זהר.נט חדשות כרמיאל
בגיל 52 פלוס אמיר בכר עושה בכל בוקר מה שרובנו היינו רק מדמיינים בגיל 20: שוחה, רץ, רוכב על אופניים למרחק של עשרות קילומטרים, מתחרה בטריאתלונים ובתחרויות איש הברזל ומתאמן בכל יום. מה מניע אותו ומה הוא עושה כדי לא להישבר באמצע? כל התשובות בראיון
מאת גיל דובריש
בגיל 52 (״עוד חודשיים בן 53״ הוא זורק לי בדרך אגב) עושה אמיר בכר הכרמיאלי מה שרובנו היינו רק מדמיינים לעשות בגיל 20.
בכר הוא ספורטאי חובב-מקצועי, שהתחרה ביותר מ-300 תחרויות ספורט שונות: ריצות, מרתונים, דואתלונים, טיראתלונים, איש הברזל, תחרויות רכיבת אופניים, שחייה… הספורט זורם אצלו בדם. ואולי נכון יותר לכתוב שהדם זורם אצלו בספורט.
לאמיר אין מתחרים בארץ בקטגוריית הגיל שלו, הוא אלוף הארץ בטיראתלון בגילאי 50-54 ומסיים קבוע בין הראשונים במבחן התוצאה, תוך שהוא עוקף מתחרים צעירים ממנו ב-20-30 שנים. את כמות המדליות הוא הפסיק לספור לדבריו, ״יש כנראה כמה מאות״.
עשרות ק״מ ביום
– איך נראה סדר יום שגרתי שלך, אמיר?
״אני קם בסביבות 5 בבוקר, שותה קפה, קצת מים, בדך כלל אני לא אוכל דבר ואז יוצא לאימון יומי. בתקופות הכנה לתחרויות האימונים בבוקר נמשכים שעה וחצי, שעתיים, בסופי שבוע בין שעתיים ל-5 שעות. בכל יום אני מתמקד באימון אחר, פעם שחייה, פעם ריצה או אופניים, לפעמים אני משלב שני ענפים באותו אימון״.
אני שואל אותו על המרחקים שהוא גומא באימון כזה. ״בתקופת השיא ׳לקראת תחרויות אני יכול לעשות בבוקר שחיות של 3 עד 5 ק״מ, ריצות בין 21 ל-30 ק״מ ולעבור באופניים 100 עד 180 ק״מ. אני אוהב לצאת לכיוון נהריה, הכנרת או בעליות של הר חלוץ ועושה מסלול הלוך חזור של כמהמ קילומטרים״.
אחרי אימון כזה ומקלחת מתפנה אמיר לעבודה, כיום כסוכן נסיעות שעובד בעיקר מהבית. אחרי העבודה הוא יוצא לאימון קצר נוסף של חצי שעה עד שעה בחדר הכושר או ביצוע מתיחות בבית״.
– אתה מתאמן עשרות שעות בשבוע, זו ממש עבודה בפני עצמה?
״כספורטאי חובב-מקצועי זה אומנם התחביב שלי אבל אני מתייחס לעניין בצורה מקצועית, אז כן, בדרך כלל מתאמן בכל יום לפחות אימון אחד.
מה המשפחה חושבת?
האהבה של אמיר בכר לטריאתלון החלה לפני כ-30 שנה רק גדלה מאז. ״מאז שהתחלתי בתחרויות ועד היום תמיד סיימתי בחמישיה או בעשיריה הראשונה בדירוג הכולל, בקבוצת הגיל אני אלוף ישראל כבר שנים ארוכות ואני משתתף גם בתחרויות עלית, מתמודד עם צעירים שווה בשווה״ הוא אומר. כשהיה צעיר ייצג את המדינה עם נבחרת ישראל בתחרויות ברחבי העולם. פטריוט אמיתי, הוא תמיד שולף את דגל המדינה כשהוא חוצה את קו הסיום, לא משנה איפה התחרות מתקיימת, בארץ או בחו״ל.
אם אתם שואלים איפה המשפחה נמצאתת בסיפור הזה, גם אני שאלתי אותו.
״אני נשוי עם ילדים בגילאי 14, 17, 18. הם גדלו לתוך הספורט וזה טבעי עבורם שאני מתאמן בכל יום ונוסע לתחרויות. כשהיו קטנים הם התלוו אליי לתחרויות, היום הם כבר גדולים מדי״.
– מישהו מהם ממשיך את דרכך בענף הטריאתלון?
״הם פנו לכיוונים אחרים בספורט. מעולם לא לחצתי עליהם בענין הזה אבל הם ספורטאים מוכשרים, עוסקים בכדורגל, בטניס שולחן, אין ספק ששאבו מהבית את האהבה לספורט ולחינוך גופני״.
– ומה אשתך אומרת על הזמן הרבה שאתה מקדיש לאימונים ולתחרויות?
״זה חלק משגרת החיים שלי. אומנם לא קל לבת הזוג, אבל היא תומכת במה שאני עושה. היא הכירה אותי כספורטאי, הייתי אז בנבחרת ישראל בטריאתלון, ככה שזה לא השתנו. אני אוהב להתחרות בכל שנה, בשנים האחרונות אפילו משקיע יותר כי הילדים גדלו ואני מכוון להעפלה לאליפות העולם. כל שאתה מתבגר אתה גם מרוכז יותר בענף מבחינת משאבים כספיים בגלל העלויות הגבוהות: הרשמה, תחרויות, ציוד, תחזוקה, נסיעות. ואתה מרוכז גם מבחינה אישית״.
להתחרות במשך 10 שעות
ענף הטריאתלון בעולם שבת למשך כשנה בגלל הקורונה, ולא התקיימו תחרויות, למרות שאמיר המשיך לצאת לאימוני הבוקר השגרתיים שלו. אחרי שנה אחת נפתחו השמיים וחזרו גם התחרויות, ואמיר הספיק לקחת חלק בתחרות איירון מן (איש הברזל בעברית) בטבריה, בנובמבר האחרון. הוא ניצח בקבוצת הגיל שלו וסיים חמישי בסיכום הכללי. אחרי כן השתתף במקצה החצי בתחרות ישראמן באילת, התחרות הכי קשה בארץ ואחת הקשות בעולם בגלל העליות והקור (כן, בערב שורר קור אימים שם בהרי אילת). אמיר זכה במקום הראשון בקטגוריית הגיל שלו וסיים במקום ה-8 הכללי.
המטרה הגדולה הבאה של אמיר: אליפות העולם בחצי-איירון מן שתתקיים מאוחר יותר השנה בארצות הברית. זו לא תהיה תחרות האיירון מן הראשונה של אמיר, בעבר השתתף ב-3 אליפויות עולם שהתקיימו בהוואי והיה הישראלי הראשון שהגיע לתחרויות בזכות – אחרי שעמד בכל הקריטריונים הנוקשים. זו נחשבת לאחת התחרויות הקשות שקיימות בעולם הספורט, ומורכבת משחייה של 3.8 ק"מ במים פתוחים, רכיבת אופניים למרחק כ-180 ק"מ וריצת כמעט-מרתון של 41 ק״מ. תוסיפו לזה את מזג אוויר החם של הוואי ותבינו באיזה אתגר פיזי מטורף מדובר.
״אלה תחרויות שנמשכות 9-10 שעות בערך״ אומר בכר. ״ההצלחה תלויה מאוד בכושר הפיזיולוגי ובכושר המנטלי. צריך להתנהל בצורה נכונה, חשוב מאוד לדעת איך לשמור על הכוחות. צריך לתכנן את התזונה – אם אתה לא מכניס מספיק קלוריות אתה דועך. חייבים להכניס כ-3000 עד 3500 קלוריות במשך כל התחרות, בערך 300 קלוריות בשעה. האתגר הוא לשמור על איזון״.
– איך אתה אוכל באמצע התחרות? הרי אתה לא מביא המבורגרים וסטייקים לדרך.
אמיר מחייך. ״אתה שם אוכל באופניים ובתיקים ולאורך המסלול מפוזרות תחנות האכלה. האוכל מבוסס בעיקר על נוזלים בצורת ג׳ל או חטיפים קלים לעיכול. תתפלא, אני כמעט לא יורד במשקל בתחרויות. פשוט מוציא מה שאני מכניס מבחינת קלוריות. אבל כן, אחרי התחרות אתה מרגיש מרוקן במשך כמה ימים, אתה די בקרשים, צולע בגלל המאמץ והשרירים כמעט לא מתפקדים. צריך כמה ימים טובים של מנוחה. זה מאוד מתיש״.
תלוי כמה חזק אתה רוצה
– אמיר, אני באמת לא יודע. אתה מספר לי על תחרויות של 10 שעות ברצף, אימונים מפרכים. בינינו, מה כיף בזה?
״כשאני קם בבוקר יש לי רק דבר אחד מול העיניים – לעשות אימון אחד טוב ולהמשיך הלאה. אני יודע שכל אימון טוב מקרב אותי למצב הכי אופטימלי בתחרות. אם אדע להתנהל נכון, תחרות אז אני מביא תוצאה אופטימלית. אתה כמובן מקבל פידבקים מהתחרויות. למה אני ממשיך? הפרס, ההישג, העמידה על הפודיום וכמובן הדרך להשיג את המטרה״.
– מה גורם לך להמשיך ברגעי המשבר באמצע תחרות, כשאתה רחוק 4-5 שעות מהסיום?
״אתה חושב עד כמה באמת אתה רוצה להשיג את המטרה. אם אתה רוצה מספיק חזק – אתה תעשה את הכל כדי לצאת מהמשבר, לנהל אותו – ולהמשיך בכל הכוח. קרה לי פעם אחת בעבר שהייתי ׳שבע׳, כאב לי וסבלתי, ויתרתי, הורדתי קצב – למרות שהגעתי לקו הסיום״.
– מה אתה לוקח איתך לחיים מהשנים הרבות שלך בספורט?
״לוקחים רבה דברים, בעיקר דבקות במטרה, התנהלות נכונה, היכולת להתמקד בעיקר ולא בטפל, דחיית סיפוקים, התנהלות בסבלנות, היכולת ללמוד מטעויות ולתקן. אתה לומד לנתח אירועים ומצבים בחיים. אתה אוכל בצורה בריאה ונכונה, שומר על איזון, פירות ירקות, עוף דגים, פסטות לפני תחרויות. לא עוגות, לא בורקסים, לא רוגעלך. הספורט השפיע על כל התחומים בחיים״.
– שאלה עדינה: מתי נערוך איתך ראיון פרישה?
איזו טעות לשאול את אמיר השאלה הזו לא מצחיקה. ״אין פרישה באופק שלי. אני חושב שתמיד אמשיך להתאמן ולהתחרות, יש תחרויות גם אחרי גיל 80. אני מאמין שאמשיך להיות רלוונטי בתחרויות גם בעוד 30 שנה״.
אז קבענו אמיר, ניפגש בעזרת השם לראיון עם אלוף העולם כשתגיע לגיל גבורות.
