שתפומביאה את יהונתן, הקטנצ'יק שלי לגן בבוקר. כבר בשער הגן הוא נצמד אליי ולא מרפה. "אני רוצה חיבוק", "אני רוצה נשיקה", "אמא בואי הביתה!". הבכי לא מאחר להגיע. "אתה גיבור! …
קרא עוד »שלום גן עירייה, שנה א'!
שתפויהונתן, הבן הקטן שלי, התחיל השבוע ללכת לגן עירייה אחרי שלוש שנים בהן היה במסגרת של מעון משפחתי אינטימי. כבר ביום הראשון, במעמד ההמתנה בשער יחד עם יתר ההורים, הרגשתי …
קרא עוד »עונג ליל שבת
שתפושישי בערב, אולי אפילו כבר קצת לילה. אני מטיילת עם דורה הכלבה שלי ברחבי השכונה. "אחת-שתיים-שלוש-ארבע, אחת-שתיים-שלוש-ארבע, אחת-שתיים-שלוש-ארבע", אני סופרת בקול פנימי וחרישי. משכנעת את עצמי שגם הליכה מתונה שורפת …
קרא עוד »אנשים מכובדים
שתפוהשנה 2005, אני ובחור שלמד איתי בתואר הראשון מחליטים לעבוד יחד על פרויקט גמר להגשה בלימודים. מההתחלה זה לא זרם חלק – הוא רצה נושא אחד, אני אחר. הוא האמין …
קרא עוד »הרשימות של החופש הגדול
שתפובילדותי היה לאימי ולי מנהג מיוחד: במהלך כל חופשה ארוכה מבית הספר ובחופשים הגדולים בקיץ, היינו סופרות תוך כדי החופש רשימה של כל החוויות והפעילויות שעשיתי במהלכו. הרשימות השתנו מחופש …
קרא עוד »הפסיפס הנשי שלי
שתפו שעת לילה מאוד מאוחרת, הטור שלי לעיתון כבר צריך להשלח, אבל במקום הטור עושה את דרכה לעולם הודעת ווטסאפ. הנוסח אחיד, הכתובות מגוונות. "אני צריכה לכתוב ולשלוח טור לעיתון …
קרא עוד »חברת ילדות
שתפויש משהו בחברות הילדות שלך שלא קיים באף חברה אחרת שהכנסת לחייך בהמשך הדרך. יכול להיות שהחברות שיש לך עכשיו הן הרבה יותר קרובות פיזית או מנטאלית, יותר נמצאות, יותר …
קרא עוד »ילדות כרמיאלית
שתפובתור מישהי שגדלה כמעט כל חייה והקימה את ביתה כאן, אני מניחה שאני לא היחידה שחולפים בראשה מידי פעם הרהורים האם אני ומשפחתי חיים במקום הנכון לנו? אילו הזדמנויות או …
קרא עוד »