צעיר עולה חדש מאוקראינה בכרמיאל
צילום: פורטל זהר.נט

בדד עם עתיד, עם תקווה, עם חלום (אבל למה לא סיפרו לו שהוא זכאי לעזרה?)

שתפו

המדינה מעודדת עליה אבל לא ממש טורחת לספר לעולים על זכויותיהם הבסיסיות. אדנירק (שם בדוי) בן ה-20 עלה מאוקראינה בלי המשפחה והתגורר ברחוב עד ששכר דירה – עליה הוא משלם בקושי מקיצבת האבטלה. בעקבות התערבותנו: משרד השיכון יסייע בשכר הדירה

מערכת פורטל זהר.נט

בדירת חדר קטנה בכרמיאל, מתגורר בשנים האחרונות אדנירק (שם בדוי), עוד לא בן 21, שעלה ארצה לבדו מאוקראינה. אחרי שהתגלגל כמה שבועות ברחובות וישן מתחת לכיפת השמיים, הוא שכר דירה בכרמיאל. את דמי השכירות והוצאות המחיה הוא מממן מכיסו, ללא שום עזרה חיצונית וזאת למרות שהוא משתכר בקושי מעבודות מזדמנות ומדמי אבטלה.

לדברי אדנירק, אף אחד לא סיפר לו שהוא זכאי לקבל סיוע מהמדינה בדיור או בשכר דירה. רק בעקבות פנייתנו למשרד השיכון, נערכה בדיקה ונמצא שהוא זכאי לסיוע כספי מסויים במימון השכירות – עד לתקופה של 5 שנים מיום עלייתו ארצה.

אדנירק התגורר עם הוריו ואחותו בעיר קטנה במרחק 300 ק״מ מעיר הבירה קייב. בגיל 17 בערך, אחרי שסיים את לימודיו בבית הספר התיכון באוקראינה, עקרה משפחתו לצ׳כיה, אבל הוא סירב להצטרף אליהם. ״כשהייתי תלמיד בבית הספר התעניינתי בישראל, ראיתי סרטים על המדינה וקראתי הרבה ספרים, רציתי לעשות עליה לארץ״ הוא מספר. ״כשההורים שלי עברו לצ׳כיה – אני עליתי לישראל. למה הם לא עלו לישראל? אולי כי חם מדי פה״, הוא צוחק. ״עדיף ככה, שהם יהיו שם ואני אשאר כאן״.

בהתחלה התגורר אדנירק במרכז הקליטה בכרמיאל. עם גיוסו לצה״ל כחייל בודד עסק מרבית שירותו בעבודות יעודיות, בעיקר בתחום החשמל והאלקטרוניקה. מאחר שהיה חייל בודד הוא נשאר לישון בבסיס בימי השבוע, אבל בכל סוף שבוע חזר לכרמיאל. במשך מספר שבועות התגורר בחוץ וישן בתחנות האוטובוס והרכבת. ״האוכל והשירותים שלי היו במקדונלדס״ הוא משחזר. ״בכל שישי ושבת הייתי ישן על הספסלים״.

קיראו עוד סיפורים אישיים מרתקים:

– המפקדים בצבא ידעו שאין לך מקום לישון?

״בצבא הציעו לי פתרונות דיור מחוץ לכרמיאל – אבל לא הסכמתי, רציתי להישאר רק פה. כששאלו אותי אם אני צריך עזרה, תמיד אמרתי שהכל בסדר, יש לי איפה לישון בסופי השבוע״.

כעבור מספר שבועות שכר אדנירק דירה קטנה בכרמיאל שבה הוא מתגורר מזה כשלוש שנים. הוא משלם דמי שכירות חודשיים בסך 1600 שקלים, בנוסף עליו לממן את המיסים – ארנונה, חשמל, מים, אינטרנט וכמובן אוכל ומחיה.

לפני כחצי שנה השתחרר מצה״ל ומאז הוא מתפרנס מעבודות מזדמנות ומקיצבת דמי אבטלה בסך כ-3000 שקלים. ״זה לא מספיק״ הוא מודה, ״אבל אני מאמין שיהיה בסדר״.

– אתה מתחרט לפעמים שעלית לארץ?

״לא מתחרט על שום דבר שעשיתי. אני ציוני, אוהב את המדינה ואני מתכוון להישאר בארץ. יש לי גם בת זוג מכרמיאל בשנתיים האחרונות״.

כשפגשנו את אדנירק, במקרה, הוא עמד להתחיל עבודה חדשה במסעדה בכרמיאל. כששמענו את סיפורו שאלנו אם פנה למשרד השיכון או לעמיגור, הוא ענה בשלילה. הסברנו לו שיתכן והוא עומד בקריטריונים לקבלת זכאות לדירה בדיור ציבורי או לפחות לסיוע בשכר דירה. ״לא ידעתי שיש אופציה לקבל סיוע ממשרד השיכון, כשעליתי לארץ אמרו לי שיש סיוע ממשרד הקליטה ובאמת קיבלתי במסגרת סל קליטה עזרה כספית במשך 9 חודשים״ הוא אומר. מאז עלייתו הוא מלווה בעובדת סוציאלית המנסה לעזור לו להתאקלם, למלא את המקרר באוכל ולמצוא עבודה, אבל לגבי הדיור לא פנה מעולם לבקשת סיוע.

אדנירק (שם בדוי) עם שניים מהספרים שלו

את מעט הכסף שחסך השקיע אדנירק בהוצאתם לאור של 3 ספרים ברוסית, הראשון מהם הודפס לפני כשנתיים וניתן לקנות אותם בחנויות ברוסיה ובאוקראינה – אך לא בארץ. בספריה בכרמיאל אפשר למצוא שניים מספריו.

הספרים שלו שונים ומגוונים, אחד מהם על טיולים במקומות שונים, השניים האחרים הם ספרי אימה. שמותיהם: ״הדרך לחלום״, ״הציפור שהרגה אותי״, ו״ההיסטוריה של הפרופסור״.

״ברוסיה העלות של הוצאת ספר היא כמה אלפי שקלים, הרבה פחות מאשר בארץ״ הוא מספר. על כל עותק שנמכר ברוסיה או באוקראינה הוא מרוויח כמה אגורות. ״פעם בחודש אני מקבל העברה לחשבון הבנק של כמה עשרות שקלים״ הוא מחייך. ״כמובן שזה לא מספיק״.
על השאלה היכן הוא רואה את עצמו בעוד עשר שנים, הוא נותן דרור לדמיונו: ״אני רוצה להיות סופר מפורסם, שספרים שלי יתורגמו לכל השפות וילמדו עליהם בבתי הספר. ולהמשיך לחיות בארץ״.

בעקבות פנייתנו למשרד הבינוי והשיכון נמסרו לנו בתגובה הדברים הבאים: ״משרד הבינוי והשיכון, יעניק למר אדנירק, סיוע בשכר דירה בסך של 400 ש״ח בכל חודש במסגרת סיוע לחיילים עולים משוחררים, והוא אף זכאי להחזר רטרואקטיבי של שלושה חודשים. כמו כן, מאחר שחלפה חצי שנה מאז שחרורו באפשרותו של מר אדנירק להגיש בקשה לוועדת חריגים לקבל החזר רטרואקטיבי לתקופה ארוכה יותר. הזכאות לסיוע זה עומדת לו עד אפריל 2024 ללא צורך להגיש מסמכים כלשהם, כאשר בשנה החמישית הזכאות משתנה בהתאם להחלטות הממשלה בנושא. באשר לדיור ציבורי, על פי החלטת ממשלה, עולים חדשים במהלך 15 שנים לעלייתם, בקשתם לקבלת דירה בשיכון הציבורי מטופלות על ידי המשרד לקליטת עליה״.

כתבה מעניינת:

ראש עיריית כרמיאל משה קונינסקי. צילום: פורטל זהר.נט

משה קונינסקי: ״אנחנו בתנופה גדולה – ונישאר בתנופה״

שתפובראיון המסורתי לראש השנה, מוריד ראש העיר את המסכות ומשיב על הביקורת עליו בנושא העשייה …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.