זהר.נט חדשות כרמיאל
כל בן אדם יום יום מכיר
שניים, הגורמים לו לסבול –
שניהם בראשנו ואותם כאן נזכיר:
את איש הימין ואת איש השמאל.
והימין והשמאל הם שני הפכים
שגישתם לחיים היא שונה,
ובתוך המוח הם תמיד מתווכחים
בין הסגפנות לבין ההנאה.
…והם שכנים יריבים מקדם
אצלנו בקדקוד עוד מתקופת גן העדן.
במח הנקרא ‘לימבי’ – המוחון,
שני הצדדים חיים בחוסר שוויון.
השמאל הוא האחראי על התבונה,
שוכן לצד הימני האחראי על היצר:
והם נמצאים תמיד ‘באי הסכמה’
תסכול, ויכוחים וחוסר סדר.
ועם הגיל, הקדמה והשנים,
השתבשו עוד יותר העניינים,
ובהרבה מאוד תחומים,
ימין ושמאל נהיו זה לזה עוינים.
המצב כה החמיר, עד -
שדן אלמגור תיאר בשיר איך:
חיימק’ה הטירון הצעיר הנפחד,
צעד במצעד ממש כמו ליימך.
ושני האישים הם בלתי נלאים
ואת המריבות אינם מפסיקים,
צרות לבלי סוף הם גורמים
בעצם – בכל תחומי החיים.
בפוליטיקה הם יצרו ממש פער –
עד שנבנה ביניהם הר:
ימין רוצה להחזיק בשטחים,
ואילו השמאל מצדד בוויתורים.
והימין והשמאל – גם בכביש
לא תמיד על הכיוון מקפידים.
שני הצדדים הם ממש ‘עסק ביש’
עד לכדי גרימה לתאונות דרכים.
ומה בתזונה ובמודעות גופנית?
ימין יחשוק בצ’יפס ובסטייק.
ואילו השמאל ההגיוני והמודע שכלית,
יביע דעתו לכיוון החסה והשייק.
וככה ינהלו הם תמיד מריבה
אצלנו בתוך הראש המשתולל.
וכל הסבה אל השולחן לארוחה –
תהייה מלווה בניפוח השכל!
בין הפחמימה המורכבת
כבש? או קמח שיפון..
ובין סלט ירקות וקוסמת –
ואולי מנה של עוגת קינמון ?
ומה עם פעילות גופנית כמובן?
השמאל הרי מודע, תבוני וחרוץ.
אבל הימין הבטלן והשאנן,
ינבור בשאלה אם לשכב בלי לרוץ?
וככה כל החיים אנו קרועים
בין הימין ובין שמאל.
ולהשלים בניהם את הפערים…..
האדם הפשוט בקושי יכול.
רק אדם חסון והמאופק
יכול אם ירצה בכל מאודו
כי איזהו הגיבור והחזק ?
הוא האיש הכובש את יצרו!
ואם אתה אדם נבון, לא פזיז ולרגע יושב,
ויש לך קורטקס – הרי הוא המוח החושב.
הרי שתוכל ברוב המקרים
להשליט שלום בין שני הצדדים!
והרי כולנו בני אדם
הסובלים מאותם חוליים.
וכולנו יורקים דם,
כדי לשמור על מותניים צרים.
ועד השיר הבא או הפגישה הבאה,
אם חשקה נפשך בגלידה או בבמבה.
לא נורא ידיד – אתה הרי כמוני
תשתדל שתזונתך תהייה על בסיס טבעוני.
ונקנח בפו הדוב – המתוק מילדות האתמול.
שלא ידע את ההבדל בין רגל ימין ורגל שמאל.
אז הוא החליט החלטה: שאחת תהייה הימין ודי !
ועכשיו הוא גם ידע מי היא שמאל – היה לו כדאי!
רק מה קרה לפו?
הדוב המפוזר, קפא ופניו אודם.
חשב, והתלבט הוא
באיזו רגל לצעוד קודם?
ולכם רבותיי אאחל ובזאת אני מאמין:
שתתחילו אתם לצעוד – רק ברגל ימין.
שבת שלום, שלכם, רון
מוקדש לחברתי הקרובה אילנה מרגלית.
