שתפומביאה את יהונתן, הקטנצ'יק שלי לגן בבוקר. כבר בשער הגן הוא נצמד אליי ולא מרפה. "אני רוצה חיבוק", "אני רוצה נשיקה", "אמא בואי הביתה!". הבכי לא מאחר להגיע. "אתה גיבור! …

שתפויהונתן, הבן הקטן שלי, התחיל השבוע ללכת לגן עירייה אחרי שלוש שנים בהן היה במסגרת של מעון משפחתי אינטימי. כבר ביום הראשון, במעמד ההמתנה בשער יחד עם יתר ההורים, הרגשתי …

שתפושישי בערב, אולי אפילו כבר קצת לילה. אני מטיילת עם דורה הכלבה שלי ברחבי השכונה. "אחת-שתיים-שלוש-ארבע, אחת-שתיים-שלוש-ארבע, אחת-שתיים-שלוש-ארבע", אני סופרת בקול פנימי וחרישי. משכנעת את עצמי שגם הליכה מתונה שורפת …

שתפוהשנה 2005, אני ובחור שלמד איתי בתואר הראשון מחליטים לעבוד יחד על פרויקט גמר להגשה בלימודים. מההתחלה זה לא זרם חלק – הוא רצה נושא אחד, אני אחר. הוא האמין …

שתפובילדותי היה לאימי ולי מנהג מיוחד: במהלך כל חופשה ארוכה מבית הספר ובחופשים הגדולים בקיץ, היינו סופרות תוך כדי החופש רשימה של כל החוויות והפעילויות שעשיתי במהלכו. הרשימות השתנו מחופש …

שתפו  שעת לילה מאוד מאוחרת, הטור שלי לעיתון כבר צריך להשלח, אבל במקום הטור עושה את דרכה לעולם הודעת ווטסאפ. הנוסח אחיד, הכתובות מגוונות. "אני צריכה לכתוב ולשלוח טור לעיתון …

שתפויש משהו בחברות הילדות שלך שלא קיים באף חברה אחרת שהכנסת לחייך בהמשך הדרך. יכול להיות שהחברות שיש לך עכשיו הן הרבה יותר קרובות פיזית או מנטאלית, יותר נמצאות, יותר …

שתפובתור מישהי שגדלה כמעט כל חייה והקימה את ביתה כאן, אני מניחה שאני לא היחידה שחולפים בראשה מידי פעם הרהורים האם אני ומשפחתי חיים במקום הנכון לנו? אילו הזדמנויות או …