פמיניסטיות, לא מה שחשבתם

שתפו

מאת: אלה ויינטראוב

'נשים הן כוח' – נשים מובילות לשינוי חברתי

את קבוצת הנשים "נשים הן כוח" הזו הכרתי לאחר שהלכתי להרצאתה של ליהיא לפיד במודיעין.

שמעתי שם שישנה קבוצת נשים הרוצות לתת ולעזור לאחרות.

ביקשתי להיכנס לקבוצה, וראיתי את הלך הדברים בה.

גיליתי קבוצה גדולה של נשים שכל עשייתן הוא תמיכה זו בזו ונתינה, קבלת האחרת בלי שפיטה וביקורת, מבלי שיכירו אותי הזמינו אותי למפגשים שיש בו מעגל נשים, שם הבנתי הכל, והחלטתי לכתוב כאן על כך,  למדתי בשנים האחרונות שקהילות של נשים זו אחת הברכות שאנו יכולות לתת אחת לשנייה וזה בלט במיוחד בקבוצה הזו שאומרת ברש גלי אישה לאישה זו קבלה והכלה.

שוחחתי עם ליהיא, רציתי לדעת קצת יותר, לחשוף מעט את מה שקורה מאחורי הבמה והתקשורת, רחוק מהפוליטיקה הרועשת…

כתבות שיכולות לעניין אותך:

האם הפמיניזם סותר את הרומנטיקה?

האם לרומנטיקה יש מקום בעולם המודרני?

איך הכל התחיל?

אני "אני רוצה לכתוב על הקבוצה הזו משום שראיתי דברים נפלאים שלא מדברים עליהם כי אינם סקסיים מספיק".. שתקתי שניה ושאלתי אותה "איך הכל התחיל, איך נוצרה הקהילה?".

ליהיא – "אחותי אילאיל פתחה קבוצת וואטסאפ של נשים מכל הארץ מרמת הגולן דרך באר שבע ועד אילת, נוצר קשר חברי, שגדל כאשר המפלגה "יש עתיד" נכנסה לכנסת. בהתחלה היו קומץ של נשים, היה קשה להיפגש  ומירב הקשר היה בוואטסאפ.

המטרה הייתה תמיכה בנשים ורצון לשנות חוקית חוקים למען הקהילה.

ליהיא המשיכה "לאחר הבחירות הראשונות הקבוצה גדלה, ונוספו קבוצות נוספות בנושאים שונים אך החשוב היה הקשר והמטרה שכל אחת רצתה לקדם. קולה של ליהיא שונה, ההתרגשות שלה נשמעה בכל מילה "כל אחת מהנשים המדהימות האלו שהצטרפה יש בתוכה משהו שבוער בה והיא רוצה לשנות, אם זה בחינוך לגיל הרך ואם סביב מאבק באלימות נגד נשים ואם בכל הקשור לשוויון, מגוון נושאים רב ואשר בוער בכל אחת מאיתנו"

בשנים ש"יש עתיד" היו בממשלה וגם כשהיו באופוזיציה, עזרנו והובלנו ושינינו אם בתחום הרווחה ואם במענה לאוכלוסייה עם צרכים מיוחדים. לכל אורך הדרך תמכנו אחת בשנייה ונלחמנו על הדברים שבוערים בנו״..

ליהיא – "יש מאות נשים שהכרתי לאורך הדרך, נשים שלא הייתי מכירה אותן בדרך אחרת, הקשר שנוצר בינינו הוא מעבר להכרות, הוא עמוק, חברי ואישי, הייתי אצלן בבית, ערכנו מפגשים גדולים משותפים, למדתי כל כך הרבה מנשים אלו" היא אמרה ושמעתי את הכנות שלה, את האהבה שלה לקהילה הזו.

הסיפור שלי הייחודיות שלהן

חייבת לציין שככה הרגשתי כשנפגשתי עם הקהילה הזו לראשונה, הייתי בטוחה שזה יהיה כמו בכל מקום שבו לא מכירים, יושבים בצד ומנסים להכיר את הנפשות הפועלות, לפני שמנסים להשתלב.

המדהים שקרה כל מה שלא ציפיתי וצפיתי, לפני הכל קיבלתי חיבוק חם מליהיא ואילאיל, לאחר מכן בשלב מסוים הן נתנו לי במה, סיפרתי להן עלי ועל המיזם שלי "להיות איתך" היחס שקיבלתי חזרה היה הרבה מאוד מעל המצופה… כשחזרתי הביתה קלטתי כמה זה קל ואפשרי לקבל את האחר, לדעת שכולנו שונים, כל אחד הוא עולם ומלואו ויש לו מקום אצל האחר.

ידעתי שאני רוצה לכתוב עליהן, שידעו שיש קהילות נהדרות כמו זו, סיפרתי לה את החוויה שחוויתי באירוע שהוזמנתי והיא הגיבה באופן הכל כך מייחד אותה 🙂 "הקהילה הזו שונה מקבוצות אחרות, שונה מקבוצת חברות או חברות לעבודה או אפילו חברות ילדות, הקהילה מאגדת בתוכה נשים שונות בגילאים שונים הגרות במקומות שונים עם עולם שלם שונה אחת מהשנייה ומה שמאחד אותנו הוא המושג שאני קוראת לו "החברה הישראלית", סוג של ערבות הדדית ורצון לתמוך אחת בשנייה, לבד כל אחת היא עצמה ויחד אנו כוח היכול להניע ולשנות.

הקשר הוא אינו כדי לרצות משהו מהשנייה או אינטרסים אישיים אלא באמת להוות כוח מניע ויחד זה קורה.

כשאנו יחד אנו מרגישות את הכוח, את המעורבות ההדדית והאכפתיות, אנו מעגל ענק של חכמה שכל אחת תורמת את שלה, המדהים הוא שלולא הקהילה הזו לא הייתי פוגשת נשים מדהימות אלו בדרך אחרת.

דוגמה:

אחרי השרפה בחיפה החלטנו לגייס סיוע לאנשים שבתיהם נשרפו, ואנו בקהילה שינסנו מותניים ונסענו לחברות בחיפה עם מצרכים, בגדים, אוכל, רהיטים ועוד… את מה שנשאר התחלנו לחלק לנזקקים. הגענו לשלב בו היינו צריכות לשכור מחסן לכל הציוד שצברנו לתרומות".

אני מקשיבה לה ושומעת את האינטונציה שלה, את ההתרגשות שלה, את האהבה העצומה שיש לאישה הזו, מבינה את הרצון שלה להביא טוב יותר לעולם, למדינתנו הקטנה אך הכל כך מיוחדת.

ליהיא המשיכה לספר, ואני רציתי לדעת מה עומד מאחורי הרצון הזה שלה לתת, מהיכן זה בוער בה.

"הקהילה הזו לימדה אותי המון, ראיתי נשים במצבי חולשה וקושי עצום אשר ניצחו בענק אך גם נשים חזקות שנשברו, וכולנו היינו שם כדי לתמוך..

הסיפור שהכאיב כל כך אך מוביל אותנו לרצות לשנות את סופו.

ליהיא המשיכה ואמרה "את יודעת מה הכאיב לי כל כך? אחד הדברים ששברו אותי? שאלתי כשמנחשת על מה היא מדברת, "מה?".

היא ענתה ואני שומעת כאב עצום בקולה "בסקר של חברת המתנ"סים שמונים אחוזים מההורים אינם רוצים שהילדים שלהם יהיו בחוג עם ילדים עם צרכים מיוחדים".

שתקתי, היא המשיכה "זו לא החברה הישראלית, אני יודעת שהישראלים הם אנשים טובים, שהם מכילים, אני בטוחה שאם נפנה אליהם יפה הם יפתחו את הידיים שלהם, את הבית ואת הלב. היום מרחב הציבורי מפולג ואלים, וזו המראה שלנו והדוגמה, ואנו כאן כדי לרפא, להביא טוב, לעשות שינוי, יש אנשים טובים שרוצים לעשות טוב, ציונים ואוהבים את המדינה שלנו, שולחים את הילדים הכי יקרים להם לשרת במדינה ולהילחם למענה".

ואני חושבת על הילדים שלי, גדלו בבית ציוני עם ערכים לאהבת הארץ וכל אחד תורם את מקומו, בדיוק הבת הקטנה סיימה קורס מ"כיות והבן בקורס מ"כים והגדולה שירתה בלשכת הרמטכ"ל…

כן אני יודעת על מה היא מדברת, בטני התהפכה כי גם אני יודעת שהישראליות נמצאת בכולנו, כל מה שצריך הוא להקשיב לאחר, להיות אמפתיים.

חלום

אני – "מה החלום שלך?"

ליהיא – "שכל אישה תרגיש שיש לה מקום לפנות אליו, שיהיה לה מקום למרחב האישי שלה, מקום חברתי שבו יקשיבו לה".

ואני מפרשת זאת "מקום שבו תוכל פשוט להיות היא מבלי לרצות לשנות עצמה".

אני – "מאיפה הרצון הזה שלך לתת הגיע?"

ליהיא – "גדלתי בבית עם אימא פמיניסטית חזקה, הרצתה ליישב את המדבר, היא העבירה לנו את המהות "אחריות חברתית"

צחקה קלות ואמרה "אספר לך סיפור קטן, כשהייתי נערה הכיתה שלי החליטו להתמרד במורה מסוימת ואני התנגדתי לכך.

בסוף השיעור המורה ניגשה אלי ואמרה לי ״יש לי שיעור לחיים ללמד אותך, כשתהיי במלחמות, לא תמיד יהיו אנשים אחריך, אז עדיף לך להילחם רק את המלחמות שלך" אני עניתי לה "אני מקווה שלעולם לא אלמד את השיעור הזה, אלא תמיד אלחם גם למען האחרים".

אני מקשיבה לליהיא, מקשיבה למילים האלו, רואה מה היא עושה היום, היא כולה למען האחר, היא ואחותה הנפלאה אילאיל…

בעצם כל הקהילה הזו "נשים הן כוח" הנקראת גם ׳נשות העתיד׳ כזו, כל מה שצריך לעשות זה פשוט להיות, להאמין ולעשות.

אני ממליצה לכולכן להצטרף, ולא בגלל שזו מפלגה ופוליטיקה אלא משום שזו קהילה שרואה כל אחת בעיניים ואומרת לה "את המתכון הכי טוב של עצמך"

לסיכום:

"יש קבוצה ענקית של אנשים טובים הרוצים את אותו הדבר, רוצים חינוך טוב לילדים שלנו, שנחיה בשקט, שלא יפלו טילים לבית שלנו, שהחיילים שלנו יחזרו הביתה בשלום.

שהמנהיגים שלנו יראו אותנו, יתנהגו בכבוד, הם הרי המראה שלנו לחברה הישראלית״.

העמותות עוזרות, נהדרות ומשנות, כל אחת יכולה למנף את הרצון הקהילתי שלה, ואם יש לנו כוח פוליטי אנו יכולות לחוקק ולתת גושפנקה חוקית לעשיה שלנו, לרצון לעשות את החיים שלנו טובים יותר.

כתבה מעניינת:

מסע של זהות: סגירת המעגל של לאה שגדלה בכפר ערבי ליד כרמיאל

שתפולאה שנולדה לאם יהודייה ואב ערבי, נישאה לגבר מוסלמי והביאה לעולם שלושה ילדים, סבלה מקרע …


4 תגובות

  1. אסנת אלקיים

    אם הנשיא/ה היו נבחרים בעתיד על ידי העם באופן ישיר, הייתי בוחרת בגברת ליהיא לפיד להיות לנו לנשיאה. אין מתאימה ממנה להיות הנציגה הנשית של העם, של ישראל היפה הממלכתית…

    • אלה ויינטראוב

      איזה יופי של פרגון :).. היא אכן ראויה

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

      בהחלט אישה משיכמה ומעלה, יש כוח קהילתה!

  2. רותם צור

    כתבה מעניינת ומעודדת. כל הכבוד!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *