צוות סיעודי נשי במחלקה לטיפול נמרץ. אלה טלקר שלישית מימין. צילום: רוני אלברט

הכוח הנשי: אחות כרמיאלית מנצחת על צוות טיפול נמרץ גם בזמן המלחמה

שתפו

אלה טלקר (54) מכרמיאל, האחות הראשית במחלקת טיפול נמרץ במרכז הרפואי לגליל: "בשבועות האחרונים נתקלנו במקרים של פציעות רסיסים והדף, פגיעות חזה וקטיעות איברים"

מערכת פורטל זהר.נט

גם בזמן מלחמה, כשאזור הצפון נמצא במצב לחימה יום-יומי ולמרבה הצער נפגעים רבים נאלצים להתפנות לבתי החולים, הכוח הנשי מוכיח את עוצמתו. במחלקה לטיפול נמרץ כללי ונשימתי במרכז הרפואי לגליל (ביה"ח הממשלתי) בנהרייה, בהנהלת ד"ר אוריאל טרטמברג, פועל צוות מיומן של 52 אחים ואחיות, כמחציתם נשים. האחות האחראית במחלקה היא תושבת כרמיאל – אלה טלקר (54). אלה, נשואה ואם לארבעה, היא אחות מזה 30 שנים, מתוכן שבע שנים בנהריה.

"עם תחילת המלחמה העברנו את המחלקה למתחם הממוגן, שהוא די קטן וצפוף, מספרת טלקר. "בהנחיית משרד הבריאות שוחררו מטופלים פחות קשים, כדי לפנות מקום עבור פצועים מהגזרה הצפונית. במעבר למתחם קטן יותר, הפכו התנאים למאתגרים, אם כי אווירת ה'ביחד' מחפה על הכל".

המחלקה הינה מהמאתגרות והמורכבות בביה"ח, ובימים אלו של מלחמה מגיעים אליה פצועים מהחזית הצפונית. לדברי אלה "גם בשגרה אנו מטפלים במאושפזים מורדמים ומונשמים, אם כי בשבועות האחרונים נתקלנו במקרים של פגיעות מורכבות במיוחד, ביניהן: פציעות רסיסים והדף קשות, פגיעות חזה מורכבות וקטיעות איברים. הפציעות הקשות מחייבות שני אחים על כל מטופל, והעבודה קשה מבעבר".

טלקר מציינת כי המציאות מאז שפרצה המלחמה הפכה להיות מורכבת גם מבחינה אישית: "בעלי מוגדר אף הוא עובד חיוני ומגיע מאוחר הביתה. יש לנו בת שעובדת כאחות בבי"ח אחר, בן חייל שמשרת בדרום ושני ילדים בבי"ס. לפעמים הם נשארים לבד עד מאוחר".

מורן קריאף אבן חיים, בת 37 מנהריה, נשואה ואם לשניים, עובדת במרכז הרפואי שמונה שנים, מתוכן שלוש שנים כאחות מוסמכת במחלקה: "מכיוון שבעלי ואני עובדים חיוניים, אנו מביאים את הילדים לשמרטפיה לילדי עובדים, שנפתחה במרכז הרפואי. הוריי מתגוררים רחוק וגידול הילדים הפך במלחמה למאתגר במיוחד. אנו נחשפים למראות לא פשוטים של פצועים, וזה לא פשוט להכלה".

רים אבו חזנה, בת 36 משפרעם, נשואה ואם לשלושה, עובדת בעשור האחרון במחלקה, משתפת כי היא מתמודדת עם אתגרים דומים: "גם בעלי ואני נחשבים לעובדים חיוניים. הוא עובד באזור המרכז ולא מגיע הביתה מדי יום. יש לנו תינוקת בת עשרה חודשים, ובגן אין לה ממ"ד. כשבעלי חוזר הביתה אני עובדת, וכשהוא עובד, אני עם הילדים".

שלושתן מדגישות את האווירה המיוחדת במחלקה, בה יש עובדים ועובדות מכלל הדתות והמגזרים (יהודים, נוצרים, מוסלמים ודרוזים). "הצוותים שלנו הם ההוכחה לכך שאפשר לחיות יחד בשלום, באהבה ובאחווה", מדגישה מורן.

רים המוסלמית מוסיפה: "מורן היא כמו אחותי. כולנו משפחה אחת גדולה, וזו לא קלישאה".

לסיכום מבקשות שלושתן להעביר מסר לציבור: "כמו שיש חיילים בשטח, כך אנו חיילי וחיילות הבריאות. תפקידנו להציל חיים, ובעת מלחמה מקבל הדבר משנה תוקף".

 

כתבה מעניינת:

איי חום עירוניים בכרמיאל ויישובי בקעת בית הכרם. צילום מאתר המשרד להגנת הסביבה

כרמיאלים, תתכוננו: חשש לעומסי חום חריגים וקיצוניים בתקופות הקיץ

שתפומדאיג? מפת סיכוני אקלים חדשה של המשרד להגנת הסביבה חושפת: הפרשי טמפרטורות חריגים בכרמיאל וביישובי …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *