוצות הילדים א' ב' ג '- שיחקו כל השנים בליגות המחוזיות. השנה הקבוצות עברו לליגת החוף האטרקטיבית יותר. במקביל נפתחו קבוצות נוספות לגילים אלו. הקבוצות הללו משחקות בליגות השונות.
קבוצות הבנות – בשנתיים האחרונות נפתחו קבוצות ילדות ונערות א'. קבוצת הילדות הגיע לחצי גמר גביעה המדינה וזכתה להתארח במעמד זה באצטדיון רמת גן. קבוצת הנערות הגיע למקום השני במחוז צפון. בשנה הבאה תוקם קבוצת נערות והחזון לשנים הבאות להקים קבוצת נשים.
– מה עוד אתה רוצה לספר לנו על מה שקורה במועדון?
״חשוב לי להדגיש את כל הפעילות הנלווית של המועדון. אני יודע שזה לא הכי סקסי ומושך. אנחנו נעולים בתפיסה תחרותית הישגית ובכדורגל רק דברים מדידים נחשבים. כפי שכבר דיברנו, חשוב לי לציין שהפעילות הנלווית הולכת ותופסת מקום בעל חשיבות רבה בסדר היום של המועדון. קבוצת התקשורת, פעילות כפר הילדים, הקבוצה המסורתית, קבוצת הוותיקים, בית הספר לכדורגל, ההגעה לשכונות, למגרשים הקרובים לבתי הילדים, ההנגשה של הפעילות. כל אלו ממלאים את ליבי ומעלים בי הרהורים נוספים על העתיד, על קידום הפן האחר של הכדורגל.
במקביל לכל זה אנו פועלים לקידום השחקנים התחרותיים בתוך המועדון ומחוצה לו. שחקנים מצטיינים עוברים לשחק בקבוצות הגיל מבוגרות יותר ואף נשלחים לקבוצות מצטיינות מחוץ למועדון. באהבה ובתקווה שיחזרו טובים ומלוטשים יותר.
לגבי קבוצת הנשים, לפי איך שהדברים נראים היום בעתיד הקרוב תהיה לנו קבוצה בוגרת של נשים שתשתלב בליגה הגבוהה בארץ.
כמו שכבר אמרתי במהלך הרעיון לא ננוח ולא נשקוט עד שנעלה את קבוצת הבוגרים לליגה א'. גם לקבוצה זו יש לנו תוכניות אך נימדד במעשים״.
– מסר לסיום?
״אני רוצה לציין את קהל האוהדים שהולך ומתגבש. מולו ומול הציבור בכלל אנו עובדים בשקיפות מרבית. יש לנו קבוצת ווטסאפ לכל האוהדים. בקבוצה זו אנו מפרסמים את פעילות הקבוצה, משחקים וכו'. אנו פועלים בפייסבוק, באינסטגרם, בטיקטוק ובתקשורת המקומית. אנו משתדלים לשמור על קשר רציף עם האוהדים ולידע אותם לגבי הקורה בקבוצה.
לכדורגל אין התחלה ואין סוף. דרך המשחק הזה אפשר להגיע לאין סוף מחוזות ואני רוצה להיות שם כשזה קורה. ליצור, לקדם להשפיע.
גם אם הדברים יגלשו מתחום הכדורגל לעשייה קהילתית, אני לא רואה בזה אסון״.
כל הכבוד על הגדלת מספר הילדים שעוסקים בכדורגל…זה חינוכי וחשוב מאוד…
יחד עם זאת במשך כל השנים האלה לא היה שום הישג…גם שעלו מליגה ג לליגה ב זה בזכות הקורונה שקבוצות התפרקו ואיפשרו לכרמיאל לעלות ולא בדרך המקצועית…
אז אולי קצת צניעות והבנה שמקצועית ממש לא מצאתי אף הישג…
ונכון ככה זה בכדורגל בכל העולם… מי שלא מצליח מקצועית להביא השגים מוחלף…