Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1438771107:5
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 5
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 9794
        )

    [taq_review_button_text] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [taq_review_button_size] => Array
        (
            [0] => medium
        )

    [taq_review_button_shape] => Array
        (
            [0] => square
        )

    [taq_review_button_color] => Array
        (
            [0] => #c7c7c7
        )

    [taq_button_icon] => Array
        (
            [0] => fa fa-check
        )

    [taq_review_button_type] => Array
        (
            [0] => flat
        )

    [taq_review_button_url] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [taq_review_title] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [taq_review_position] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [taq_review_style] => Array
        (
            [0] => stars
        )

    [taq_review_summary] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [taq_review_total] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_hide_meta] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_hide_author] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_hide_share] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_hide_related] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_hide_check_also] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_sidebar_post] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_post_head] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [tie_googlemap_url] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_video_url] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_video_self] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_embed_code] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_audio_m4a] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_audio_mp3] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_audio_oga] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_audio_soundcloud] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_banner_above] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_banner_below] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_posts_num] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [post_color] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [post_background] => Array
        (
            [0] => a:6:{s:3:"img";s:0:"";s:5:"color";s:0:"";s:6:"repeat";s:0:"";s:10:"attachment";s:0:"";s:3:"hor";s:0:"";s:3:"ver";s:0:"";}
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => פרשת עקב
        )

    [_yoast_wpseo_title] => Array
        (
            [0] => פרשת השבוע - פרשת עקב
        )

    [_yoast_wpseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => פרשת השבוע של הרב יעקב ידיד מכרמיאל: מה ה’ אלוקך שואל מעימך?
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 67
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 431
        )

    [essb_cached_image] => Array
        (
            [0] => https://zhk.wpengine.com/wp-content/uploads/2015/06/hukat.jpg
        )

    [rank_math_title] => Array
        (
            [0] => פרשת השבוע - פרשת עקב
        )

    [rank_math_description] => Array
        (
            [0] => פרשת השבוע של הרב יעקב ידיד מכרמיאל: מה ה’ אלוקך שואל מעימך?
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => פרשת עקב
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)

פרשת עקב: מה ה’ אלוקך שואל מעימך?

שתפו

א. הכל באופן יחסי

סוגיות רבות בחיינו תלויות הרבה במבט פורפורציונאלי. עוני ועושר הוא שאלה של פרופורציה, לכולם סכום מסוים הוא כבר יקר, ולכולם סכום מסוים הוא זול, והיחס בין זול ויקר ישתנה מאדם לאדם בהתאם למצבו הכלכלי. נכנסת לחנות של מוצרי יוקרה, שם הכל מראש יקר יותר, ואם תציק למוכר ותשאל מדוע זה עולה כל כך הרבה, הוא יענה כאן זו חנות יוקרה, יש חנויות ששם מראש הכל זול יותר… שאלה של פרופורציה. לא רק עוני ועושר הם שאלות פרופורציונאליות, גם בתחומים אחרים ניתן למדוד זאת כך: אדם בריא שהצטרד וכואב לו הגרון, ייקרא חולה. אבל מי שחלילה חולה במחלה ממארת הרי כאב גרון הוא בריאות עבורו, ולא ישים לב לכאב שכזה. מי שכלל לא רגיל לקרוא בשגרת יומו, קריאת ספר היא עבורו אתגר רוחני, מי שלומד כל היום, ועסוק בקריאה, ספר לא ייחשב עבורו אלא הנאה קלילה. וכן הלאה, והלאה. גם במהלך חיינו אנו נדרשים לקבל את הדברים בפרופורציה, מי שנכנס לבקר פעם בבית לוינשטיין או בבית החולים אלין בירושלים, מביט אחרת על יכולותיו אחרי כן, גם איש פסימי אחרי ביקור שם ישמח על חייו וכוחותיו. וכדי לעודד מישהו אנו מסוגלים לומר , מצבך טוב בהרבה מהאחר הסובל ומדוכא יותר.

ב. מה כל כך קשה?

השבוע נקרא בפרשת השבוע את הפסוקים הבאים: “ועתה ישראל מה ה’ אלוקך שואל מעימך כי אם ליראה את ה’ אלוקך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה’ אלוקך בכל לבבך ובכל נפשך. לשמור את מצות ה’ ואת חוקותיו אשר אנוכי מצווך היום לטוב לך”. (דברים י’, י”ב –י”ג). מי שקורא רק את תחילת הפסוק יבין זאת כך: עם ישראל, מה כבר אלוקים רוצה מכם, כל כך מעט, מדוע אינכם יכולים לבצע את המעט שאלוקים מצווה?    אולם כשממשיכים את הפסוק הרי הכל כתוב בו, יראה, אהבה, הליכה בדרכיו, קיום המצוות וכל זאת בכל הלב ובכל הנפש, מה אם כן לא כתוב בו, והרי אידאל זה קשה כל כך?  ומסביר הקדוש רבנו חיים בן עטר בספרו אור החיים: “כוונת הכתוב היא על זה הדרך: לפי שיש ב’ הדרגות שחפץ ה’ מישראל עשות, והם זו למעלה מזו: א’ היא היראה ולמעלה ממנה האהבה, ואמר להם שאינו מבקש מהם כי אם היראה …”  . כלומר הדרישה האלוקית מאיתנו היא אמנם גדולה, וכל מה שכתוב בפסוקים הללו הוא שלמות העבודה, אבל הדרישה המינימלית היא היראה. כלומר יש לקרוא את הפסוק באופן זה: ועתה ישראל מה ה’ אלוקך שואל מעימך? כי אם ליראה. ולא את הכל מייד היינו: האהבה והדבקות וכו’. אבל את היראה שהיא הדרישה הבסיסית, אותה הוא דורש מאיתנו.

ג. איך נעמוד בדרישה ליראה?

אולם חז”ל כבר העמידו  אותנו על העובדא שהיראה איננה דרישה קטנה, וכך שואלת הגמרא במסכת ברכות (ל”ג ע”ב): “אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא? (= וכי יראת שמים דבר קטן היא?) וממשיכה הגמרא שם ומבארת שעיקר אוצרו של הקב”ה הוא יראת שמים: “אמר רבי חנינא משום רבי שמעון בן יוחי אין לו להקב”ה בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים”. למדנו אם כן שבניגוד לכאורה לדברי ה”אור החיים” הקדוש, יראת שמים איננה רק תביעה בסיסית אלא היא מהווה את עיקר התביעה האלוקית מהאדם, ומדוע אם כן שואל משה רבנו את ישראל, ומעיד שהקב”ה רוצה מאיתנו “רק” יראת שמים, הרי זו דרישה גדולה מאד?    תשובת הגמרא לשאלה זו מפתיעה : “לגבי משה מילתא זוטרתא היא (- לגבי משה דבר קטן הוא), דאמר רבי חנינא משל לאדם שמבקשים ממנו כלי גדול ויש לו, דומה עליו ככלי קטן.  קטן ואין לו דומה עליו ככלי גדול”.

ננסה להתבונן בדברי הגמרא:  יראת שמים היא אמנם יסוד הכל, ולכן היא בסיסית ומוכרחת, ומי שיש בידו יראת שמים דומה עליו כקטן, אבל מי שאין בו יראת שמים, ונדרש לקנותה, ולהביא את עצמו אליה, דומה עליו כגדול מפאת עוצמת הצורך, והמאמץ הרוחני הגדול הנדרש כדי להגיע ליראת שמים.

ד. מהי “יראת שמים”?

 זהו המקום לנסות ולהתבונן במושג “יראת שמים”, אנו משתמשים בו רבות, אולם מהי

משמעותו, ומדוע נזכר שם המושג שמים דווקא?  הראי”ה קוק בספרו “עולת ראיה” מגדיר את המושג יראת שמים, אולם פותח ואומר: “מהותו של אדם היא יראת שמים” (ח”א עמ’ ק”א), יראת שמים היא ההפנמה הגדולה של האמונה. אדם שיש בו יראת שמים הוא אדם שאמונתו בבורא איננה רק מהשפה ולחוץ, וגם לא סיבת התנהגותו הדתית, אבל אמונת הבורא היא חלק מעצמו, מופנמת בתוכו, היא המשקפיים שלו בהסתכלותו בעולם, הוא רואה את העולם דרך הזוית של יראת שמים. כשאברהם אבינו עומד בניסיון העקדה אומר לו הקב”ה: “עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה”, התבררה אצלך מידת יראת שמים, ומסביר שם הראי”ה קוק: “כי עתה נחקקה הידיעה האלוקית הגדולה, במלא המציאות של מציאותך והויתך” (שם עמ’ צ”ג). כלומר מידת יראת השמים של אדם היא מידת הפנמתו באמת, בתוכו, את אמונת האלוקים שבו. לאחר ניסיון העקדה מתברר שאצל אברהם אבינו אין מבט על המציאות אלא מבטו של דבר ה’ ותורתו. לכן אדם נבחן לא בשאלה מה הוא עשה בלבד, אלא האם אמונת אלוקים שלו היא פנימית או חיצונית,לכן יראת שמים חשובה כל כך עד כדי להיקרא: “מהותו של אדם”.

ה. לראות את השמים

זוהי הסיבה שבגללה נקרא מושג זה יראת  “שמים”, היכולת לראות את השמימיות שבכל דבר ובכל מקום, מי שבכל צעד קטן או גדול, בקודש או בחול רואה את השמים, את הרוחני והמופשט, את האלוקי, הוא אדם בעל “יראת שמים”. כשנהפוך את המילה יראה למילה ראיה יקל עלינו להבין את המושג, יראת שמים היא ראיית שמים, ראיית השמים שבכל דבר. ספר ההלכה הגדול שלנו “שולחן ערוך” פותח בסימן א’ בסוגיית יראת שמים: “שויתי ה’ לנגדי תמיד הוא כלל גדול בתורה”, מי שנגד עיניו עומד כל הזמן דבר ה’ , המוסר והצדק האלוקיים, ומכון את דרכיו והתנהגותו על פי זה, בו מתקיים הפסוק: “שויתי ה’ לנגדי תמיד” והוא בעל יראת שמים. לעיתים מקבל מושג זה גם משמעות נוספת, אדם בטבעו חש את מה שקרוב אליו, הוא רואה לטווח קצר ומסוגל לשפוט את המציאות על פי מה שנראה בהווה, כאן ועכשיו. מי שראייתו היא ראיית שמים, מי שחי על פי קנה מידה אלוקי, הוא כבר נפגש במהלכים עמוקים יותר, נצחיים יותר, הוא יודע כי לא כל מה שנראה בעין אנושית כרע הוא אכן כזה , ולכן איננו מתפעל מהצלחה או כישלון עכשויים. הוא נושא מבט פנימי יותר ועמוק יותר, וממילא רואה שמימיות אחרת לגמרי.

כתבה מעניינת:

פרשת השבוע פרשה מעודכן 2018

פרשת תצווה: פורים קטן

שתפובס"ד אדר א' ואדר ב' לוח השנה העברי כפי שאנו מכירים אותו, כשהתאריכים בו ידועים …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *